ככה לא בונים בני נוער!

לכל אדם יש כישלונות טעויות ונפילות, השאלה מה הוא עושה איתם. הוא יכול להתייאש, ולהשלים עם המצב הקיים. תגובה לרב אברהם סתיו

הרב ש"י לוי , ה' בחשון תשפ"א

ככה לא בונים בני נוער!
ככה לא בונים בני נוער!
צילום: ISTOCK

לאחרונה, למדתי עם בחור דתי שגדל במסגרות הציונות הדתית, שאמר לי בפסקנות משפט מפתיע: הגמרא נכתבה לפני 1500 שנה, והשולחן ערוך נכתב לפני 450 שנה, לא יכול להיות שדבריהם נוגעים לימינו!

בחודשים האחרונים זה כבר נהיה עניין שבשגרה. קמים רב או רבנית ומפרסמים מאמרים פובליציסטיים – 'לא הלכתיים', בהם הם מציעים ל'רענן' את פסקי ההלכה כדי שיתאימו 'לרוח התקופה', ולהתיר איסורי תורה ואיסורי דרבנן.

חלק גדול מהציבור ומהרבנים הביעו זעזוע וכאב מעצם זה שרבנים כותבים מאמרים שהרוח הנושבת בהם מערערת על דברי האמוראים, הראשונים והשולחן ערוך וקוראת להתיר איסורי תורה ואיסורי דרבנן.

אולם יש שכאבם היה שונה. הרב אברהם סתיו כתב מאמר בו מתייחס למאמריהם של הרבנית פיוטרקובסקי והרב בני לאו. בדבריו הוא כואב את העובדה שהוא אינו 'תנא' שיכול לדרוש את התורה ולשנות את ההלכה. הוא כואב את זאת שלרבנים הליבראלים, (כהגדרתו) אין להם תמיכה ציבורית מספקת לשנות את ההלכה.

לדבריו, בעקבות חוסר האונים הזה, במקום לכתוב פסקי הלכה שיתירו את אותם איסורים, רבנים אלה נאלצים לכתוב מאמרים פובליציסטים - 'לא הלכתיים' בהם הם יכולים לבטא את משאלת ליבם כיצד היו רוצים שתראה ההלכה. מדבריו של הרב סתיו נראה כי יש כאן מהלך אידיאולוגי של שינוי ההלכה כדי להתאים את ההלכה לנורמות של ימינו. תופעת הדתי לפי דעתי אינה חדשה, אך החידוש היא הפיכתה לאידיאולוגיה.

כאמור, לפני מספר חודשים כתב הרב אברהם סתיו מאמר פובלציסטי, 'לא הלכתי' (כהגדרתו) בו הוא נוגע בהתמודדות הנוער עם נושא 'קדושת הברית'. לאור דבריו האחרונים של הרב אברהם סתיו, שמהם עולה קריאה לשנות את ההלכה, אני חושב שחשוב להתייחס גם למאמרו הפובלציסטי הקודם בנוגע לקדושת הברית ולראות האם הוא חלק מאותה מגמה.

האתגר וההתמודדות עם קדושת הברית אינם פשוטים בכלל. מחד העולם כולו מלא פיתויים. בלחיצת כפתור באינטרנט או בסמרטפון אפשר לראות הכול. הטלוויזיה והסרטים מלאה בתכנים מיניים, ולצערנו גם הליכה ברחוב בימי הקיץ, או קפיצה לאיזה מעיין, מאתגרים לא פחות. ומצד שני, הרצון העז והאמיתי של כל נער להיות טהור וקדוש ולשמור על טהרת הברית.

