אפליה מתקנת או אפליה מקלקלת
הפריווילגיות החדשה
"קידום מעמד האישה" זהו צרוף מילים ערב לאוזן היוצר אצל השומע תחושת אמפטיה, נינוחות וקדמה. תחושה זו מבוססת על הנחת יסוד שכמעט אין עליה חולק לפיה נשים צריכות קידום שכן מעמדן בשדות חברתיים שונים, ובכלל זה בשדה המשפטי, נחות. הנחת יסוד זו מתוחזקת דרך קבע באמצעות מסרים שמונחלים לנו בערוצים של חינוך ותקשורת.
הנחת יסוד מגדרית זו מתגלגלת לה בציבור "כמובן-מאליו" שאיש כבר אינו טורח לבדוק את הבסיס העובדתי או הערכי שלה. איש גם אינו בודק יותר את הרלבנטיות שלה לחברה הישראלית בת-ימינו או את השלכותיה על חיינו וחיי ילדינו. רובינו ממשיכים להחזיק בהנחת יסוד חברתית זו מבלי לבחון אותה ואפילו מבלי להרהר בה.
והרי, "עם יד על הלב", מי מאיתנו לא שמע פעמים רבות ש"נשים מופלות לרעה", או משפטים כגון – יש לתקן כלפי נשים " עוול היסטורי" מי כיום אינו סבור שנשים זקוקות לקידום ? ולא יעשה כל שביכולתו לקדם נשים ? או, למצער ,יתמוך במהלכים שכאלו לקידום.
על רקע מובן מאליו זה של אמפטיה אוטומטית לנשים שנתפסות כמופלות לרעה - פניתי לחברתי הטובה נעמה סלע (עו"ד) ושאלתי האם המצב החוקי שלנו הנשים הוא אכן כ"כ רע? .
ונעמה פשפשה בספריה ולאחר זמן לא רב ענתה - כי נכונה לי הפתעה.
ומהי אותה הפתעה ?
בניגוד ל"מובן מאליו" נמצא, שעל-פי-רוב לא זו בלבד שנשים אינן מופלות לרעה, אלא שהן דווקא נהנות מזכויות-יתר ביחס לגברים. כלומר נשים בישראל 2020 הן הן הפריווילגיות לפי החוק!
ואלו החוקים העוסקים במתן זכויות יתר לנשים:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב 1962 – קובע בסעיף 25 שבו כי לאם יש עדיפות באחזקת ילדים עד גיל 6. בפועל בהעדר הסכמה אחרת, תנתן לאם משמורת על ילדיה גם לאחר גיל 6.
חוק הוצאה לפועל תשכ"ז 1967- סעיף 74 קובע כי גבר שלא שילם מזונות יאסר גם בלי חקירת יכולת או תצהיר על יכולתו. זהו צעד נדיר ומפלה לרעה רק גברים.
שרות צבאי – לפי חוק שוויון זכויות האישה תש"יא לכל אישה זכות למלא כל תפקיד, אולם אין עליה חובה לעשות כן. לעומתה גבר חייב בשרות קרבי בין אם רוצה הוא ובין אם לאו. הפער הוא באורך השרות ובסיכון הגופני והנפשי החל על הגבר. האמת הקשה היא שהחיים של גברים שווים פחות מחייהן של נשים לעניין זה.
חוזר מנכ"ל משרד החינוך וכן חוק למניעת העסקה של עברייני מין דורש אישור העסקה ממשטרת ישראל בדבר העדר הרשעות בנושא מין רק מגברים וזאת למרות שידוע כי נשים כגברים מבצעות עבירות מין במערכת החינוך ובכלל.
חוק ביטוח לאומי (נוסח משולב 1995 תשנ"ה ( סעיף 238 - מפלה אלמן לעומת אלמנה בקבלת קצבת שארים.
דיני המס-אישה זוכה ליותר נקודות זיכוי מגבר סעיף36א לפקודת מס הכנסה, 219 שח לחודש ו2628 ₪ לשנה.
בנוסף - נקודות זיכוי עבור ילד יינתנו רק לאשה – סעיף 66 לפקודת מס הכנסה.
תלונות בנושא אלימות במשפחה - נוהל 03,300,226 (פברואר2014) נוקט בלשון נקבה בלבד בעוד שידוע כי אלימות במשפחה הנה שיווניית כלומר גברים פוגעים בנשים באותה מידה שנשים פוגעות בגברים. בשל כך, יוצר הנוהל יחס מפלה שבא לידי ביטוי כבר בשלב קבלת התלונה.
אי ביצוע בדיקות גנטיות - חוק מידע גנטי תשס"א 2000 קובע כי בדיקת רקמות לא תעשה כל עוד מדובר בהורים נשואים. מכאן נובע כי הגבר בעודו נשוי מוחזק כאבי הילד ולא ידע לעולם האם זו האמת אם לאו. האישה כמובן תדע מי אבי הילד.
