עניין אישי והפעם עם אריאל קלנר

בן 40, נשוי לליאת, אב לחמישה, תושב חיפה. חבר כנסת מטעם הליכוד

רבקי גולדפינגר , י"א בחשון תשפ"א | עודכן: 07:47

אריאל קלנר
אריאל קלנר
צילום: שלומי יוסף

התחלה/ לפני 40 שנה בחיפה. הבכור מתוך שלושה אחים. הוריו עלו ארצה מברית המועצות בצעירותם, "ואני אסיר תודה להם על כך שחסכו ממני להיות עולה חדש".

אבא/ תנחום (70), מהנדס כימיה. "אבא אדם מאוד יסודי, עם המון אמביציה ומסירות בכל מה שהוא עושה. בהחלט אפשר ללמוד ממנו הרבה על הדרך להצליח".

אמא/ גליה (67), מורה למתמטיקה. "אמא לימדה במשך שנים עולים חדשים באולפנים. בעלת לב גדול והרבה חוכמת חיים. אם צריך עצה טובה ומדויקת וחשיבה על דברים בפרספקטיבה רחבה - היא בהחלט האדם המתאים לכך".

חיפה/ נולד וגדל בשכונת שפרינצק בעיר, "שכונת עולים סמוך לים. אני זוכר בעיקר ילדות נעימה עם הרבה שכנים, גן אלי כהן הגדול וכדורגל על הדשא. סבא בוריס וסבתא חיה, ההורים של אבא, גרו קרוב אלינו וממש זכיתי לגדול בביתם עם המון חום ואהבה". בגיל תשע עבר עם משפחתו לשכונת אחוזה על הכרמל.

משפחה/ "גדלתי בבית לא פוליטי במיוחד. מעמד ביניים של אנשים שהולכים לעבודה בבוקר ודואגים למטה לחמם ומשתדלים לתת את החינוך הכי טוב לילדים שלהם. ההורים שלי בנו יחד בית ומשפחה בעשרים אצבעות והשקיעו את מירב מאמציהם בי ובאחיי". הבית לא היה דתי. "הייתי אומר בית חילוני ממוצע, עם המון משפחתיות. שמרנו כשרות, יום כיפור, סדר פסח, אבל לא מעבר לזה".

משפיע/ סבא ישראל פיסקין (93). "פיזיקאי ואיש ספר מרשים ודמות שהשפיעה ועדיין משפיעה עליי המון. במשך עשור היה מסורב עלייה בברית המועצות, והיה פעיל יחד עם סבתא ציפורה ז"ל בלימודי עברית ויהדות במחתרת. עלה לארץ יחד עם המשפחה. ציוני ברמ"ח איבריו. לאורך שנות ילדותי הייתי משוחח איתו שיחות עומק, והוא הראשון שהקנה לי זהות יהודית שורשית. הראייה שלו מאוד אופטימית ואמונית".

תיכון/ את לימודי התיכון עשה בבית הספר הריאלי בעיר. "מדובר בבית ספר אליטיסטי עם השקפת עולם מאוד מוגדרת. דווקא בגלל זה למדתי ללכת נגד הזרם ולחשוב כמוהם, כמנהיג וכאליטה. הם האמינו שהמדינה היא שלהם. נכון, יש בזה פטרונות של 'אנחנו הנאורים והליברלים' ו'אנחנו יודעים מה טוב למדינה', אבל יש בזה גם צד חיובי של לקיחת אחריות ומחשבה מעשית".

פעיל/ "הלאומיות תמיד הייתה בתוכי. כילד נמשכתי לסיפורי המחתרות של האצ"ל והלח"י. קראתי המון על קום המדינה. הייתה בי גאווה להיות בן לעם שלנו. זה היה משהו טבעי ושורשי". כנער הצטרף למטה למען ארץ ישראל בחיפה והשתתף במחאות נגד הסכמי אוסלו.

אוסלו/ "כשהייתי בן 13 התחילו הדיבורים על הסכמי אוסלו. אני זוכר את האופוריה בחברה שבה גדלתי - אצל החברים שלי בכיתה והמורים, ואיך כל מי שחשב אחרת מהם נחשב מיד לאויב השלום. אני כמובן הייתי נגד המהלך המסוכן הזה, השתתפתי בהפגנות והיו לי המון שיחות עם סבא באותה תקופה בנושא".

הולך נגד הזרם/ "אלו שנים שעיצבו את השקפת עולמי. בסביבה שבה גדלתי, להתנגד להסכמי אוסלו היה נחשב להתנגדות לקדמה. הייתי מתווכח המון עם המורים ועם החברים בכיתה. אבל דווקא ההתמודדות הזאת פיתחה בי עמוד שדרה. כשאתה נמצא בהתמודדות מחשבתית מול הסביבה שלך, זה מאלץ אותך לחשוב לעומק במה אתה מאמין ולגבש תפיסת עולם מסודרת".