במאמרו, הרב אברהם סתיו מזדהה עם הקושי הגדול שאיתו מתמודד נער, אולם לדעתי, הדרך החינוכית שלו הרסנית. המילים שכתב זעזעו אותי מכמה בחינות שונות, הלכתיות וחינוכיות:

הדבר החמור ביותר בעיני בכלל לא נוגע לעניין של שז"ל. אלא ליחס לדברי חז"ל, הגמרא והשולחן ערוך. השאלה המרכזית היא האם אני הולך לאורם של דברי הגמרא, הראשונים והשולחן ערוך, או שמא כאשר דעתם לא נוחה לי, אני בוחר להתעלם לגמרי מדבריהם, ולפרש את פסוקי התורה על פי שרירות ליבי באופן הפוך מדברי חז"ל, כדרכם של הקראים.

למרות שכאמור חז"ל כתבו שאיסור שז"ל נוגע לכל אדם, הרב אברהם סתיו התעלם מדבריהם ואמר שמקריאת הפסוקים ניתן ללמוד שאיסור שז"ל לא נוגע לאדם רווק וקיים רק באדם נשוי בשעה שאשתו יכולה להתעבר. אין לי שום ספק שכותב המאמר הכיר את המקורות האלה. ודווקא לכן הזדעזעתי כל כך מדבריו.

הקו שמוביל כותב המאמר הוא שאם חז"ל, על פי מסורת של תורה שבעל פה שקיבלו מרבותיהם, למדו את הפסוקים באופן שאני לא מבין או לא מוצא חן בעיני, אני יכול ללמוד את הפסוקים כשרירות ליבי - זה בדיוק מה שעשו הקראים!

נקודה שניה חמורה לא פחות, היא שלמרות שראינו שחז"ל כתבו שאיסור זה חמור ביותר, ודימו אותו לשפיכות דמים, כותב המאמר הולך במודע, וסולל לעצמו דרך חדשה במגמה הפוכה לחלוטין מדברי חז"ל. הוא מנסה להמעיט עד כמה שאפשר מחשיבות האיסור, ואף כותב שאולי לנער רווק אין בכלל איסור (אולי זה איסור מדרבנן, ואולי בכלל מותר לרווק, ובת'כלס, גם ככה כולם נכשלים).

נקודה שלישית שאינה קשורה כלל להלכה אלא לדרך חינוכית. במקום להעצים את הכוחות החיוביים של הנער, ולעודד אותו להאמין בכוחותיו האדירים להתמודד עם אתגרים וקשיים. כותב המאמר מוליך את הנער בדרך של חולשה, על פיה הכישלון ידוע מראש. בלי לתת לנער שום עוצמות או כלים מעשיים כיצד להתמודד עם אתגרי שמירת הברית.

ככה לא בונים בני נוער!

נקודה רביעית וחמורה ביותר העולה מהמאמר, היא השאלה האם דרך התורה מתאימה לכוחותיו של האדם? או שמא הליכה בדרך התורה, ובכלל זאת גם מצוות חכמים מתנגדת לכוחותיו של האדם?

חז"ל אומרים שהקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא (בראשית רבה א, ובזוהר פרשת תרומה). כלומר, הקב"ה ברא את העולם, את גוף האדם, וכוחות נפשו באופן המתאים לקיום התורה. כל יהודי יכול לשמור על כל מצוות התורה גם אם הן מאתגרות. וגם אם אדם נכשל, התורה מאמינה בכוחו של האדם לעשות תשובה "שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז).

אולם, הקו שעולה מקריאת המאמר של הרב אברהם סתיו הוא שהתורה או חז"ל מצווים מצוות שמתנגדות לטבעו הבריא והנורמאלי של הנער. וגם אם הנער ינסה לכפות את "טבעו הבריא" ולהכפיפו לדרך התורה סיכוי קטן שיצליח, כי כולם נכשלים. זה קו חינוכי שיקרי והרסני!

נקודה חמישית היא השאלה באילו אמות מידה אני בוחן טוב ורע, האם אני עושה זאת על פי התורה או על פי תרבות המערב?

הרב אברהם סתיו כותב במאמרו:

"עצם ההנאה ממראה גוף חשוף (אמיתי, ווירטואלי או מדומיין), היא נטייה טבעית ובריאה הקיימת אצל רוב בני האדם, ואין סיבה להתבייש בה. יחד עם זאת, מדובר בגירוי שטחי אשר אמור לשרת מטרות נעלות ומשמעותיות יותר של התקשרות זוגית והולדה.

