כבר המלצתי פה על ספרים בעבר אבל הפעם ברשותכם תהיה גם חפירה קצרה אך חשובה.
כמה שניות אחרי שאייכמן היה ברכב אליו נחטף כשחזר מהעבודה לביתו בארגנטינה, הרים רפי איתן את חולצתו בכוח והחל למשש את בטנו. אייכמן היה למרגלותיו בספסל האחורי ואיתן ידע בדיוק מה הוא מחפש: צלקת, שלפי המידע הייתה אמורה להיות לו שם ולספק וודאות שזה אכן הצורר הנאצי.
איתן העריך (וצדק), שאת הקעקוע הרגיל שהיה לבכירי האס אס האיש המתועב כבר הוריד במשך השנים, לכן מיד חיפש את הצלקת. היא הייתה שם.
כחברת קבינט, אישרתי מבצעים אבל כשקראתי את תיאור החטיפה לא יכולתי שלא לחשוב עליהם, ישראלים שחלקם איבדו את רוב משפחתם בשואה וכעת מביאים בשם מדינת ישראל את אחד מרבי המרצחים לעמוד לדין.
רפי איתן החל דרכו במפלגת מפא״י אבל עבר עם השנים למרכז ימין. יש לו חלק חשוב בהקמתם של ישובים רבים ביהודה ושומרון, דבר שאני באופן אישי מחשיבה מאוד.
איתן, כמי שעמד בשדה הקרב שוב ושוב, מסביר בביוגרפיה שלו ביושר את מה שחבריו בשמאל פחדו לומר: האויב הערבי אכזר ועקשן ופשוט לא מעוניין בשלום. נקודה. לא הייתי חותמת על תפיסתו המדינית (בספר מתואר וויכוח שהיה לו עם יצחק שמיר, בואו נגיד שהתחברתי יותר לעמדה הנחרצת של שמיר), אבל הייתה לי צמרמורת וגם כעס נורא כשקראתי איך איתן עבר בזמן הסכמי אוסלו בין קובעי המדיניות כדי להבין מה הוא לא מבין.
אתם מכירים את ערפאת כמוני, אמר לעמיתיו ביאוש, אתם מסוגלים להבין מה קורה פה? האמת היא שאיש לא הבין. אני נזכרת באוטובוסים המתפוצצים ובתקופת הטרור הנוראית ותוהה מדוע בעצם לא הקשיבו לאנשים כמו איתן? כמה עיוור יכול היה להיות אז מחנה השלום? זו שאלה שעד היום אין לי תשובה עליה.
נקודה חשובה לידיעה, הוא מספר על שיחותיו עם אריק שרון ב-2004, כיצד שרון תכנן עקירת ישובים מיו״ש ואיך הוא הצליח להניא אותו מעקירת בית אל. זה בלתי נתפס, אבל מסתבר ששרון רצה לפנות את בית אל!!
עוד משהו שתפס אותי מאוד: הטמפלרים היו גרמנים שהתיישבו בארץ ישראל בסוף המאה ה-19. כשהנאצים עלו לשלטון רובם הצטרפו לתנועה הנאצית ובמלחמה חזרו לגרמניה לשרת את המשטר. הם החלו לחזור לארץ לאחר המלחמה (סיפור מדהים, ממליצה לכם להתעמק בו).
ביישוב לא רצו שנאצים יגורו פה, אז חיסלו את מנהיגם וכשראו שזה לא עוזר, רפי איתן נשלח לחסל שניים מהם, כדי שיבינו שהם לא רצויים. אלה ימים בהם טוב היה טוב ורע היה רע, ולא היה מי שניסה לבלבל את הציבור בהזיות פוסט מודרניות: חיסול נאצים היה מצווה. בלי בג״ץ ובלי בצלם.
הנה דברים שחסרים פה היום: איתן לקח על עצמו אחריות מלאה על כישלונות, אבל לא התחפר בהם. אנחנו חיים היום בעידן שבו יש בירוקרטיה ומשפטיזציה אין סופית - אם איתן וחבריו היו הולכים בדרך הזו לא היינו מגיעים לשום מקום. לפעמים צריך פשוט לשעוט קדימה. איתן מזכיר לנו שהדרך היחידה לא לטעות, היא לא לעשות דבר.
גם בדרכו הפוליטית הקצרה, הוא בא לעשות. איתן מספר שהיה חשוב לו להקים משרד ממשלתי שידאג לאזרחים ותיקים. אני לא אהיה פה זמן רב, הסביר לאולמרט, אבל המשרד ישאר. כשקראתי את זה חשבתי על אורי אורבך, שבמידה רבה היה מי שהכניס את בנט ואותי בשערי הפוליטיקה, וכמה דברים יפים הוא עשה במשרד שאיתן הקים.
רפי איתן היה מבוני הארץ הזו. הוא שייך לדור שלא התבכיין ולא שאל מה מגיע לו. הוא שאל מה צריך לעשות. יהי זכרו ברוך.