נשיא חדש למכון למדיניות העם היהודי, פרופ' ידידיה שטרן, מחליף את אבינועם בן יוסף ומציב שורה של יעדים.
“ברור שהעם היהודי זקוק למקום מרשים שיחשוב על היעדים מעבר לשוטף ומתוך תפיסה רחבה יותר של המציאות וכוונתי לא רק למדינת ישראל אלא לחלק היהודי במדינה וגם לחברה היהודית שבגולה, כל קבוצה בפני עצמה וכולם יחד כקבוצה ואלו וגם אלו מול העם הלא יהודי", אומר פרופ' שטרן, "כל אלה מחייבים חשיבה רצינית אסטרטגית לטווח רחוק. זה נושא אינסופי אבל גם מחייב מיקוד".
באשר לחזון האישי שלו עצמו אומר פרופ' שטרן כי בשלב זה אמנם "מוקדם מדי להתחייב, אבל מזדקרים לעין דברים שכל אחד רואה. עד כמה אנחנו קבוצה אחודה, מה קורה בין חלקי העם בישראל לבין יהדות הגולה".
"רבים מאיתנו היו בוחרים להיוולד יהודיים דווקא בתקופה הזו וזו אחריות גדולה. נולדנו בזמן המאושר שיש לנו מדינה ריבונית חזקה ומשגשגת וגם כשיהדות הגולה לא נמצאת תחת איום פיזי וזו אחריות. השאלה איך מנצלים את ההזדמנות הזו למען פיתוח העם היהודי. זה מעורר שאלות גיאופוליטיות, שאלות של זהות, שאלות של תרבות, שאלות דתיות ועוד. הייתי רוצה לדחוף את העשייה לכיוון הצעות קונקרטיות לפיתוח הזהות היהודית מתוך ראיה פלורליסטית המחויבת ליהדות בדור הבא".
מוסיף פרופ' שטרן ומעיר כי "הנוער בארץ ובעולם בכל לחיצת כפתור נחשף לערכים גלובאליים אוניברסאליים ליבראליים מערביים אבל הוא לא רואה את הייחוד שלנו. אם אתה חרדי אתה בונה לעצמך חומות של קדושה ומנסה לחיות בנפרד אבל רוב העם היהודי לא חי כך. צריכים לחשוב איך נותנים תוכן ומשמעות למלא את היומיום לתכנים יהודיים שיחברו אותם לזהותם. זה אתגר אסטרטגי ממדרגה ראשונה".
"אם היסטוריון יסתכל בעוד מאתיים שנה על הדור שלנו הוא ישאל את עצמו איך בזבזנו את ההזדמנות. זה דור של הצלחה מרובה כל כך", אומר שטרן ומוסיף: "יש גם את שאלת מיקומם של יהודים בפוליטיקה העולמית. אנחנו רואים כמובן מאליו שיש זרוע יהודית שפועלת בקונגרס מתוך היותה אמריקאית למהדרין אבל עם תפיסה יהודית. חשוב לעסוק בכך מתוך פתיחות והבנת האתגר שבכך".
"שאלת השאלות בישראל היא שאנחנו עסוקים בחוסן לאומי שנמדד לא בגודל הצבא והחמקנים שיש לנו אלא בראש ובראשונה ביכולת שלנו לתפקד כקבוצה שיכולה לתפקד גם בעת מחלוקת. איבדנו את זה. יש תוגה כללית סביב שאלות הזהות שמתודלקת על ידי פוליטיקה של מחלוקת. אסור לקבל את זה כעובדה אלא לחשוב איך יוצאים מזה. בנקודות הללו נעסוק בשנים הקרובות".
לצורך כל הנקודות הללו נדמה שיש צורך לייצר מצע ערכי משותף לקבוצות היהודיות השונות, ועל שאלת היכולת לגיבוש מצע ערכי משותף שכזה, אומר פרופ' שטרן כי אכן "זהו האתגר וזהו הקושי", ועל זאת הוא מוסיף כי "ניתן להסכים שיש לנו היסטוריה משותפת וזיכרון משותף. ניתן לומר שחלק גדול מהמזדהים כיהודים רואים במחשבה על שמירת צלם האדם ערך מרכזי בתפיסה היהודית". האם נושא זה מאופיין דווקא בעם היהודי? " הנביא ישעיה הבטיח שזה מה שיקרה, שנצליח להעביר לעמים את הרגישות האנושית הזו. הדבר לא ממומש בצורה אמתית. האו"ם, שעל בניינו מצוטטים המשפטים הללו בישעיהו, לא מממש את זה. לא מדובר רק באינדבידואליזם ליבראלי של זכויות אדם אלא בהשפעה של הקהילתיות היהודית. לא רק כבוד לאדם, אלא איך עושים זאת מתוך השקפת הקבוצה היהודית. הדבר הזה צריך להיות נר לרגלינו לעתיד".
"היהודים מעורבים מאז ומתמיד בעשיית טוב ובתיקון עולם. אנחנו צריכים לחשוב איך מדינת ישראל הופכת ליצואנית של ערכים ולא רק של הייטק", אומר פרופ' שטרן הסבור כי נושא זכויות האדם כבר מתחיל להיות מוטמע בעולם והוא תוצאה של מחשבה של יהודים. "אנחנו צריכים להתגאות בזה. במאה ה-21 חזרה לשולחן הגלובאלי שאלת מקום הלאום. ביהדות הדבר הזה מאוד מפותח בצורה שהיא מאוד יכולה להועיל לכל האומות ולא רק לעם היהודי, מה מקום הקבוצה הלאומית כמגדירת זהות, מה היחסים הנכונים בין הפרט לקהילה ולמדינה. היהדות התלבטה בעניינים הללו מאז ומתמיד. בנוסף, שאלות של אתיקה רפואית גם הן שאלות שהיהדות עסקה בהם וכך גם שאלות של אתיקת המלחמה. האם הדור שלנו מצליח להתרומם לגבהים הללו? ישפטו המאזינים".
על ההשפעה של המכון על מקבלי ההחלטות אומר פרופ' שטרן כי כמי שמגיע אל המכון מבחוץ הוא נזהר מלהשיב על כך באופן נחרץ, ועם זאת הוא מספר: "המכון עורך הערכה שנתית של מצב העם היהודי. בדיקה של חמישה נושאים מדי שנה גם בארץ וגם בתפוצות, בעיקר בארה"ב עם מיטב המוחות של העם היהודי ובהם דמויות כמו קיסינג'ר ואחרים הידועים לנו מהממשל האמריקאי. ההערכה מוגשת לממשלת ישראל והיא עוסקת בגיאוגרפיה, גיאופוליטיקה, זהות יהודית ועוד ומכך נגזרות החלטות לגבי כיצד יש לפעול בעתיד. עד כמה הממשלות משתמשות בהערכות הללו בצורה רצינית, אני לא יודע, אבל זה יהיה חלק מהתפקיד שלי".