הקב"ה ברא בגבר יצר טבעי ונורמלי להימשך אל אישה, על מנת שאדם יתחתן עם אישה, יבנו יחד את ביתם באהבה ויולידו ילדים. אולם, יש לבחון האם ביטוי מעשי של ייצר המין על ידי הסתכלות במקומות המכוסים של אישה שאינה נשואה לו היא מעשה שלא צריך להתבייש בו.

יתכן שעל פי אמות המידה של העולם המערבי, בריא, וטוב להסתכל במקומות המכוסים של אישה שאינה אישתו. אולם, הקב"ה נתן לנו את התורה כדרך חיים, שמוליכה אותנו בדרך הישר והטוב (מצוות ומוסר), ומרחיקה אותנו מהדרך הרעה (איסורים). התורה מכוונת ומדריכה אותנו שביטוי מעשי של ייצר המין בין איש לאשתו הוא חיובי ואף יש בו מצווה. אולם התבוננות, הרהור ונגיעה באישה שאינה אשתו היא מעשה אסור הפוגע באדם בחייו העתידיים עם אשתו וכן בעולמו הרוחני".

בתור אנשים מאמינים, כשאנו באים לבדוק האם מעשה הוא חיובי שאין מה להתבייש בו או שמא להפך, עלינו להתבונן מה יחס התורה אליו. אין מחלוקת שהתבוננות לשם הנאה במקומות המכוסים באישה אסורה (עיין רמב"ם הלכות תשובה ד, ד, שו"ע אבן העזר כא, א) ואין הדבר משנה אם הוא אסור מדאורייתא או מדרבנן, א"כ לא ברור לי כיצד רב בישראל, שאמור לכוון את העם ללכת בדרך התורה יכול לכתוב שאין מה להתבייש במעשה שיש בו איסור?!

לא אוכל להסתפק בהצגת הבעיות במאמר הנ"ל ללא הצעת דרך חינוכית להתמודדות עם האתגר של שמירת הברית על פי דרכה של תורה.

אז מהי הדרך החינוכית שאני מציע?

נער יקר, יש לך כוחות אדירים, ורצון אמיתי להיות טהור, וזו התחלה מצויינת.

לכל אדם יש כישלונות טעויות ונפילות, השאלה מה הוא עושה איתם. הוא יכול להתייאש, ולהשלים עם המצב הקיים. אבל שלמה המלך מלמד אותנו דרך אחרת לגמרי - "שבע יפול צדיק וקם". צדיק הוא לא אדם שלא נכשל מעולם, אלא אדם שלא מתייאש מעצמו, וגם אם נופל שוב ושוב, הוא לא נשבר אלא קם, מפיק לקחים, וממשיך לבנות. ואדרבה, אדם שלא מתייאש מהנפילות שלו, לפעמים הנפילות בעצמן גורמות לאדם לצמוח למקום גבוה יותר.

חשוב שתזכור שגם שהקב"ה מחכה ומצפה לאנשים שחטאו שישובו בתשובה, כך אמר ה' ליחזקאל: "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי ה'? הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה!".

נכון, יש מקורות שמהם עולה שאין תשובה למי שחטא בשז"ל, אולם השל"ה שהיה מקובל גדול מאריך להוכיח שיש תשובה גם לחטא שז"ל ולבסוף מביא לכך ראיה אפילו מדברי הזוהר עצמו. וזה לשון השל"ה:

"באתי לעורר החוטא (בשז"ל) שיקום בזריזות לעורר תשובה, ואל יתמהמה רגע אחד... כי אין דבר בעולם שלא יתוקן בתשובה, ואפילו עשה כל עבירות שבעולם יש להם תשובה, שהרי אפילו מנשה שהעמיד צלם בהיכל, ועשה כל עבירות שבעולם, כשעשה תשובה קבלו הקדוש ברוך הוא... ואפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא" (של"ה שער האותיות אות קוף, קדושת הזווג, שלד).

