בלתי ניתן לחיזוי

דרכו של דונלד טראמפ אל הכהונה השנייה בבית הלבן הייתה אמורה להיות קלה ובטוחה, אבל אז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים

אסף משניות , ד' בחשון תשפ"א

בלתי ניתן לחיזוי-ערוץ 7
טראמפ בכנס בחירות בפנסילבניה
צילום: רויטרס, Jonathan Ernst

שנים עשר ימים נותרו על ליום הבחירות בארצות הברית, והמרוץ לבית הלבן נותר פתוח לחלוטין. מצד אחד הנשיא טראמפ, אשר מלווה ביתרון מובהק של היותו נשיא מכהן, עובדה שלרוב מובילה לכהונה שנייה.

ביידן, לעומתו, מגיע כשבאמתחתו סקרים חיוביים מאוד שתוצאותיהם נולדו ברובן מהניהול הכושל של משבר הקורונה של יריבו הרפובליקני. הלילה (בין חמישי לשישי) ייערך בין השניים העימות האחרון שלפני הבחירות, שלאחריו מעריכים הפרשנים הפוליטיים האמריקניים שהתמונה עשויה להתבהר במקצת.

על אף הסקרים המעודדים, במפלגה הדמוקרטית חוששים משידור חוזר של בחירות 2016, שבהן הילרי קלינטון הובילה בפער ניכר על טראמפ, ובסוף, למרות יתרון של יותר משלושה מיליון קולות במישור הארצי, הפסידה באופן גורף בשורת האלקטורים.

שיטת הבחירות האמריקנית אינה תלויה במספר הקולות שהמועמד מקבל, אלא בניצחון במדינות השונות המרכיבות את ארצות הברית. כל מדינה מקבלת מספר אלקטורים, שהם למעשה חבר הנבחרים שבוחרים בפועל את הנשיא. אלה, לרוב, מעניקים את ההצבעה שלהם למועמד שניצח במדינה שממנה הגיעו. לכל מדינה מספר אלקטורים שונה, כאשר המינימום הוא שלושה אלקטורים למדינה. המדינה עם מספר האלקטורים הגבוה ביותר היא קליפורניה, לה יש 55 אלקטורים. ברוב המדינות, למעט מיין ונברסקה (ארבעה וחמישה אלקטורים בהתאמה), המנצח זוכה ברוב האלקטורים.

השיטה הזאת יוצרת יתרון מובנה לטראמפ, יתרון שהביא לו את הניצחון בבחירות בשנת 2016. את הפער הגדול שקלינטון רשמה בהצבעה הכלל־ארצית היא קיבלה בחמש מדינות ספציפיות: קליפורניה, ניו־יורק, אילינוי, ניו־ג'רזי ווושינגטון הבירה. לעומת זאת היא הפסידה במדינות מפתח, מדינות שבהן הקרב בין המפלגות צמוד באופן מסורתי, בפחות מאחוז אחד של הקולות. תסריט זהה הוא חלום הבלהות של המפלגה הדמוקרטית. ה'וושינגטון פוסט' פרסם בתחילת השבוע שמנהלת הקמפיין של ביידן, ג'ניפר א'ומאלי דילון, הזהירה את פעילי המפלגה משאננות בדיוק בגלל זה.

מהפכת השקטים

"זה לא חשש שולי. אנחנו באמת מפחדים שזה יקרה", אומרת הת'ר סטון, יו"ר 'הדמוקרטים מעבר לים' בישראל, ל'בשבע'. "אף אחד מאיתנו לא שכח מה היה לפני ארבע שנים, כשכל הסקרים הראו ניצחון אדיר להילרי, ובסוף זה נגמר בהפסד צורם. נכון שהסוקרים שיפרו מאוד את המודלים מהפעם ההיא, אבל החשש הזה עדיין קיים והוא מטריד אותנו במיוחד".

מה המשמעות של החשש הזה לקמפיין ביידן?

"זה אומר שאנחנו מתנהלים כאילו אנחנו בפיגור של 10 אחוזים בסקרים. לא היינו צריכים את האמירה של או'מאלי דילון בשביל לדעת את זה. זה נכון שאנחנו מסתכלים על הנתונים ומתעודדים, אבל החשש מאוד כבד. לכן אנחנו פועלים במלוא המרץ".

מהצד של המפלגה הרפובליקנית מסתכלים על נתוני הסקרים ומנסים להרגיע ולומר שהמצב לא רע כל כך. המסר העיקרי שיוצא מקמפיין טראמפ הוא שמדובר בסקרים שקריים ומוטים, שמגיעים מתקשורת לא מאוזנת שרוצה לעשות הכול כדי לעזור לדמוקרטים לנצח. בעצרות הענק שלו בימים האחרונים, שמתנהלות למרות מגפת הקורונה המשתוללת בארצות הברית וללא כללי זהירות בסיסיים, חוזר טראמפ על המסר הזה שוב ושוב. הטיעון המרכזי הוא שכמו בשנת 2016, גם השנה הסוקרים מפספסים תומכים שקטים רבים של הנשיא, שמתביישים או חוששים להגיד שהם תומכי טראמפ.

"אנשים מפחדים לומר שהם תומכים בטראמפ כי הם חוששים לאבד את מקום עבודתם", אומר מארק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל. "אני מדבר עם מצביעים מפלורידה וממדינות מפתח נוספות שאומרים לי שהמעבידים שלהם מזהירים אותם לא להצביע לטראמפ כי הם יפוטרו. השבוע התפרסמה שורת פרסומים שהמורים מתעמרים בילדים בגלל התמיכה הפוליטית של ההורים שלהם. באוניברסיטאות מרצים נותנים ציונים נמוכים לסטודנטים שתומכים בנשיא בגלוי ואפילו מעיפים אותם מהכיתות שלהם. לכן אנחנו במפלגה הרפובליקנית מעריכים שיש מיליוני מצביעים שקטים שנגלה עליהם רק ביום הבחירות".

ישנם נתונים כלשהם שתומכים בהערכות המפלגה?

"בוודאי. הסקרים הם ממש לא הכול. ברוב הנתונים האחרים יש המון נקודות אור לרפובליקנים. למשל, בספר רישום הבוחרים הפער הצטמצם בצורה שאיש לא חשב שאפשרית (לבוחרים בארצות הברית יש אפשרות להירשם כבוחרי מפלגה מסוימת. באופן היסטורי יש לדמוקרטים רוב גדול ברישום זה - א"מ). הצמצום הכי גדול היה בפלורידה ובפנסילבניה, שהן אולי המדינות הכי חשובות בבחירות הללו. עוד משהו שאנחנו רואים הוא ההתלהבות הגדולה מטראמפ בכנסים שלו. בכל יום הוא עורך ארבעה כנסים במדינות שונות ברחבי ארצות הברית, ובכל אחד יש אלפי אנשים שמגיעים לשם. הנתונים שאנחנו אוספים מראים שכשליש מהם בכלל לא מזוהים עם המפלגה הרפובליקנית. אלה אנשים שהצביעו כל הזמן לדמוקרטים ועברו מפלגה בגלל הנשיא. אלה רק דוגמאות".

פרט לטראומת הסקרים של 2016, נושא ההתלהבות מהמועמד הוא עקב אכילס נוסף של מטה ביידן. לאחר העימות הנשיאותי הראשון, שעורר שורה ארוכה מאוד של שערוריות משני הצדדים, התראיין לחדשות 12המיליארדר הישראלי-אמריקני חיים סבן, מהתורמים הגדולים למפלגה הדמוקרטית. בריאיון רמז סבן שרוב מצביעיו של ביידן עושים זאת בגלל התנהלותו של טראמפ, ולא מתוך תמיכה בביידן עצמו. מעין גרסה אמריקנית של "רק לא ביבי".

"אין ספק שחלק מהתמיכה שלנו בביידן נובע מהרצון העז שלנו להוציא את טראמפ מהבית הלבן. אבל זה הרבה יותר מזה. התמיכה שלנו בביידן היא גם תמיכה בו. במי שהוא, בתוכניות שהוא מציג, במדיניות שהוא מקדם. זאת מדיניות ליברלית שחשובה לכל מי שתומך בו", מסתייגת סטון.

את מדברת על התוכניות של ביידן, אבל בהצהרות שלו בקמפיין הוא בעיקר מדבר על זה שיש לו תוכניות ופחות מציג את התוכניות עצמן.

"תראה, כשיש לך מהצד השני נשיא שעושה את כל העבודה בשבילך אתה לא ממש צריך לדבר כל היום על התוכניות שלך. אבל יש לו תוכניות שכל מי שרוצה לדעת אותן יכול פשוט להיכנס לאתר של הקמפיין ולראות אותן. אלה לא התוכניות הכי פרוגרסיביות שיש, אבל הן יחסית ליברליות ושונות מהותית ממה שקורה היום".

סיבה נוספת שבגללה ביידן ממעט לדבר על תוכניותיו בעצרות ובראיונות היא העובדה הפשוטה שהתוכניות במצע סותרות את הדברים שאמר בראיונות, במיוחד בנושאי כלכלה ושינויי אקלים. אלה גם הנקודות הרגישות ביותר בשביל המצביעים במדינות מפתח כדוגמת פנסילבניה, אוהיו, ויסקונסין, מישיגן ומינסוטה, שמתבססות על תעשיות אנרגיה ונפגעו קשות ממדיניות אובמה, שביידן היה סגנו. המדינות הללו, המכונות "מדינות הפלדה", הן שהביאו לטראמפ את הניצחון ב־2016, למעט מינסוטה שנשארה דמוקרטית. לרוב, לאור היותן מדינות פועלים, הן הצביעו פעם אחר פעם לדמוקרטים.

ויהי אחרי המגיפה

מערכת הבחירות הנוכחית לא הייתה אמורה להיות צמודה בכלל. פרט לעובדה שנשיא מכהן לרוב זוכה בכהונה נוספת, עד לחודש מרץ נראה היה ששום דבר לא יעצור את טראמפ בדרך לכהונה נוספת. הכלכלה הייתה בשיא, האבטלה בשפל של עשורים, מרבית ההבטחות שנתן לציבור בקמפיין הקודם קוימו ואחרות נמצאות בתהליכי ביצוע. אפילו בתחומים שבהם לא הצליח, כדוגמת החומה בגבול מקסיקו שנועדה לעצור הגירה בלתי חוקית, הוא רשם נקודות זכות ככל ששיעורי ההגירה הבלתי חוקית ירדו דרמטית עוד בטרם הקורונה. בתחום מערכת המשפט רשם טראמפ הישגי ענק כאשר הצליח למנות לבית המשפט העליון שני שופטים שהעניקו יתרון לצד השמרני. בעקבות פטירתה של השופטת רות ביידר גינצבורג טראמפ ימנה עד לבחירות שופטת נוספת, איימי קוני בארט, שמוגדרת כשופטת השמרנית ביותר שכיהנה עד היום בבית המשפט העליון האמריקני. אישור מינויה הסופי בסנאט אמור להתרחש בסוף השבוע. לצד השינוי בעליון רשם טראמפ מאות מינויים משפטיים ברחבי ארצות הברית.

כל ההישגים הללו הקנו לו תמיכה נרחבת בקרב תומכיו מהבחירות הקודמות, אלא שאז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. על פי כל מדד אפשרי, ארצות הברית ניהלה ומנהלת את משבר הקורונה בכישלון חרוץ. היא שנייה לברזיל במספר המתים במגפה, עם 220 אלף מתים נכון לכתיבת שורות אלה, מספר הנדבקים בה הוא הגבוה בעולם והכי גדול ביחס לאוכלוסייה, האבטלה בה גאתה, ולמרות הירידה בשבועות האחרונים עדיין מדובר באחוזים גבוהים מאוד. טראמפ, שחלק לא מבוטל מתומכיו הם אנשים מבוגרים בקבוצות סיכון, איבד תמיכה נרחבת מקרב מצביעיו. השיא הגיע כאשר הנשיא עצמו נדבק בקורונה ואף אושפז ונאלץ לקבל סיוע נשימתי.

