מדרש לפ"ש – להיות בתודעה של מסע

מי היה אברהם? מדוע הקב"ה נגלה דווקא אליו? מדרשים רבים לא באו אלא בשביל להסביר ולתת מענה לנקודה זו.

ניתאי הוד , י"א בחשון תשפ"א

מסע. אילוסטרציה
מסע. אילוסטרציה
צילום: Stephen Leonardi on Unsplash

זוכרים את הסיפור מ"כה עשו חכמינו" על יוסף מוקיר שבת, שמוצא את היהלום של הגוי הרשע בתוך דג שקנה לכבוד שבת? הידעתם שהגוי, על פי הסיפור המקורי בגמרא (שבת קיט) אינו מתואר כרשע בכלל?

אם כן, מדוע הוא מאבד את כל נכסיו? זהו "חור בעלילה" של האגדה, וכדי להסביר זאת לילדים, "מילאו" את החור בכך שמדובר באיש רשע ו"מגיע לו".

בסיפור אברהם יש חור גדול בעלילה. מי היה אברהם? מדוע הקב"ה נגלה דווקא אליו? מדרשים רבים לא באו אלא בשביל נקודה זו. אנו נדון במדרש שכזה, נראה שגם בגוף המדרש עצמו יש "חור" שמדרשים מאוחרים ניסו למלא, ואותו אנסה למלא גם אני.

הבירה הדולקת

"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו', ר' יצחק פתח: 'שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ:" (תהלים מה, יא), אמר רבי יצחק: משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת.

"אמר – תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו – אני הוא בעל הבירה. כך, לפי שהיה אבינו אברהם אומר – תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו – אני הוא בעל העולם. 'וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ' (תהלים מה, יב), ויתאו המלך יפיך ליפותיך בעולם. "וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ" (שם) הוי 'ויאמר ה' אל אברם'. (בראשית רבה לט, א).

המשל מציג אדם שמסתובב ורואה ארמון עם אור בפנים, ותוהה מי הוא בעל הארמון. בתגובה יוצא בעל הארמון ומכריז על בעלותו. בנמשל אברהם מתבונן בעולם ושואל מיהו מנהיג העולם, ובתגובה הקב"ה נגלה אליו ומציג את עצמו כאדון העולם. לפי המדרש, כך אלוהים נפגש עם אברהם לראשונה.

אך בבחינה נוספת נבחין בחוסר סימטריה בין המשל לנמשל. במשל, שאלת ההֵלֶךְ מגיעה כשנתקל בארמון לאחר שיטוט. אך בנמשל, מה גרם לאברהם לשאול את שאלתו? מה הוא ראה בעולם שהפר את שלוותו? ומדוע חשוב לספר שהאדם במשל "הולך ממקום למקום"?

זהו ה"חור בעלילה", ש"מתמלא" בנוסחים מאוחרים ומעיד על דרכים בהבנת המדרש. בנוסח שמופיע ב"משנת ר' אליעזר" (פרשה טו), המשויכת לתקופה מאוחרת מהגמרא, אברהם הוא מספר המשל, ו"מקיש בדעתו" שכפי שלבית יש בעלים, כך ברור שלעולם יש מנהיג. המדרש מציג מעין "הוכחה" תיאולוגית-שכלית לקיום האל.

ב"פסיקתא זוטרתא" (בראשית יב, א), מקדימים לשאלת אברהם את תיאור הדרדרות האנושות, דרך חטאי דור המבול ודור הפלגה. כך, אברהם מוצג כמי שתוהה על הקלקול והרוע שיש בעולם – שמא אין אחראי לעולם? גם הרב זקס מסביר כך את המדרש, מבאר שהמושג "בירה דולקת" הוא ארמון שעולה בלהבות, וטוען שתשובתו ה"לקונית" של ה' היא הזמנת האדם להיות שותף בתיקון הבריאה (לפירושו המורחב והמקסים ראו – "רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו", עמ' 46-49).

היציאה למסע

אנסה להציע בפניכם דרך אחרת בהבנת השאלה של אברהם, ובכך גם להבנת הסיפור כולו. המשל שלפנינו מתאר אדם שנמצא במסע, הֵלֶךְ. אין התודעה של מי שבדרכים כתודעת האדם המיושב. השגרה שוחקת את הסקרנות, הרגישות לפרטים והפליאה, והן שבות ומתעוררות עם היציאה מהמקום המוכר. זוהי תודעה שמאפשרת לבחון את המובן מאליו, לשאול שאלות ולהיפתח לעצמך ולעולם.

רק בתודעה של מסע ניתן להתפלא אל מול "בירה דולקת". האדם הרגיל היה חולף על פניה מבלי לשאול את אותה שאלה בנאלית. הפליאה היא זו שהובילה לשאלה, והשאלה מאפשרת את המענה של בעל הבית.

המדרש מציב אותנו בנקודה בה כמעט לא ידוע לנו דבר על אברהם אבינו. אבל רק כמעט. ה"קדימון" לפרשת לך לך, הוא המסע של משפחת אברהם מאור כשדים לכנען. המדרש מפגיש אותנו עם אברהם שכבר מתחיל בנדודיו, ואלו גורמים אצלו לבחינה מחודשת של תפיסות העולם הרגילות, האליליות.

גם פסוקי המסגרת של המדרש, הלקוחים מפרק מ"ה בתהלים, מובילים אותנו בכיוון הזה. הפרק עוסק בתיאור של מלך מוצלח, והפסוקים המצוטטים עוסקים בבחירת בת זוגו. המדרש רואה בפסוקים אלו משל לדרך המפגש עם אלוהים. והנה, הפסוק הראשון מבקש מהכלה המיועדת את ההתבוננות, את הטיית האוזן, ואת עזיבת הישן והמוכר בשביל להגיע למלך - "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ, וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ". כך אברהם אבינו עזב את בית אביו והטה את אזנו לדבר ה' בעולם.

התוצאה של פעולות אלו היא לכידת תשומת הלב של המלך – "וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ", ומשם הם ממשיכים במסע משותף – "וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, הוי 'ויאמר ה' אל אברם'". מכאן והלאה אברהם ממשיך במסע כשאלוהים לצידו, מסע שנמשך עד לימינו אנו.

אם כן, לפי ההצעה שלי ה"חור בעלילה" מתמלא מתוך אופי המשל והקשר הפסוקים. במשל מסופר על אדם שהולך ממקום למקום, ובנמשל זהו אברהם שמתחיל את דרכו לכנען.

שאלתו על העולם מגיעה מהטיית האוזן והפתיחות, המתאפשרת הודות ליציאה מבית אבותיו וממסגרות החשיבה שקיימות שם. רק מתוך תודעה כזו אברהם מסוגל לשאול – "שמא תאמר שלעולם הזה אין מנהיג"? ועל פי המדרש, זוהי נקודת המפתח שאפשרה את מפגשו של אברהם עם אלוהים, מפגש שגם הוא הזמנה למסע. "לך-לך".

ניתאי הוד הוא אברך בישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים