חברת הכנסת קרן ברק ממשיכה בסדרת החקיקה ההרסנית שלה, והפעם שינוי חוק חזקת הגיל הרך.
בהצעת החוק הנוכחית, שנועדה להחליף שלוש שורות בלבד בחוק המקורי, חברת הכנסת ברק מציעה חלופה רחבה ומשמעותית שתסגור את הגולל על האפשרות לשוויון בין האם לבין האב בכל הקשור לחזקה על הילד במקרה של פירוק התא המשפחתי.
כבר בפתיחת הצעת החוק בסעיף 21(ב)(2) נקבע באופן מפורש כי החזקה תינתן לאם במקרה של קטין מתחת לגיל שלוש, דבר שאין לו אח ורע בעולם המערבי. בכל העולם המערבי ביטלו את חזקת הגיל הרך לעניין המשמורת, כאשר ברירת המחדל הינה הורות משותפת. יתרה מכך, בחלק מהמדינות הוחלט להפסיק את השימוש במונח חזקה בכלל.
הצעת החוק ממשיכה וקובעת שבעת קביעת הסדרי הראיה והמשמרות, יש לקחת בחשבון את זמני השהות של ההורה עם הקטין לפני הפרידה. הנחיה זו מעלה מספר תהיות כמו: כיצד מחשבים את זה? והאם העבר מלמד באיזשהו אופן על העתיד? הרי חיים משותפים של זוג והורות משותפת מובילות לסיטואציות שבהן שני ההורים בו זמנית דואגים לרווחתו של הקטין, לדוגמא: רחצה של הקטין כשההורה השני מבשל. כיצד זמן זה יחושב?
אחרי הפרידה מציאות החיים משנה את כל זמני השהות עם הקטין, לדוגמא: כל הורה שקיבל הסדרי ראיה על הקטין צריך לדאוג להרבה דברים בו זמנית, דברים שחלקם היו תחת תחום אחריותו של ההורה השני לפני הפרידה בעת ששהה גם הוא בבית יחד עם ההורה הראשון והקטין, וזה משפיע על איכות וזמן הקשר עם הקטין. אז כיצד העבר של לפני הפרידה יכול ללמד על מה שצריך להיות?
בהמשך הצעת החוק, חברת הכנסת קרן ברק חושפת את המטרה האמיתית שלה בסעיף קטן ומוסתר של "מניעת חשיפת הקטין להורה אלים כלפי מי מבני המשפחה". בסעיף הזה הצעת החוק ההרסנית סותמת את הגולל סופית על חזקה אפשרית של האב ולמעשה מונעת מהאב, במקרה של תלונת שווא, מפגש עם הקטין.
במציאות שבה עורכי דין לענייני משפחה מעידים על שיעור גבוה של תלונות שווא בגירושים ואף מייעצים בעצמם ללקוחותיהן להגיש תלונות שווא, ברור לכל בר דעת שהסעיף הזה נועד למטרה אחת בלבד- הבטחת המשמורת של האם על הקטין.
בדומה לחוק למניעת אלימות כלכלית בה דנו במסגרת מדור זה, גם הפעם לשון החוק מעורפלת בכוונה תחילה. דבר זה נועד להסתיר את המטרות האמיתיות של הצעת החוק- המשך האפלייה בחסות החוק של אבות וגברים באשר הם. הצעת חוק הרסנית כמו זו שמוצעת כעת שתעודד נשים להגיש תלונות שווא נגד גברים, תלונות שווא שיפגעו גם בנשים שנפגעות באמת, ויצור בעיית אמון חריפה כנגדן.
בימינו אבות רבים בוחרים בהורות מעורבת, הם מבינים את כובד האחריות שמוטלת עליהם כהורה, ואת המחוייבות שלהם לדור הבא. עצם המושג 'משמורת על הקטין' הוא עוול לכל הצדדים, המושג הזה שייך לשנות השבעים של המאה הקודמת ואין לו מקום בחברה מערבית בשנות האלפיים. לא סתם בחרו חלק ממדינות העולם המערבי לבטל אותו כליל והחלק האחר מגדיר משמורת משותפת כברירת מחדל.
גם אבא הוא הורה לגיטימי, גם לי כגבר יש את הזכות לגדל את ילדיי לאחר גירושים, הצעת החוק ההרסנית הזאת מבקשת למנוע ממני את הזכות הזאת.