בנייני האומה
בנייני האומה צילום: באדיבות בנייני האומה

דירקטוריון "בנייני האומה" בירושלים החליט לקרוא לתוכנית הפיתוח "בנייני האומה 2030" על שמו של נשיא מדינת ישראל לשעבר, שמעון פרס ז"ל.

עו"ד דוד שמרון, יו"ר דירקטוריון בנייני האומה, אמר כי ''הנשיא פרס היה איש של חדשנות, ואף בגילו המופלג תמיד הסתכל קדימה, לעתיד חדשני ולטכנולוגיות מתחדשות לטובת האדם וקידומה של מדינת ישראל ועל כן אין מקום מתאים מבנייני האומה ירושלים ותוכנית הפיתוח המרשימה של המרכז, כמקום לציון אישיותו המיוחדת".

תוכנית "בנייני האומה 2030", בהשקעה כספית של קרוב ל-800 מיליון ₪, תהפוך את בנייני האומה בכניסה לעיר הבירה למרכז הקונגרסים הבינלאומי הגדול והמתקדם ביותר במזרח התיכון.

מירה אלטמן, מנכ"לית בנייני האומה שוקדת ומובילה משנת 2007 את מגה התוכנית לפיתוח ובינוי של בנייני האומה כך שיאפשרו לארח ולקיים כנסים ואירועים, קונצרטים, מופעים ותערוכות של מאות אלפי משתתפים בשנה.

תוכנית הפיתוח "בנייני האומה 2030" כוללת בניית מרכז קונגרסים בינלאומי בשטח של 55,000 מ"ר. במרכז יבנו שטחי תערוכות ואולמות תצוגה רב תכליתיים- EXPO בשטח של 9000 מ"ר בגובה של 12 מ', אודיטוריום אוסישקין יגדל מ-3000 מקומות ל-6000 צופים, בשילוב מתקנים המשלבים מקומות ישיבה מודולריים, גמישים, עם מערכות הרמה והזזה, אולמות כנסים נוספים לוועידות, כנסים, אירועים ונשפים המכילים מאות אלפי משתתפים.

כל האולמות והתערוכות ייבנו ויאובזרו בטכנולוגיה חדישה ומתקדמת, באקוסטיקה בסטנדרט הגבוה ביותר, וביכולת גמישות מקסימלית, למגוון פעילויות והתכנסויות.

פרויקט "בנייני האומה 2030" כולל גם מתחמי מזון, מסעדות ובתי קפה, 3 בתי מלון הכוללים בסה"כ 800 חדרים- 70,000 מ"ר. בתי המלון יהיו ברמה של 4 ו-5 כוכבים, וישרתו את באי ומשתתפי הוועידות והכנסים במרכז הקונגרסים החדש, 2 מגדלי משרדים עם סה"כ בין 120,000- 130,000 מ"ר, שטחי מסחר ופנאי בסך של 35,000 מ"ר ומתחם דיור מוגן- 25,000 מ"ר.

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג: "זוהי הנצחה ראויה לאחד מגדולי המנהיגים של מדינת ישראל שקידם את השלום, הכלכלה, הביטחון והחדשנות במדינת ישראל וראה בירושלים את הלב הפועם של העם היהודי בארץ ובתפוצות. כחבר כנסת, כשר בממשלות ישראל, כראש ממשלה וכנשיא המדינה שפעל מעל ל-40 שנים מהעיר ירושלים, הוא ניווט את ישראל באחריות, בחכמה ובשיקול דעת ותמיד ראה למרחקים שמעטים יכלו, כפי שעשה עם בניית הכור בדימונה והתעשייה הביטחונית''.

הרצוג סיפר: ''זכיתי לעבוד לצדו וזכיתי להתרשם מקרוב מהמסירות שלו לעם ולמדינה. אין מקום מתאים יותר לשאת את שמו של שמעון מבנייני האומה המתחדשים, כמי שהאמין בחדשנות הישראלית כמנוע מרכזי לצמיחה ולקידום מדינת ישראל''.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו