אסתר חיות
אסתר חיות Photo by Oren Ben Hakoon/POOL

נפילתו של החייל עמית בן יגאל הי"ד, נגעה בליבו של כל יהודי. נער מלא חן, בן יחיד להוריו, שהשאיר אחריו, הורים מוארים ושבורים.

אולם, הכאב על נפילתו של עמית, לא נשאר רק במישור האישי, הוא הפליג אל מחוזות האבל הלאומי. הסיפור האנושי עורר את הרגש, והסיפור הלאומי העמיק את המשמעות. עמית נפל כחלק ממסעו של העם היהודי, להקמתו של הבית השלישי. הפשר והתוכן, לא הכהו את הכאב, הם רק הוסיפו לו עומק.

אולם בג"ץ בפסק הדין, שמנע את הרס ביתו של המחבל, העמיד עצמו, אל מול כל התפיסה הזו; האישית והלאומית. כיבוד ערך הקניין הפרטי של משפחת המחבל, גבר על ערך שמירת חייהם של חיילנו. הפגיעה הייתה כפולה, הפסיקה התעלמה מהצורך להגן על חייו של כל חייל וחייל, ומזכותו של העם היהודי להגן על חייו הלאומיים הריבוניים.

ההבנה המוסרית שעלתה מפסק הדין היא, כי הערך של הקניין האישי, גובר על שאר הערכים, כולל הערכים של החיים האישיים והלאומיים. הניסיון לערוך דיון נוסף בבג"ץ לא צלח. הנשיאה חיות ציינה, אומנם, כי לדעתה יתכן שנפלה טעות בהחלטה, אבל היא לא מצאה לנכון לפתוח דיון נוסף.

לעומת זאת, בחינה של הליך משפטי אחר, שהתקיים פחות משבוע לפני מועד פסק הדין המדובר, מראה כי באופן מפתיע, זכות הקניין היא מושג נזיל בהחלט, בתפיסת בג"ץ. גם זמנם של השופטים פתאום הופך להיות זמין ואפשר לכנס דיון נוסף. ההליך המכונה 'בגץ הבוגדת' היה למעשה 'תמונת ראי' מעוותת, להתנהלות המשפטית של בג"ץ.

הדיון הנוסף ב'בג"ץ הבוגדת' נערך ב י"ד אב 4/8, ששה ימים, לפני פסק הדין של בג"ץ, בעניין עמית בן יגאל. 'בגץ הבוגדת' הוא הליך משפטי בדיני משפחה, העוסק בין היתר בזכות הקניין. מדובר בנכס שניתן בירושה לבעל, הרשום על שמו בטאבו, שאשתו טוענת בעת הגירושין, כי הוא צריך להעביר לידיה חצי מהנכס. מדובר בנכס שלכל הדעות לא נרכש על ידי שניהם, ואינו פרי המאמץ המשותף שלהם. הבעל טוען, שאומנם הנכסים שנבעו מהמאמץ המשפחתי יחולקו, אבל נכס הירושה יישאר ברשותו. לכאורה סוגית קנין פרטי, קלאסי. באופן מפתיע, למרות פסיקת בג"ץ, כי הנכס יישאר בידי האיש, החליטה הנשיאה חיות, לקיים דיון נוסף בבג"ץ.

למה זה קרה? פסק הדין הראשון, ניתן על ידי הרכב עם רוב שמרני, שכיבד את זכות הקניין של האיש, לעומת זאת הנשיאה חיות, בלחץ ארגוני נשים, החליטה על דיון נוסף. אזכור נאמנות זוגית כמרכיב בפסק הדין, גרם לנשיאה לפנות את זמנם של תשעה שופטים, לעסוק בתיק שערכו הכלכלי לא רב, ושעוסק למעשה בניסיון להפקיע מאדם רכוש שניתן לו בירושה. הנשיאה חיות החליטה, ותשעה שופטים מכובדים, החלו לעסוק בתיק, שספק אגב אם גודלו הכלכלי עולה על עלות השכר של השופטים שעוסקים בו.

ההטיה המובהקת של בג"ץ מקוממת. אולם היא חשפה כשל ערכי חמור יותר.

והנה האבסורד הערכי במילים פשוטות:

כשזכות הקניין, ולצידה ערך הנאמנות הזוגית, עומדים אל מול מדיניות משפטית של עידוד פירוק המשפחה הם מפסידים.

כשזכות הקניין מתמודדת אל מול ערכים לאומיים היא מנצחת.

בימים אלו עמלים תשעה שופטים בכתיבת פסק הדין 'בג"ץ הבוגדת'. מן הראוי שיבינו את הלכי הרוח של הציבור. כעת היא ההזדמנות הציבורית, לדרוש ולחוקק, כי השופטים יפסקו בהתאם לערכים של משפחתיות ולאומיות.

הדרך לתיקון מערכת המשפט עוד ארוכה. היא עוברת בין השאר דרך חשיפת הכשלים המבניים והערכיים שבבסיסה ותיקונם.

היום בו תחזור מערכת המשפט לעם היהודי בו יבוא. אז תלחשו תפילה והביאו את היום.