הסכמי אברהם

הסכמי אברהם המבורכים שקורים לאחרונה משאירים אותנו פעורי פה. מלבד הכרת התודה לבורא עולם שזיכנו לראות בעינינו כיצד אט אט  ףמתקיימת נבואת ישעיה, וגרים ביחד זאב עם כבש, אנחנו מתעוררים לתופעה חדשה   שמצריכה אותנו להתבוננות מחודשת.

אחרי שנים שהנרטיב היהודי הבסיסי הוא להיבדל מהעמים, ולדעת שהכל מתחיל ונגמר אצלנו, ואברהם אבינו, הוא שלנו ולא של אף אחד אחר.

פתאום אנו קמים לבוקר חדש שבו מסתבר שיש עוד כמה מאות מיליונים שרואים באברהם כמקור להשראה ולהשכנת שלום עולמי, כגורם המאחד בין העמים. משהו באישיותו של אברהם כל כך חזק, שהוא יכול לתת השראה אלפי שנים אחרי מותו, לייסד הסכמי שלום בין עמים, שכולם מרגישים שהם בניו והוא אביהם.

מי הוא אברהם? לאיזה אומה הוא שייך?

האם הוא יהודי מבודד שכל עניינו הוא עבודת בוראו, או שהוא יהודי רחב היקף חובק עולם דתות ותרבויות?

ננסה להציג 2 מעגלים הפוכים באישיותו של אברהם אבינו מחד נראה אצלו את מעגל הנפרדות ומאידך את מעגל המעורבות.

מעגל הנפרדות

אברהם אבינו זכה לכינוי אברהם העברי: "ר' יהודה אומר כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בר"ר מב, ח).

אברהם מייצג בעשרת ניסיונותיו המפורסמים את היכולים להתנתק מהכל למען ה', ונציין חלק מהם:

בניסיון באור כשדים, הניסיון בו הושלך אברהם אבינו לכבשן האש הוא הראה לאנשי מגוריו כי הוא שונה מהם, הם גרים ביחד אך מנותקים בדעות.

כאשר עזב אברהם אבינו את חרן והלך לארץ ישראל (הניסיון השני) התנתק אברהם אבינו ממשפחתו, מאביו, מאימו, מארצו וממולדתו.

כאשר נלקחה שרה אימנו לבית פרעה ולבית אבימלך (הניסיון הרביעי והתשיעי) התנתק אברהם אבינו מאשתו (שכן בדרך הטבע מי שנלקחת לבית המלך אינה חוזרת, ואברהם אבינו לא ידע באותה שעה שהיא תחזור).

במעמד ברית בין הבתרים (הניסיון השישי) נתבשר אברהם אבינו כי למרות מסירות נפשו הגדולה, זרעו עתיד לסבול מידי אומה זרה במשך כארבע מאות ועשר שנים. גם כאן נדרש אברהם אבינו להתנתק ממחשבותיו ומרגשותיו ולא לשאול "זו תורה וזו שכרה".

בניסיון ברית המילה (הניסיון השביעי) צריך היה אברהם אבינו לנתק את העורלה, חלק מגופו ומבשרו.

 בניסיון גירוש הגר וישמעאל (ניסיון שמיני) היה אברהם אבינו צריך להתנתק ממצפונו הטבעי.

בניסיון העקדה - מלבד עצם הקושי הבסיסי של אב להרוג את בנו היה צריך אברהם אבינו לעשות מעשה הסותר את המסר שאותו העביר במשך כל חייו, של חסד ומלחמה בעבודה זרה.

למעשה לאחר עשרת הנסיונות   הוברר כי "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" (יחזקאל לג, כד). אברהם אבינו מצא את עצמו אחד, לבד, מנותק ממשפחה, מארץ, ממולדת, מנותק מאחיינו (לוט), מפילגשו (הגר), מבנו (ישמעאל), ומנותק מעצמו (ממוסרו וממצפונו), כל כולו בטל ומבוטל בביטול מוחלט לרצון ה'.

אם מסתכלים על אברהם אבינו כך הרי שהיהודי המושלם, הוא זה  שיוצא נגד כולם למען אמונתו וחיבורו לאלוהיו.

מעגל המעורבות

מאידך גיסא אנו רואים כי אברהם אבינו הוא דמות מאוד מעורבת עם הבריות ועם העולם, איש העולם הגדול .

בזוהר מתואר כי אברהם היה מעין חוקר תרבויות גדול, והיה מכיר את השורש הרוחני של כל התרבויות , ומיהם השרים הממונים עליהם בשמיים, וכאשר ניסה אברהם להבין מה השורש הרוחני של ארץ ישראל ומיהו  השר הממונה עליה, נתקל בסימן שאלה גדול, והלך לארץ ישראל כדי לגלות זאת, ושם הוא גילה שאין שר לארץ ישראל, אלא היא מושגחת ישירות מה'.

כמו כן מתואר בזוהר כי אברהם היה יושב כל ימיו במקומות בהם יש אורחים רבים והיה מכניס אורחים.

אדם גדול שמצליח לתכלל ולהכיל את כל התרבויות בתוכו, ועסוק כל ימיו להכניס אורחים ראוי לתפקיד ,אב המון גויים.

תפקיד חדש

השבוע ציינו את יום פטירתו של מניטו שכל הזמן חזר על כך שה' ברא את כל העולם ואת כל העמים, ולכולם יש את המערכת הרוחנית והעניין שלהם.

במשך דורות היינו עסוקים בעיקר בקרב לשמור על זהותנו היהודית ועל הנאמנות לתורה ולמצוות נגד כל המנסים להניא אותנו מכך.

אך כעת אנו נכנסים לתקופה חדשה בה, ה' יתברך דורש מאתנו  להבין כיצד הוא מתגלה בכלל העמים. הרב אשכנזי זצ"ל שהחל לעסוק בזה סלל לנו את תחילת הדרך, וכעת יותר מתמיד עלינו ללמוד את המורכבות המיוחדת באישיותו של אברהם אבינו ,מחד כל כולו עם אלוהיו נגד כולם, ומאידך עם כלל האנושות מתוך ראיה שזה הגלוי האמיתי של אלוהיו.

שנזכה להבין ולדעת לנווט נכון בין מעגלי הנפרדות והמעורבות שלנו, ולהבין מה ה' שואל מאיתנו בתקופה מיוחדת זו.

הרב חנניה מלכה הוא רב קהילת אהבת ישראל