הציבור החרדי בדילמת הקורונה. אילוסטרציה
הציבור החרדי בדילמת הקורונה. אילוסטרציהצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1. ביום ששי, ערב שבת שובה, ז' בתשרי תשפ"א, קלט ראש הממשלה נתניהו לראשונה, שכל מאמציו לשכנע את הפלגים החרדים שמתעלמים במפגיע מכל תקנות המגן של מערכת הבריאות, אינם אלא ביזבוז זמן.

רק אז הבין, שרק אמצעי כפיה יאלצו את מכחישי הקורונה לחבוש מסיכת הגנה ולהקפיד על ריחוק חברתי. דיבורים לא יעזרו.

ומאחר שלנתניהו אין שום אינטרס – בוודאי פוליטי – להתנגש עם החרדים מכחישי הקורונה: בעיקר חסידויות בעלז וּויז'ניץ, וקבוצות הקנאים בבית שמש ובמאה שערים, ובהם הברסלבים החינניים, וחצרות תולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק, החליטה המשטרה לצמצם את נוכחותה בחצרות מפירי התקנות, והעדיפה להגיע עימם להסכמים חשאיים, יימשכו ההפרות, אך הן לא יתועדו.

ואכן, מי שביקר בלילות סוכות בשמחות בית השואבה, פגש המון חוגג לצלילי תזמורות ללא שום אמצעי מיגון, ומבלי ששום שוטר נראה בסביבה. מה שכן, כך סיפר אורח שסייר בשמחות הללו, על הקירות נתלו כרזות מאירות עיניים: אסור לצלם בשום פנים ואופן.

אכן, העובדות מדברות בעד עצמן: בעוד שבתל אביב חילקה המשטרה 91 דו"חות בגין תפילה בצפיפות בניגוד לתקנות, חילקה משטרת ירושלים רק דו"ח אחד (!) מאז תחילת הקורונה לפורעי החוק. מה זה אם לא אכיפה בררנית? פוליטית?

2. נחזור לאותו ערב שבת שובה. איך למד נתניהו שהמערכה בקרב חלק מהפלגים אבודה מראש? הייתה זו, מסתבר, שיחה טלפונית עם האדמו"ר מבעלז, אשר הורה, כידוע, לחסידיו להמשיך באורח החיים הרגיל, בימי חול ובשבתות וחגים, כאילו אין מחר.

ראש הממשלה ניסה כוחו בדבר הלכה: "מיותר להזכיר לכבודו שהתורה מחייבת אותנו: 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'".

נתניהו כמעט נפל מהכיסא לשמע פרשנות האדמו"ר ל'ונשמרתם', בשיטת הפוך על הפוך: "הפסוק הזה בדיוק מנחה אותנו. הפסוק מדבר על 'נפשותיכם'. דווקא מחמת הצורך בשמירת הנפש – כן, הנפש לפני הגוף! – נמשכים אצלנו החיים כרגיל. שמירת הנפש. אם הנפש תתרסק, מה יישאר?"

3. מבחינה רפואית מדעית, ואולי גם הלכתית, האדמו"ר לא צדק. אבל מבחינת החשש לאובדן נפשות, האדמו"ר קלט עוד בראשית ימי הקורונה, שצדקו חז"ל כשקבעו שהבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום מביא לידי חטא.

אין לכחד שהעולם החרדי הוכה קשות ע"י הקורונה. נגדעו חייהם של מאות ובהם אדמו"רים וראשי ישיבות ומרביצי תורה, חסידים ואנשי מעשה. אלפי שומרי תומ"צ נעשו חולים מסוכנים רח"ל, הנאנקים בייסורים נוראים ובבדידות. אבל מול המצב העגום הזה, מציב עידן הקורונה בפני החרדים אתגר אדיר, עד כדי סכנת התפוררותו. הרבי מבעלז סבר, ואולי מבחינתו בצדק, שכאשר ייפתחו לאחר הסגרים היכלי הישיבות, יהיה זה מאוחר מדי: לא יהיה עבור מי לפתוח. וכידוע, אין נועלין את דלתות האורווה לאחר בריחת הסוסים...

הנתונים האמיתיים אינם מתפרסמים, אבל מסתבר שמימדי הנשירה בעידן הקורונה מפחידים. עמותת הלל, שמבקשת לסייע לחוזרים בשאלה להיקלט בעולם האמיתי, יודעת לספר על בני נוער חרדים שמסתובבים מבולבלים ונטושים ברחובות, בגנים ציבוריים ובמבנים נטושים; עדיין הכיפה והפיאות לראשיהם, אבל כבר זרקו את הגט לישיבותיהם. רבים מהם מצהירים כי ימשיכו לשמור מצוות, אבל לישיבות לא יחזרו.

4. שמירת הגוף על חשבון שימור הנפש, או להיפך - מה עדיף? ה'מיין סטרים' החרדי מעדיף ללכת בדרכי רבי ישראל סלנטר, שהורה בשעת המגיפה לאכול ביום הכיפורים, כדי להרחיק את חולשת הגוף ואת החשיפה למגיפה, וכשנשאל מאימתי נעשה מיקל שכזה, השיב: "להיפך, אני דווקא מחמיר בהלכות פיקוח נפש".

קחו למשל את חצר צאנז-קלויזנבורג בנתניה, שהפכה מופת לחומרע'ס של אנשיה בהלכות שמירת החיים בימי הקורונה. ההקפדה יותר ממלאה. וכך גם מרבית בני הציבור הליטאי (למעט פלגים קיצוניים ליטאיים בירושלים ובבית שמש). השופר הליטאי הרשמי 'יתד נאמן' אינו חדל מלפמפם באזני קוראיו את חובת ההתגוננות הקפדנית מפני הקורונה. "אין לאיש שום זכות לייסד מפעל מדבקות, להפוך לשגרירי קורונה בתוך מחוזותינו שלנו", כתב השבוע. "מי מתיר לנו לסכן את חיינו שלנו?"

5. למרבה ההפתעה – אכן הפתעה מושלמת! – מעלה ה'יתד' נימוק נוסף שמעולם לא עלה על שפתיו. העיתון שתמיד עודד התבדלות חרדית בנוסח 'פך השמן הטהור', ביצע פניית פרסה ב'השקופע' שלו וכתב השבוע שההתנערות מהנחיות הקורונה תפרום את ההבנות בין הציבור הכללי – שבחלקו כבר החל לכנות את סרבני ההנחיות בתואר האנטישמי המחליא 'מפיצי מחלות' - לעולם החרדי: "מי שאיננו מקפיד על כללי הזהירות ומפר אותם ברגל גסה, עלול להתיר את החוזה הלא חתום בין היהודים לישראלים, על כל המשתמע מכך, ויש לחוזה הזה כמה סעיפים רגישים ביותר". במלים אחרות: ההישגים הדתיים, החברתיים והפוליטיים שלנו עם הציבור בישראל, הגלויים והסמויים, יתאדו. אין הגיון בריא וצודק מזה.

6. דעה ברוח זו הביע גם הפוסק הנודע הגאון רבי אשר וייס, מירושלים, חסיד צאנז, המקובל מאוד גם בציבור הדתי-לאומי. בפסק הלכה השבוע, הורה "להחמיר יותר מרשויות הבריאות... איך לא נבוש כאשר פורקי עול מצוות תמהים, איך לא יָחוּסוּ אנשי תורה, למצוות 'השמר לך ושמור נפשך מאד'".

הגר"א וייס מפנה את שומעי לקחו לדברי הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"א): "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוַת עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה... ואם לא הסיר ... ביטל מצות עשה, ועבר על 'לא תשים דמים'" (דברים כ"ב, ח').