בצלאל סמוטריץ':
הסכם ישראל והאמירויות - שלב בהתממשות נבואות התשובה, התחיה והגאולה

חבר הכנסת סמוטריץ' מסביר מדוע יצביע בעד הסכם השלום ההיסטורי, על אף ''כאבי הבטן'' שהוא גורם. "אין בו אף מילה על מדינה פלשתינית".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' , כ"ז בתשרי תשפ"א

אני מוכרח להודות שיש לי לא מעט כאבי בטן עם ההסכם הזה.

בצד יתרונותיו ותרומתו האסטרטגית המסתמנת לחוסנה וביטחונה הפיזי של ישראל - במסגרת כריתת בריתות של הציר המתון במזרח התיכון - האקלים הערכי שהוא צמח ומשווק בו משדר העדפה של אינטרסים חומריים, כלכלים ונהנתניים, על פני ערכים יהודיים וציוניים חשובים.

טיסות זולות, חופשות, ומיליארדים לכלכה במקום ריבונות וחיזוק האחיזה שלנו בחבלי המולדת.

יש בהסכם הזה - גם אם באמרת אגב בפרק ההקדמה - הכרה בקיומו של "עם פלשתיני" ובשאיפותיו הלגיטימיות, ואלה כמובן דברי הבל חסרי בסיס.

אז נכון, ברוך השם אין בו אף מילה על מדינה פלשתינית, אין בו ויתורים ולכאורה הוא מבוסס על ניתוק הזיקה הפלשתינית, אבל המשפט הזה על העם הפלשתיני המומצא ועל שאיפותיו שזה מקרוב באו הוא שקר ועל שקר קשה להצביע.

התייעצתי רבות בימים האחרונים עם רבותיי וחבריי, בבחינת עשה לך רב וקנה לך חבר, והמסקנה היא להצביע בעד.

להצביע בעד מתוך אמונה שרבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום. להצביע בעד כי דבר אלוקינו יקום לעולם.

להצביע בעד מתוך אמונה ברורה שההסכם הזה הוא עוד שלב בהתממשות נבואות התשובה, התחיה והגאולה שבתורה ובנביאים.

בדיוק כפי שמדינת ישראל כולה - ההתעוררות הציונית לעליה לארץ, התקומה מעפר ומאפר השואה, קיבוץ הגלויות ותחיית הארץ ובניינה - הם הם תהליך אלוקי גדול של גאולה.

בכל אחד מן השלבים היו מי שלא ידעו לקרוא לילד בשמו. היו אפילו מי שניסו להתנער משם השם ולתת להיסטוריה שמות אחרים, אבל דבר אלוקינו יקום לעולם.

צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הנס שנקרא מדינת ישראל ואת הקידוש השם הגדול שבעצם קיומה המבטא את חזרתו של עם השם אל בימת ההיסטוריה, בניגוד לכל הסיכויים.

זה התחיל, כאמור, בהתעוררות התנועה הציונית: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה... והשבות אל לבבך בכל הגויים אשר הפיצך השם אלוקיך שמה... ושבת עד השם אלוקיך... ושב ה' אלוקיך את שבותך...".

זה נמשך בפלא האדיר של קיבוץ הגלויות: "אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך השם אלוקיך ומשם יקחך... והביאך אל הארץ... והיטיבך והרבך מאבותיך...".

"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר". "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה...". "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך...".

זה התרחש במעבר פלאי ובלתי נתפס משואה לתקומה שרק הבטחה אלוקית יכולה לחולל. "כי אשא אל שמים ידי, ואמרתי חי אנכי לעולם... הרנינו גויים עמו... וכפר אדמתו עמו". "הינבא אל הרוח, הינבא בן אדם, ואמרת אל הרוח - כה אמר השם, מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה" "נצח ישראל לא ישקר".

מניין נמצאו העוז והגבורה לקבל את ההחלטה על הכרזת המדינה, ובתוך כל הקושי, ומתוכו, בדרך מלחמה קשה, קמה וגם ניצבה, ונהייתה לה מדינת ישראל? "אין כא-ל ישורון... וישכון ישראל בטח בדד... אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בהשם...ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל".

התקדמנו 19 שנה, ובמלחמת ששת הימים זכינו להרחבת גבול ניסית: "הרחיבי מקום אוהלך... כי ימין ושמאל תפרוצי...".

ומאז הארץ הולכת ונבנית ודבר השם קם: "כי חורבותיך ושממותיך וארץ הריסותך... כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך". "כי ניחם ה' ציון, ניחם כל חורבותיה". "וערים נשמות יושיבו...". "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים...".

והנה, ביום הזה, אנחנו באים ומתקדמים אל השלב הבא. אל ההכרה העולמית. אל ההכרה של בני אברהם בעם ישראל ובארץ ישראל - במעמדם, מרכזיותם העולמית, תפקידם ושליחותם: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים": "ובני הנכר הנילווים... והביאותים אל הר קודשי... כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים. נאום ה' א-לוקים מקבץ נדחי ישראל...". "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים... ונהרו אליו... ואמרו: 'לכו ונעלה... בית א-לוקי יעקב... ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו".

האם האמירתים יודעים לומר שהם באים להר בית אלוקי יעקב? אינני יודע. אולי בשלב הזה הם עוד קוראים לזה בשמות אחרים כפי שאצלנו יש עוד כאלה שקוראים לזה בשמות אחרים.

אבל זה לא משנה את האמת. והאמת האלוקית וההיסטורית שקמה ומתגלה לנו מול העיניים היא: "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאיתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'".

"בצדקה תיכונני, רחקי מעושק...".

"ושבת עד ה' א-לוקיך... כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב... כי תשמע בקול ה' א-לוקיך... כי תשוב אל ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך".

ואז "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

על התקדמות התהליך ההיסטורי הזה עוד שלב אחד אצביע היום בעד בשמחה, בלב שלם, בתודה גדולה לריבונו של עולם ובתפילה להמשך התקדמותו הטובה. "אני השם בעיתה אחישנה".