קוראים לי אילת והשנה אני עושה שירות לאומי בגרעין אופקים, בתקן של העמקת זהות יהודית. במסגרת תפקידי, הייתי אמורה כבכל שנה להעביר שיעורים על היהדות והמסורת בבתי הספר הממלכתיים בעיר.
בתי הספר, שמכירים את 'זהות' משנים עברו, חיכו וציפו ממש כמוני, לתחילת שנה מסוג שונה לחלוטין. בעקבות נגיף הקורונה והתקופה המורכבת שבה אנו נמצאים, לאחר שבוע אחד בלבד, שבו הספקנו לעשות הפנינג ראש השנה בקפסולות, הופסקה הפעילות הפרונטלית בבתי הספר.
כגודל הציפיות שלי מהשנה הזאת, האכזבה הייתה גדולה. חשבתי וקיוויתי שהשנה הזו תראה אחרת לגמרי. עד לא מזמן אני הייתי תלמידה, וחוויתי בסוף השנה בגל הראשון, מהי למידה דרך הזום. הרגשתי את הקושי שבלימודים בזום דרך מסך, את הקושי להתרכז ולקבל את הידע, ואת הקושי לנהל בצורה זו שגרה משמעותית.
כשהבנתי שכך הולכת להראות התקופה הקרובה בשנת השירות שלי, החלטנו כצוות להפוך את הלימון ללימונדה.
השיעורים שאני זוכה להעביר, הם לתלמידים שלא נפגשתי איתם מעולם. אני וחברותיי למדרשת אפיקי אורות, מרכז הזהות שלנו באופקים, הכנו סרטון הכירות מושקע ויפה על מנת שהתלמידים ידעו מי אנחנו למרות שהם רואים אותנו דרך ריבוע קטן במסך.
אני מלמדת בשלושה בתי ספר ממלכתיים בתקופה זו. יצרנו קשר עם המורות, והן קובעות איתנו כל פעם שיעור לשבוע הבא.
תוכן השיעור בנוי היטב. כאשר אנחנו בונות את מערך השיעור, אנחנו משתדלות לשים לב למספר גורמים.
ראשית, תוכן השיעור. חשוב גם בתוך הנושא הכללי שבחרתי לשיעור, להתמקד ולדעת מה אני רוצה להעביר. מה המסר שאיתו אני רוצה שהתלמידים יצאו מהשיעור. במיוחד בשיעור דיגיטלי בזום, אסור להתפזר. כשמתחילים להתפזר ולא נשארים ממוקדים, אנחנו עלולים לפספס את התלמיד. הוא יאבד את הקשב, כשגם ככה קשה לו להחזיק ראש.
התכנים שאנו מעבירות, קשורים ליהדות ולמעגל השנה. עד כה, העברנו שיעור על משמעות הסליחה לקראת יום כיפור, שיעור על סוכות והאושפיזין, ושיעור על שאילת גשמים והכרת תודה.
שנית, המערך עצמו. עליי לשאול את עצמי - באיזה דרך אני מעבירה את התוכן? בכל שיעור עליי לשלב פעילות שבה התלמיד משתתף, שבה הוא אקטיבי. פעילות מסוג זה חשובה, שומרת על קשב וקשר עם התלמיד. האקטיביות של הילד נותנת לי כמעבירת השיעור ביטחון שהתלמיד איתי ולא איבדתי אותו, וכן עוזרת לתלמיד עצמו להישאר קשוב ועם רצון להתעניין, לשמוע ולשתף פעולה.
דוגמאות לפעילויות ששילבנו במערך: שימוש בmentimeter, בינגו, שימוש באימוג'ים בזום- כמו משחקי נכון/לא נכון, סלחתי/ לא סלחתי, כל שכל תלמיד מסמן עם האימוג'י אם הוא מסכים עם האימרה או לא. כמו כן, משולבות בשיעור מצגות מעוצבות שמושכות את העין. לדוגמא, סיפור במצגת שבכל שקופית יש משפט או שניים, וכך ניתן לשתף את התלמידים בקריאת הסיפור.
בנוסף, מערך השיעור חייב לשלב ידע. התלמידים צמאים לידע, הם רוצים לשמוע ולדעת, ועכשיו יותר מתמיד הם פתוחים לקבל. תוך כדי צבירת הניסיון אני גם לומדת כיצד לתת להם את מבוקשם בצורה הטובה ביותר בשבילם.
התלמידים צריכים יחס אישי, שאקרא בשמותיהם כשהם מצביעים, ואשמע בסבלנות מה יש להם לומר.
לסיכום, דרך סרטון ההיכרות, השיעורים שבנויים היטב, והידע שהתלמיד מקבל בדרך מגוונת ויצירתית, אנו יוצרות שיעור שבו אני מרוצה ויוצאת בהרגשה טובה, התלמידים מרוצים ומחמיאים על השיעור והפעילות, והמורה מודה לנו ומיד מבקשת לקבוע שיעור לשבוע הבא.
התלמידים נהנים ונוצר מצב שהם מחכים ומצפים לשיעור שלנו. עם סבלנות והשקעה ובעזרת הכלים הנכונים, אפשר להגיע ללב של כל תמיד.
אני מבינה את סערת הלמידה מרחוק, ובטוחה שעם אהבה ויצירתיות אפשר להעביר מערכים ושיעורים איכותיים גם בזום בהצלחה גדולה.
בתקווה לחזרה לשגרה ברוכה ולהיכרות אישית עם בתי הספר, הצוות והתלמידים.
אילת ליפשיץ היא מתנדבת שירות לאומי במרכז "זהות" בעיר אופקים