למרות הטענות על אופן ניהול המשבר, בצד הרפובליקני מרגישים שנעשה לנשיא עוול בנושא הזה. "אלה מסרים שתקשורת המיינסטרים מעבירה לציבור והציבור קונה את זה. בפועל, אני לא חושב שהוא יכול היה לעשות יותר. בשלב מוקדם מאוד הוא הורה להפסיק את הטיסות מסין, ואחר כך גם מאירופה. לעומת זאת, ביידן והדמוקרטים אמרו שהוא מונע מגזענות ושנאת זרים ולכן הוא עוצר כניסות מסין. כשעכשיו ביידן מבקר אותו על ההתנגדות לסגירת המשק, כולם שוכחים שבתחילת הדרך כשנסגרו העסקים ביידן תקף את טראמפ על זה ואמר שהוא הורס את הכלכלה. ותסתכל על אירופה, שבדרך ההתמודדות שלה אין שום קשר לטראמפ, ועכשיו המספרים שם טסים למעלה מעבר לכל פרופורציה", אומר צל.

בצד הדמוקרטי מדגישים את התסכול בקרב הציבור מהתנהלותו של טראמפ. "הציבור רואה את חוסר הזהירות של הנשיא ואנשיו, רואה את המספרים, ולכן הוא עוזב את הרפובליקנים ועובר לביידן. בסוף אי אפשר לעבוד על הציבור", אומרת סטון.

ההתנהלות מול מגפת הקורונה הפכה את המרוץ לפתוח עד כדי כך, שלפי רוב התסריטים נראה שטראמפ יהפוך לנשיא של קדנציה אחת בלבד. כבר כעת ברור שהמרוץ יוכרע על פי הצבעת מדינות המפתח, ובראשן פנסילבניה, שלקחה את מקומן של פלורידה ואוהיו כמדינה החשובה ביותר בבחירות. בפלורידה, לפי רוב הנתונים למעט הסקרים, נראים סימנים מובהקים לניצחון רפובליקני. באוהיו גם לפי הסקרים רושם טראמפ יתרון קל.

התוצאות יגיעו בדואר

בפנסילבניה, על 20 האלקטורים שלה, הקרב הרבה יותר מורכב, שם המלחמה על כל קול קריטית לניצחון. בבחירות הקודמות טראמפ זכה בה ב־43 אלף קולות בלבד, מתוך יותר משישה מיליון מצביעים. הסקרים מעידים על פער עקבי של 7-6 אחוזים לטובת ביידן. אלא שסקרי השבוע האחרון צמצמו את הפער, כשבסקר של סוכנות הידיעות רויטרס הפער הצטמק לתוך טווח הטעות הסטטיסטית. מהצד השני, שורה של כתבות, וביניהן כתבת עומק נרחבת ב'ניו־יורק טיימס', מלמדת שבפרברי המדינה ובקרב המעמדות הפחות מבוססים בה התמיכה בנשיא רק עולה.

שני המועמדים משקיעים מאמצים רבים בפנסילבניה, כאשר רוב המסרים של קמפיין טראמפ מדברים בדיוק לבוחריו במדינה שבה הוכרזה עצמאות ארצות הברית, וביידן משחק רבות על העובדה שהוא יליד המקום. הערכות בשני המחנות מדברות על כך שהקרב במקום יוכרע על אחוז הצבעה, והפער שבין הערים הגדולות פילדלפיה ופיטסבורג ובין האזורים הכפריים והפרבריים של המדינה.