אפליית אבות בתשלום מזונות – למרות התפתחות שחלה לפני מספר שנים עת התקבלה הלכת בית המשפט העליון בבג"צ 919/15 בקשר למשמורת משותפת, עדיין גברים, ובכלל זה כאלו המצויים במשמורת משותפת חציונית (כלומר, מגדלים ילדיהם בחלוקת זמנים זהה לזו של האימהות) משלמים סכומי מזונות גבוהים לאימהות, ונקלעים למצבים שבהם אינם יכולים לנהל בשל כך חיים נורמליים אלא חיים חיי מחסור ומאסרים חוזרים ונשנים.
חוק שיווין זכויות האישה תשי"ע שנועד ליצור שיווין בין המינים קובע בסעיף 1 שבו כי ניתן להפלות אישה לטובה. אין בחקיקה הישראלית חוק מקביל לגבי גברים.
חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב תשכ"ה 1965) קובע כי רק לאשה זכות לקצבת ילדים. מצב זהה חל לגבי קצבאות נוספות של ילדים בביטוח לאומי המגיעות לאם ולא לאב .
אפליית גברים בתשלום לחברת חשמל - על פי תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים) תשע"א סעיפים 7(5)(6) הנחה בשיעור 50 אחוז תינתן רק לאם זכאית מזונות.
אפליה בין יתום לבין יתומה – לפי חוק ביטוח הלאומי (נוסח משולב תשכ"ח 1968)סעיף 22 -ישולם מענק קצבת שארים לילדה מגיל 12 ולילד מגיל 13 .
ענישה מופחתת לאשה - חוק העונשין תשל"ז1977 סעיף 303 קובע עונש מופחת לאשה שהרגה את ילדה בטרם מלאו לו שנה.
הפסקת הריון – לפי סעיף 313 העונשין אישה פטורה מעונש בגין הפסקת הריון בעוד שהרופא שביצע נקיטה זו אחראי ועלול לשאת בעונש של עד 5 שנות מאסר (מדובר כמובן על הפסקת הריון בלתי מאושרת).
שעת הורות – לפי הוראות התקשיר (תקנון שירות המדינה) הזכות ליום עבודה מקוצר ניתנת כברירת מחדל לאם .
17.עקרת בית – לפי חוק הביטוח הלאומי סעיף238 – עקרת בית אישה פטורה
מתשלום דמי ביטוח לאומי, מדובר רק באשה .
18. חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד1994 סעיף 14 (ז ) פוטר עקרת בית
אשה מתשלום דמי ביטוח בריאות .
הנשים הן הן הפריווילגיות
על רקע זה ובניגוד ל"מובן מאליו" של זמננו, נשים בישראל הן עתירות זכויות. למעשה. בניגוד לרטוריקה הפופולרית שקובעת כי "גברים הם פריווילגים"(בעלי זכויות יתר), אנו רואים באופן אירוני שדווקא נשים הן פריווילגיות. במציאות .
בעניין זה מעניין לדעת, כי מקור המונח הפופולרי "פריווילגיה" היה זכויות-יתר שנתנה בימי הביניים הכנסייה לאנשים, למסדרים דתיים ולקהילות מובחנות. פירושו של המונח, שמקורו לטיני, הוא "חוק פרטי" (כלומר, חוק שמייחד ומתעדף אוכלוסייה מסויימת). אכן, הרבה "חוקים פרטיים" ישנם כיום לנשים.
חרף זאת, בשיח הציבורי העכשווי נשמעת ביתר שאת "מנגינת קיפוח" מתמשכת, לפיה יש להמשיך ולתת לנשים עדיפות. מטבע-לשון שגורה היא "האפליה-המתקנת". מנגינה זו נשמעת כבר מגיל הגן כאשר ילדות זוכות לחוגים ולקורסים "רק לבנות", וזאת בה בשעה שבנים רבים בגן משודלים ע"י גננות "המודעות לאפליית הנשים" לוותר לילדות (אפילו על צעצוע אהוב).
ומהו ויתור זה ועל מה ולמה ? ויתור זה נעשה בשם הקוד המכובס של "ג'נטלמניות". שהרי הם "בנים" (ו"בנים טובים – ראוי שיהיו ג'נטלמנים" קרי יתרגלו לותר לטובת הבנות) ג'נטלמניות זו תשכך בנקל כאשר בנים בהמשך דרכם יתויגו באופן קטגורי "כאלימים" ואך ורק בשל היותם בנים ולאחר מכן כמדכאים בשל היותם גברים.
אימתי די?
לאחר רשימה כה מכובדת נשאל את עצמנו – האם לא די ?! האם איננו מזהים את האירוניה האכזרית?!
האם צריך להמשיך בקידום של "נשים מופלות", כשהן דווקא מופלות לטובה לפי חוק? האם השיח הפמיניסטי הרדיקלי הצליח עד כדי כך שגברים אינם ראויים עוד בעיננו לאמפטיה וגם לא להגנה לפי חוק, גם ובפרט כשהם מופלים לרעה?