להוסיף אור

אחרי שלמדנו שיש תשובה גם לחטא זה, השאלה היא איך? אכתוב בקצרה מספר נקודות לדרך התשובה.

לימוד תורה

יש שתי אפשרויות כיצד להתמודד עם הרע. אפשרות ראשונה היא להילחם ישירות ברע, והדרך השניה היא להרבות אור, ומתוך כך גם החושך והרוע מתבערים. רבותינו מלמדים אותנו שהדרך הנכונה לעשיית התשובה בזמנינו אינה עוברת דרך הלקאה עצמית על החטאים, תעניות וסיגופים, אלא אדרבה, הוספת אור של לימוד תורה. שמרומם את האדם וממלא את ליבו בחכמה וקרבת אלוהים. יסוד זה נלמד מדברי הרמב"ם:

"יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה" (הלכות איסורי ביאה כב, כא).

מחשבות של עריות מתגברות רק אצל אדם שמפנה ליבו מחכמה ותורה. ולהפך, אדם השקוע בלימוד תורה, דוחה מעצמו מחשבות של עבירה.

אז העצה שלי אליך נער יקר, קח מסכת בגמרא או לימוד אחר שאתה מתחבר אליו, ותקבע לעצמך קצב קבוע של לימוד בכל יום. אט אט תרגיש איך לימוד התורה ממלא ומשמח אותך והופך להיות "השאיפה שלך". הוספת אור דוחה את החושך!

סביבה מוגנת

דורנו מלא בפיתויים, ולדעתי הקושי הגדול ביותר הוא הזמינות של תכנים מיניים באינטרנט. כשהייתי ילד, הגישה לאינטרנט הייתה במחשב הנייח, אולם כיום הכול נמצא בכף היד - 'בסמרטפון'. ב"ה בדורנו יש גם פתרון – תוכנות שמאפשרות גלישה מוגנת.

נזיר הוא אדם צדיק שמוכן להתנזר מן הנאות העולם לשם עבודת ה'. ואף על פי כן, הדריכו אותו חז"ל שלא יעמיד את עצמו בניסיון ולא יכנס לתוך כרם.

אחי, למה לך להכניס את עצמך בניסיונות בכל רגע ורגע, תהיה גבר, ותתקין לעצמך בסמרטפון נטספארק או רימון. אם יש לך אינטרנט בלי הגנה בבית, אתה יכול לבקש מהוריך להתקין תוכנת סינון. זו לא בושה בכלל, ההורים רוצים בהצלחתך הגשמית והרוחנית ויעריכו את זה מאוד. לפעמים ההורים שגדלו בדור אחר לא כ"כ מבינים את גודל הניסיון שיש כיום.

חשבון נפש

חיל האוויר של צה"ל הוא מהטובים בעולם. כיצד הם הגיעו להצלחה כזו? ידוע, שלאחר כל תרגיל או מבצע של חיל האוויר, מתקיים תחקיר מעמיק בו סוקרים את ההצלחות והכישלונות, ומפיקים לקחים לעתיד.

אחי, עצה בדוקה ומנוסה, לקחת פנקס קטן, ולעשות כל יום חשבון נפש לפני השינה על המעשים הטובים שעשית היום, ועל אלה שאינם טובים. החשבון נפש נותן המון כוחות להתמודד, כיון שגם אם היום נפלת, ונתת לעצמך ציון 0, העצב בכישלון הוא זה שיגרום לך לרצות לעמוד באתגר ולהצליח, על מנת שיגיע לך ביום שלמחרת ציון 100.

נער יקר, אסיים בדברים המחזקים של מרן הרב קוק: "בן אדם... עלה למעלה עלה, כי כוח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד" (אורות הקודש א, סד)

הכותב: הרב ש"י לוי, רב בישיבת ההסדר "אורות יעקב" ברחובות, ואברך בישיבת מרכז הרב