אוריאל שאלוזון ניצל את החודשיים בין השחרור מהצבא לתחילת הלימודים, כדי ליצור סדרת רשת "על רגל אחת ו-4 גלגלים", במהלכה התלווה למספר רבנים מהציבור הדתי לאומי ושוחח עימם בשאלות מעולמם של צעירים.
בשיחה עם ערוץ 7 סיפר שאלזון, תלמיד לקולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים, איך התיישב במוחו הרעיון ליצירת סדרה כזו ומדוע בחר דווקא בפורמט הזה.
"לפני חודשיים מצאתי את עצמי קצין משוחרר ומובטל, שרגיל לאינטנסיביות משמעות ואחריות ביום יום", אמר שאולזון לערוץ 7. "נרשמתי ללימודי קולנוע והיו עוד כחודשיים עד לתחילת הלימודים".
"התחלתי ליצור סרטוני תדמית לכל מיני עסקים אבל הרגשתי מבוזבז וללא משמעות", הוסיף. "באחד הערבים גילגלתי את הפיד וכל מה שהופיע לי זה תכנים שלא ממש התאימו לי כ'דתי' וכן ראיונות עם כל מיני קבוצות אוכלוסייה קיצוניות ושוליות יחסית בחברה. חשבתי פתאום שזה הזוי שרבנים, שהם אנשי אשכולות, ערכיים, חכמים, ובעלי אוריינטציה יחודית, לא מופיעים על המסך, וגם אם כן מופיעים - זה באמירה שערורייתית כזו או אחרת, שרק מפלגת את פנים הציבור בין תתי זרמים ובתי מדרשות".
לדבריו, "אנחנו כצעירים, אחרי שעוזבים את בית המדרש, מאוד רוצים להיות בקשר איתם ולא תמיד מצליחים מסיבות טכניות ומהותיות. גם הרבנים, מלבד חלוצים מרכזיים, אין להם אינטרקצייה חזקה עם הרשתות החברתיות שנוכחות בחיים שלנו כצעירים".
"חשבתי קצת עם חברים והגענו לפורמט הזה של התלוות לנסיעה אוטנטית, שאולי הוא לא חדש בעולם המדיה, אבל כשאתה פוגש רב בצורה בלתי פורמאלית ולא מאחורי ספרים וציטוטים זה אחרת", סיפר. "זה אנושי יותר, טבעי, ובלי מחיצות באמצע. רציתי שזה מה שאנשים יראו על המסך, בני אדם לפני הכל, אנשי ערכיים ומהותיים שלא בהכרח צריכים להיות רחוקים מעולם התוכן היום יומי שלנו".
"במבט לאחור הקונספט אתגר מאוד", ציין שאולזון. "גם מסיבה טכנית של הצבת מצלמות ואיכות סאונד בנסיעה, אבל רצינו שזה יהיה נגיש ודינאמי ולא לשבת בחדר לימוד עמוס ספרים. חשבתי בהתחלה שנוציא פרקים קצרצרים, גג 7-8 דק, אבל המפגש עם הרבנים והשאלות שאספנו מנוער, חיילים וסטודנטים, יצר עומק ורוחב של תשובות שבסוף לא רצינו להוציא מהקשר או להוריד מעריכה כדי שהקהל לא יפספס אותם והגענו לפרקים יותר עבים".
אתמול, כאמור, עלה הפרק הראשון של הסדרה והתגובות מפרגנות. "אנחנו עוד לא 24 שעות באוויר ומגיעות תגובות חמות מאוד", אמר. "ניכר שיש צמא גדול לתוכן שהוא 'שלנו', לא רק במובן ה'מגזרי' אלא גם הערכי. וזה נותן לי המון תקווה ותחושת שליחות ליצור תוכן כזה ובעזרת ה' יותר מגוון ואיכותי בעתיד".
איך הייתה החוויה לעבוד עם הרבנים במרחב יחסית אינטימי יותר?
"אני חושב שהתחושה שלי עם הרבנים הייתה בדיוק כמו מהותה של הסדרה, בהתחלה הייתי מרוחק וקפוא, אבל הקרח לאט לאט נמס", אמר. "כמו פרח, כל ראיון ונסיעה נפתחו לאט וזה מה שאני מקווה שקורה לצופה תוך כדי תנועה".
"היה לי חשוב לא להעמיד את הרבנים בפינה לא נעימה, לעומתית, או לשאול שאלות מפלגות, למרות שאני מודע לזה שיש לזה 'מחיר רייטינג', פשוט אחרת זה לא שווה כלום", ציין.
"לצערי בגלל אילוצי קורונה וזמנים הספקנו לראיין רק חמישה רבנים ( הרב חגי לונדין, הרב יוסף צבי רימון, הרב יעקב מדן, הרב יגאל לוינשטיין, והרב פרץ איינהורן) פנינו וקבענו עם עוד רבים אבל בוטלו צילומים בגלל כניסות לבידוד, סגרים, וחשש מנסיעה סגורה ברכב. בעזרת ה' יש כבר כיוון להמשך בקונספט מעט שונה וקצר יותר בעתיד", אמר.
בעתיד תראיינו גם רבניות מהמגזר הדתי?
"לא חושב שזו שאלה בכלל", הדגיש. "זה היה גם בתכנון פשוט לא הספקנו מבחינת מסגרת זמנים והיקף עבודה. חשבנו לבזר את זה לצוות של בנות כי זה יותר נכון ומתאים. זה לא הגיע לבשלות כי הבנו שאם לא נתמקד בקיים נצא בלי כלום".
צלם ראשי: נתנאל פיש
צלמים משניים: אלי יהושע ויצחק שוקרון
יוצר מוזיקה: יאיר כהן