לאחר לחץ ציבורי והתערבותם של נשיא המדינה, שר התרבות והספורט והיועץ המשפטי לממשלה נדחתה המכירה הפומבית שתכננה לקיים הנהלת המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים בבית המכירות סותביס בלונדון.
בעקבות האירועים האחרונים סביב המוזיאון הירושלמי מספר ד"ר דותן גורן, חוקר מורשת ארץ ישראל, על דמותה של האישה שעמדה מאחוריי הניסיון לרכישת רחבת הכותל ולימים מאחורי הקמת המוזיאון לאמנות האסלאם, דמות אליה התוודע תוך כדי מחקרו הרחב על המקומות הקדושים ומאמצי היהודים לרכוש אותם לאורך הדורות.
הדמות שמאחורי הקמת המוזיאון, מספר ד"ר גורן, היא ורה פרנסס סלומונס-ברייס (1888 - 1969), ש"הייתה נצר למשפחת אצולה יהודית מאנגליה. בתם של סר דיוויד ליונל סלומונס (1851 - 1925) ולורה דה-שטרן. דודה של אביה היה דיוויד סלומונס (1797 - 1873), בנקאי יהודי-בריטי, ראש העיריה היהודי הראשון של לונדון ומראשוני היהודים שכיהנו כחברי פרלמנט בבריטניה".
לדיוויד סלומונס לא היו ילדים ומשום כך עברו תארו וירושתו לאחר מותו לידי אחיינו, דיוויד ליונל סלומונס, אביה של ורה. "במהלך מלחמת העולם הראשונה, היא שרתה כאחות בצבא הבריטי ובמסגרת זו הכירה את לויטננט-קולונל אדוארד דניאל ברייס. בשנת 1919 נישאו השניים והתגרשו בשנת 1932 ללא ילדים. משנת 1925 התגוררה בירושלים ותרמה כספים להקמת פרויקטים לרווחה, חינוך ורפואה ללא הבחנה דתית ועדתית".
מוסיף גורן ומספר כי "בעקבות פרשת הכותל בתקופת המנדט ואירועי יום הכיפורים תרפ"ט (ספטמבר 1928) במקום הקדוש, אירועים שזכו להדים בארץ ובתפוצות, פעל הממסד הציוני בראשותו של חיים וייצמן לגיוס כספים לרכישת רחבת הכותל המערבי ופינוי שכונת המוגרבים. הייתה זו יוזמה נוספת בשרשרת ניסיונות מעין אלו שהחלו כבר בשלהי התקופה העות'מאנית".
היוזמה הובאה לידיעתה של סלומונס ו"בשנת 1929 היא ייסדה בעילום שם קרן שתשמש למטרה זו, אך לאחר מאורעות תרפ"ט (אוגוסט 1929) נחלה התכנית כישלון והקרן החלה לשמש למימון מיזמים פילנטרופים שונים".
לדברי ד"ר גורן "גולת הכותרת שבין מפעליה היה ללא ספק הקמת המוזיאון לאומנות האסלאם ע"ש ל"א מאיר בירושלים, לו תרמה את אוסף השעונים הנדיר של אביה".
"עוד בתקופת המנדט נוצר הקשר בין סלומונס לפרופ' ליאו אריה מאיר (1895 - 1959), מזרחן מהחוג לאמנות ולארכאולוגיה של האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים (בהמשך כיהן מאיר גם כרקטור האוניברסיטה), ולימים גם ידידתו הנאמנה. לאחר מותו היא החליטה להקים לזכרו מוזיאון שיפאר את נושא המחקר הקרוב לליבו במטרה לטפח ולחזק את היחסים בין יהודים וערבים. כחמש שנים לאחר מותה של סלומונס (אוקטובר 1974) נפתח בירושלים "מכון לאמנות האיסלאם" (דבר, 9.10.1974). בשנת 2016 יצא לאור ספר באנגלית על חייה ופועלה של סלומונס, שהתרחקה מאור הזרקורים, אך בלי ספק שמה נותר עלום בקרב הציבור הרחב".