אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: ISTOCK

אחר אמירת תודה והערכה למפתחי אפליקציות הלמידה מרחוק ובכללה אפליקציית זום, נוכל לומר בפה מלא – זה לא זה. איכות הלמידה מרחוק לא מספקת, וזאת בלשון המעטה, במספר מישורים.

ראשית במישור הלימודי - קשיי ריכוז, איכות למידה דלה, ו'פיצול הקשב' של התלמידים בין מסך הזום לבין אתרים יותר מושכים, גורמים לכך שפחות חומר יילמד בזמן נתון, בפחות העמקה ובוודאי בפחות קשב.

שנית, ישיבה ממושכת מול מסך המחשב שעות רבות ביממה, לא תורמת להבניית אישיותם של התלמידים, אדרבה, בכוחה להתיש את נפשם החיונית, ויותר מזה. הפאסיביות וחוסר היצירתיות מנון את הגוף ואת הנפש גם יחד.

אבל, המחיר היותר כבד בלמידה מרחוק, הוא חוסר הקשר שבין התלמידים למורים ולמחנכים. אם אנו חפצים שילדינו ומתבגרינו יהיו לא רק נושאי ידע אלא גם, ואולי בעיקר, אנשים ערכיים, עם חום אנושי ועומק נפשי ורוחני, עליהם להיפגש מפגש חי עם דמויות ואנשים, מה שאין מן הנמצא בלמידה מרחוק.

אני מודע לכך שיש יוצא מן הכלל, ולא כל אמירה תהיה נכונה ביחס לכלל התלמידים, אבל 'בגדול' נראה לי שכך הם פני הדברים.

בשנים האחרונות נשמעים קולות על 'למידה עתידנית' שתייתר את מקומם של המורים האנושיים, מתוך מחשבה שניתן להעביר ידע בשלט רחוק, באמצעות כלי מדיה חדשניים. בחודשים האחרונים קיבלנו הזדמנות פז 'להתנסות' במודל הלמידה מרחוק והתוצאות כאמור, עגומות.

תאמרו, אין ברירה, זה הרע במיעוטו. אענה על כך שתי תשובות. הראשונה, שגם אם אין ברירה אחרת, על המורים ועל ההורים וגם על התלמידים, להיות מודעים לאיכות הלמידה ולנזקים הנלווים לה, ולא לחשוב שאם יש שקט של כמה שעות, דברים נפלאים, מתרחשים שם במסך המחשב. השניה, נראה שעל ההורים, על המורים ועל התלמידים, להשתדל ל'השלים' את החסך הגדול, בלמידה בקשר ובשיח, ויפה שעה אחת קודם.

אחתום דבריי בשלוש מסקנות מעשיות:

תלמידים יקרים. אל תתבלבלו. הלמידה במחשב היא לא 'הדבר האמיתי'. למידה אמיתית היא למידה חיה פנים אל פנים. נסו להפיק את המירב מהלמידה אך אל תשכחו לעשות השלמות נדרשות – לצאת החוצה לרוץ, לקרוא ספרים, לדבר עם ההורים, להיפגש עם חברים (בהתאם להוראות כמובן) וללמוד בעצמכם למידה רצינית ומעמיקה, כל אחד בהתאם ליכולותיו.

מורים יקרים. עשו מאמץ עילאי לפגוש, עד כמה שהדבר אפשרי, את תלמידיכם. לנסוע לשכונות שהם גרים (עת הסגר מוסר), לקבוע איתם שיחה אישית (אפשר גם בזום בלית ברירה אבל עדיף מפגש חי), וכן על זה הדרך. לברר מה קורה עם כל אחד לא רק ברמת הנוכחות בשיעור הזום אלא מעבר לזה.

הורים יקרים. ילדיכם זקוקים לכם יותר מתמיד. למילה טובה. לחום אנושי, ובעיקר לקשר. דברו איתם. הקשיבו להם. שתפו אותם בתחושותיכם, ונסו שגם הם ישתפו אתכם. הבדידות (כן, גם בלימוד משותף בזום עם עוד 30 חברים, הבדידות נוכחת) מדכדכת ומתישה את נפשם. חורף טוב.

הרב אלי שיינפלד, איש חינוך, רב קהילת נווה הגבעה בגבעת זאב ומרצה במכללת אורות ישראל