אקדמיה/ שירת כחובש קרבי בחטיבת גולני. "בצבא לראשונה בחיי פגשתי את עם ישראל על כל גווניו וזה היה נפלא בעיניי". לאחר שירותו הצבאי למד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון. בהמשך למד לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת חיפה. גם כסטודנט לא יכול היה לשבת בחיבוק ידיים מול תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף והסכנות שהאמין שהיא טומנת בחובה.

תא כתום/ כסטודנט היה ממקימי התא הכתום בטכניון למאבק בתוכנית ההתנתקות. "רצינו לאגד תחתינו את כל הכוחות הלאומיים. אני חושב שלא הייתה דורסנות של שלטון כמו באותה תקופה. במאבק נגד הגירוש הבנתי שכל הדיבורים היפים על ליברליזם וקבלת האחר היו מילים ריקות מתוכן. התקשורת, מערכת המשפט וכל המערכות עבדו בכל הכוח ליישום הגירוש".

לוקח אחריות/ "הגירוש מגוש קטיף היה קשה מנשוא. אני חושב שמעולם לא הייתה פגיעה ברבים כל כך ובצורת דורסנית כל כך. התובנה המרכזית שלי מאותם ימים קשים ומטלטלים הייתה שחייבים לבדוק כיצד אפשר להשפיע ברמה הלאומית כמה שיותר ולקחת את המושכות לידיים. האסימון ירד שאנחנו חייבים לקחת אחריות ולפעול בזירה הציבורית, אחרת מישהו אחר ייכנס לשם. אין ואקום".

הוא חזר בתשובה/ "בשנים של המאבק בגירוש הכרתי מקרוב את הציבור הדתי־לאומי בפעילויות המשותפות, ובתוך כך התחלתי לקרוא ולהתעניין ביהדות ובאמונה. השקעתי מזמני להכיר יותר את העולם היהודי. בטכניון השתתפתי בשיעורים של הרב אליהו רחמים זייני והרב אורי שרקי, הלכתי לסמינרים של 'ערכים' ולמדתי המון".

מוצא את הדרך/ "זה היה תהליך של שנים עד למציאת הזהות היהודית בצורתה השלמה בעולם הדתי־לאומי. עול תורה ומצוות היה בשבילי הפתרון לדיסוננס שחשתי בזהות הלאומית שאינה מבוססת על התורה, שתמיד הייתה חלק ממני".

החצי השני/ ליאת (40). במקצועה כלכלנית. הם נשואים מזה 15 שנה. "המשענת הכי גדולה שלי, עם הרבה חוכמה בינאישית ורגישות אינסופית, ומעל הכול דוגמה ומופת לטוב לב ורצון לעזור לזולת בכל רגע".

הנחת/ חמישה. אחינועם (11), תמר (9), דביר (7), יאיר (5) והקטנה שרה בת החצי שנה. "כל אחד מהם יחיד ומיוחד במינו. נחת במובן הכי עמוק של המילה. ביתי הוא מבצרי. כשרואים את החבורה הזאת, זה מרחיב את הלב".

הייטק/ עם סיום לימודיו באקדמיה עבד כמנהל פרויקטים בחברת הייטק בחיפה במשך תריסר שנים. "שם הכרתי את ההון האנושי שהפך את ישראל לשם דבר בעולם". במקביל, הקדיש מזמנו לפעילות ציבורית. "ארגנתי סיורים וטיולים בארץ ישראל, הרצאות לחיזוק ההתיישבות והערכים הלאומיים".

החזון/ יחד עם חברו ישראל שולדינר הקים את 'חזון לאומי – המרכז למנהיגות ציונית', ששם לו למטרה לעצב את מנהיגות דור העתיד ברוח יהודית־ציונית־לאומית. "המטרה הייתה להקים מנהיגות ציבורית, לא רק פוליטית אלא גם באקדמיה ובפקידות הגבוהה, ברוח ציונית־לאומית".

מדברים ציונות/ "עיקר הפעילות של הארגון היא במפגשים של צעירים וסטודנטים בהרצאות וסיורים מתוך השקפה לאומית־שמרנית. בנינו מנגנון שלם. הקמנו שלוחות בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובאריאל. היה צימאון בשטח והיענות רבה. היום יש לנו כבר מאות בוגרים שהשתתפו בתוכנית".