במסגרת המאבק על המדינה, אישר בית המשפט העליון להמשיך את ספירת הקולות שיגיעו בדואר גם לאחר ה־3.11, וכל מעטפה שתגיע בדואר עד שלושה ימים אחרי הבחירות תיספר. הדמוקרטים מאושרים מההחלטה, שלמעשה נולדה בעקבות אי הכרעה של העליון שהותיר את הפסק של בית המשפט המקומי של פנסילבניה על כנו, שכן להם יש יתרון מובהק בהצבעה בדואר. הטיעון להצדקת העתירה הוא שמערכת הדואר הורעבה כלכלית במשך שנים ארוכות, כך שיש חשש שלא כל הקולות יגיעו בזמן. בגלל חשש זה, ועדת הבחירות המליצה למצביעים לשלוח את המעטפות עד שבוע לפני הבחירות עצמן. במפלגה הרפובליקנית זועמים על ההחלטה הזאת, וטוענים שהיא תהווה כר נרחב לזיופי בחירות.

גורם נוסף שעשוי, במקרה קיצון מובהק יש לציין, להכריע את הצבעת המדינה הוא הקול היהודי. על פי סקר AJC, כ־74 אחוזים מכלל יהודי ארצות הברית יצביעו לביידן, לעומת 22 אחוזים שיצביעו לטראמפ. לא מדובר בנתון דרמטי במיוחד, שכן אלה המספרים הרגילים ב־20 השנים האחרונות בקרב הקהילה היהודית. לרוב, לקול היהודי אין שום משמעות, שכן רובו נמצא במדינות דמוקרטיות מובהקות כמו ניו־יורק וקליפורניה, אלא שבשתי מדינות מפתח הוא עשוי להכריע את הבחירות: פנסילבניה ופלורידה. מסורתית, הקהילה היהודית בפלורידה, שכוללת גם ישראלים רבים, מצביעה לרפובליקנים, בעוד הקהילה היהודית בפנסילבניה, שמתגוררת בערים הגדולות, מצביעה לדמוקרטים. בקרב צמוד, אלפי הקולות הללו עשויים להכריע את הבחירות.

סטון סבורה שלמרות הזיהוי הרפובליקני של הקהילה בפלורידה, התמונה מורכבת יותר. "יש לדמוקרטים הרבה תמיכה גם בקהילה בפלורידה. בטח עכשיו בקורונה. אבא שלי מתגורר במדינה, והוא דמוקרט מושבע. אבל גם רבים מחבריו מאוכזבים מטראמפ ויצביעו לביידן", היא אומרת.

גם הרפובליקנים מסכימים שהקהילה בארצות הברית בכללותה מצביע לדמוקרטים. "זה בזבוז זמן להשקיע בהם משאבים. לא משנה מה יקרה או מי יהיה המועמד הרפובליקני, הם יצביעו לדמוקרטים ברובם. מה שכן, בקהילה האמריקאית בישראל המצב שונה מאוד. יש לי אלפי מצביעים שמבקשים ממני עזרה בהצבעה, וזה יכול להיות קריטי. בשנת 2000 הנשיא בוש זכה בבחירות בגלל שניצח בפלורידה ב־537 קולות. בישראל הוא קיבל 1,100 קולות ששייכים לפלורידה. לקולות הללו יכולה להיות השפעה על זהות המנצח".

ההבנה שהקול בישראל עשוי להכריע את ההצבעה בפנסילבניה, ואולי אף בפלורידה, מובילה את שני הצדדים לנהל קמפיין בתוך ישראל. הדמוקרטים של סטון, מצידם, הפכו לראשונה את הנציגות בישראל לגוף רשמי ומנהלים קמפיין בקרב התומכים הפוטנציאליים בארץ. הרפובליקנים של צל מארגנים אירועי תמיכה נרחבים, שהבולט שבהם - שיירת תמיכה מתל אביב לכיוון השגרירות בירושלים - צפוי להתקיים ביום שלישי הבא.

את תוצאות הבחירות נדע, אולי, בעוד 12 יום. אלא שקרב צמוד, יחד עם הפסיקה בפנסילבניה, עשויים לגרור אותנו לימים ארוכים נוספים עד לתוצאות, ואולי אף להגיע לבית המשפט העליון שיכריע בסוגיה.