ממשלת ישראל אישרה את ההסכם שנחתם עם האמירויות ובהמשך השבוע יובא ההסכם גם לאישורה של הכנסת. האם האישרור הזה אינו אלא חותמת גומי? האם מתקיים דיון רציני סביב הסעיפים השונים של ההסכם? שוחחנו על כך עם חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד.
ח"כ קרעי אינו מקבל את הטענה לפיה העלאת ההסכם להצבעה לאחר חתימה היא אקט חסר תוכן. "אפשר להגיד את זה על העלאת כל נושא שיש עליו קונצנזוס רחב, אבל לא", הוא אומר. "כשיש נושא מסוים שיש לגביו קונצנזוס זה הופך לאירוע חגיגי ולא באמת דיון בעד ונגד. אני לא חושב שיש בכנסת חברי כנסת שמתנגדים לשלום. זה דבר מאוד גדול כשרואים את החזון של ראש הממשלה שהביא את 'הסכם אברהם', שבני אברהם מדברים ביחד ומקדמים שגשוג ועדנה, וכמו שכתוב "שלום שלום לרחוק ולקרוב", יכול להיות שהשיטה היא קודם לעשות שלום עם הרחוק, ורק אחר כך הקרוב מבין שאם הוא לא יעלה על הרכבת אף אחד לא יספור אותו".
לשאלת הסוגיות שלכאורה ראויות היו לדיון מעמיק ובהן סוגיות ביטחון וריבונות, אומר קרעי: "הריבונות לא נדחתה מפני ההסכם הזה. אין בהסכם כל איזכור להחלת ריבונות או אי החלת ריבונות. יש לנו ידיד גדול בארה"ב שהוא שנתן את הטון לתכנית השלום וביקש לחכות עם זה. נקווה שהוא ינצח את הבחירות ותהיה לנו לגיטימציה משמעותית יותר להחלת הריבונות. זה רק נדחה והעניין הזה בוא יבוא".
"אין אופציה אחרת. גם בשמאל הסהרורי מבינים שההתיישבויות יישארו על כנן והחוק הישראלי יוחל עליהן. זה רק עניין של תזמון. אפשר לסמוך על ראש הממשלה שמוביל את הקו לטובת ביטחון ישראל", אומר קרעי ועל כך שאלנו האם הסעיפים המדברים על קידום מו"מ עם הפלשתינים על מנת להגיע לפתרון הוגן התואם את צרכיהם של שני העמים, האם אין בכך רמיזות לקידום חזון שתי המדינות והקמת מדינה פלשתינית. קרעי משיב: "אנחנו מתנגדים למדינה פלשתינית. פתרון הוגן מבחינתנו זה מה שיאפשר אוטונומיה כפי שהיא קוראת היום. אנחנו לא רוצים להיות עם שליטה אזרחית על תושבי הרש"פ, אנחנו רוצים שיטפלו בבעיות שלהם, אנחנו לא צריכים שהם יהיו אזרחי ישראל".
קרעי מוסיף: "השליטה הצבאית והביטחונית גם על פי תכנית טראמפ המרחיקת לכת שלא הסכמנו לה אלא רק כבסיס למו"מ, גם על פיה כל השליטה הביטחונית והאוויריתהיא בידי ישראל ובידיהם רק השליטה האזרחית, מה שנמצא בידיהם גם היום. אין היום מי שחשוב על אפרטהייד או גירוש של כולם. אנחנו לא רוצים לעשות את זה אלא לחיות בשלום כאשר מעבר הירדן המערבי יש מדינה אחת והיא מדינת ישראל והם חיים בעצמאות אזרחית ומנהלים את חיים האזרחיים בלבד".
באשר לסוגיה הביטחונית, כאשר שוב ושוב עולה בהקשר זה עסקת המטוסים האמריקאית, האם סוגיה זו אינה מצדיקה דיון מעמיק יותר בסעיפי ההסכם? "ידוע לכולם שישראל מתנגדת למתן עליונות ביטחונית למדינות במזרח התיכון, כולל בעניין הזה. אבל מי שמקבל את ההחלטות זו ארה"ב. הם אלה שמעורבים בעסקה הצפויה. ראש הממשלה הביע את התנגדותו ואנחנו רק יכולים לקוות שבכל מתווה תישמר עליות ישראל מעל המדינות השכנות".
האם אמירה זו של קרעי לא הייתה נשמעת באופן נוקב יותר לו היה קרעי כיום חבר אופוזיציה? "אני מאוד מקווה שהדבר כן יקרה ושבסופו של דבר נשיא ארה"ב יקבל את דרישת ישראל. מובן שאפשר להיות תוקפני יותר באמירות, אבל צריך לזכור שיש כאן ידיד גדול של ישראל שרוב המדיניות והמעשים שלו לטובת ישראל. יש גם שיקולים ביטחוניים שאנחנו לא מכירים. אני מניח שאם יהיה מדובר בעסקה שתאיים משמעותית על ביטחון ישראל, האמירה שלנו תהיה חדה יותר וברורה יותר והדרישה תהיה תקיפה יותר. ככל שהדבר לא קורה ומדובר בפגיעה מועטה ומאחר וארה"ב לא שואלת אותנו, אני לא רואה סיבה לריב בצורה נחרצת כשאנחנו לא צד בעניין. חשוב שכל עסקה שתיחתם תשמור על עליונותה הביטחונית של ישראל. זו גם עמדת נשיא".
על השמועות סביב מעמד מיוחד שיהיה לאמירויות בהר הבית, אומר חבר הכנסת קרעי כי אינו מכיר מעמד מיוחד שכזה ולהערכתו מדובר בלא יותר מאשר מתן אפשרות לתיירים מהאמירויות לבקר במתחם ההר כפי שניתן לכל תייר מכל מדינה אחרת ברחבי העולם.
את עמדתו סביב אישרור ההסכם הצפוי לקבל רוב גדול מאוד בהצבעה בכנסת ביום חמישי, מסכם קרעי ואומר: "זה אירוע חגיגי. אנחנו רואים את חזון נתניהו שמוביל לשלום מתוך עצמה, לשלום מתוך אינטרסים כלכליים משותפים. ראינו את הטילים הפלשתינים שנורו ברגעי החתימה. הם רצו לומר לנו שהם חזקים בחורבן ולא מחפשים שלום והעולם כולו ראה זאת והלגיטימציה שהרש"פ וחמאס מקבלים בחלק ממדינות אירופה הולכת ויורדת. לפלשתינים אין עוד זכות וטו על השלום. אנחנו לא שואלים את הפלשתינים וגם בלעדיהם ייכון כאן מזרח תיכון חדש ושוחר שלום".