הליכוד/ בשנת 2012 נבחר למרכז הליכוד. "הליכוד היא מפלגת שלטון של המחנה הלאומי. יש בה מקום לכל הזרמים וחשוב שהציבור הדתי־לאומי יהיה חלק ממנה. אני פחות מאמין במפלגה סקטוריאלית. כמובן שאני חלק מהציבור הדתי־לאומי וילדיי מתחנכים במוסדות הציוניים־דתיים, אבל אני מאמין שהמפלגה צריכה להיות כלל־ישראלית".

לכנסת/ לאחר התמודדות בפריימריז בשנת 2019 הוצב במקום ה־34 ברשימת הליכוד לכנסת ה־21. המפלגה זכתה בבחירות ב־35 מנדטים והוא נבחר לכנסת. "זה היה רגע מאוד מרגש בשבילי. להיות שליח ציבור ולכהן בכנסת ישראל הייתה זכות אדירה ואחריות גדולה".

המפנה/ אבל אז הוחלט ללכת לבחירות נוספות. הוא הוצב במקום ה־37 ברשימת הליכוד, שזכתה בבחירות ב־32 מנדטים בלבד. "באתי לכנסת עם המון תוכניות ופתאום הכנסת התפזרה ובבחירות לא נכנסתי. זו הייתה חתיכת רכבת הרים".

חבר כנסת/ בבחירות הבאות לכנסת ה־23 הוא אומנם הוצב שוב במקום ה־37, אבל עם מינוים של גלעד ארדן וציפי חוטובלי לשגרירים שב לכהן כחבר כנסת. "זו זכות גדולה שנפלה בחלקי, ואני מתייחס לשליחות הציבורית הזאת בכובד ראש".

מרים דגל/ "הגעתי לכנסת עם כמה יעדים ברורים. קודם כול, לפעול למען ארץ ישראל, ההתיישבות וקידום הריבונות, דגל שאני נושא משחר נעוריי. נושא חשוב נוסף הוא הטיפול במערכת המשפט והשבת האיזונים והבלמים. הנושא השלישי שבו אני מתמקד הוא הסרת החסמים בשוק הכלכלי, סיוע לעסקים קטנים ועוד".

שיאן ועדות/ שיאן במספר הוועדות בכנסת שבהן הוא חבר. תנשמו עמוק: חבר בוועדת הפנים, החינוך, החוקה, הוועדה לשלום הילד, מדע וטכנולוגיה, עלייה וקליטה, קורונה, ביקורת המדינה וסמים ואלכוהול. "לוועדות יש חשיבות רבה. מדובר בפיקוח על הרשות המבצעת. יש לא מעט שאלות שצריכות להישאל, אנחנו הפה של הציבור ומשתדלים להניע תהליכים ולחולל שינוי".

אם זה לא היה המסלול/ "בוודאי פועל בזירה הציבורית, כך או אחרת. נושאים שקשורים לכלל ישראל בוערים בי".

במגרש הביתי:

בוקר טוב/ משכים קום בסביבות 6:00 בבוקר, מתפלל, מתעדכן בחדשות עם כוס קפה ובסביבות 7:30 יוצא לירושלים. עובד על פי הלו"ז המתוכנן שכולל דיונים, פגישות, קידום נושאים, מענה לפניות הציבור ועוד. לפעמים הכול משתנה בבת אחת בגלל אירוע בלתי מתוכנן. הולך לישון בסביבות אחת אחר חצות.

פלייליסט/ אוהב מוזיקה ישראלית ממגוון סגנונות. "פס הקול שלי הוא מעורב. שירים של נעמי שמר, ישי ריבו, בועז שרעבי, אריק איינשטיין, אהוד בנאי ושלמה ארצי. הכול נכנס".

השבת שלי/ "מעין עולם הבא. רגע לפני כניסת השבת הטלפונים והמחשבים כבים והמתח והאינטנסיביות של כל השבוע יורדים. זה הזמן לתפילות, זמן למשפחה, פרשת השבוע ושינה טובה".

דמות מופת/ זאב ז'בוטינסקי. "שילוב נדיר של איש רוח, אינטלקטואל, משורר, אבל גם איש ביצוע ומדינאי שמחובר לקרקע המציאות. והכול מתוך מסירות גדולה לכלל ישראל".

מפחיד אותי/ "לשכוח מאין באתי ולשם מה אני בחיים הציבוריים".

משאלה/ "לזכות לעלות לרגל לבית המקדש יחד עם בני משפחתי".

כשאהיה גדול/ "התפקיד והטייטל פחות חשובים. הלוואי שאזכה לקחת חלק בשינוי המערכת המשפטית, השבת מדינת ישראל לעם ישראל והחלת ריבונות על כל רחבי ארצנו".

לתגובות: rivki@besheva.co.il