למידה מרחוק - מה אנחנו לומדים מזה?

המורה יושבת מול המחשב, תלמידות כיתה א' גם הן דרך הטלפונים או המחשבים אצלן, מקשיבות למורה.

"שימו לב בנות, מאלו צלילים מורכבת המילה אתרוג?" והיא זוכה לקבל המון תגובות מהתלמידות שמקשיבות לכל מילה שלה: "המורה לא שומעים אותך", "המורה את מקוטעת", "המורה איזה מילה מנסים לאיית?" "המורה לא רואים אותך".

המורה צועקת אל מול מסך המחשב: "א-ת-ר-ו-ג!". ושוב אותן התגובות: "המורה אני לא שומעת", "באיזה שיעור אנחנו בכלל?" "המורה זה כל הזמן נכבה לי".

לפתע נכבה למורה המחשב, מחסור בסוללה. שולחת לבנות בווצאפ: "השיעור נגמר בגלל תקלות טכניות". לכמה מכם הסיטואציה הזו מוכרת?

כבר יותר מחודש של למידה מרחוק. הלמידה מהמיטה נהייתה עניין שבשגרה, כל אמא בחל"ת הופכת למורה זמנית במקום המורה שמדברת מהמסך, ועל ספרים ומחברות מי שמע בכלל? הרי להכל יש כבר גרסה מקוונת.

אין ספק שדרכי הלמידה כבר השתנו עם הופעת הקורונה בחיינו. וכמובן, אין סוף לתלונות; הלמידה הזו מכבידה, היא לא באמת מלמדת, לא לכל אמא יש תואר בהוראה, ועוד ועוד... אבל אולי זה הזמן לתהות על קנקנו של המוסד הזה שנקרא בית ספר.

בתי ספר קיימים כבר כמה אלפי שנים טובות, ואם נשים לב טוב, עד הקורונה הם לא השתנו. הסוסים כבר הפכו למכוניות, יונות הדואר כבר הפכו לאייפונים ורק בתי הספר נשארו מורה לצד לוח ומולו תלמידים על שולחנות שיושבים ומקשיבים לו.

אנחנו נמצאים בדור שכבר לא צריך מורה שיאכיל אותנו בכפית, הרי כל דבר שנרצה ללמוד כבר קיים באינטרנט. המורה מתחיל לאט לאט לאבד חלקים מתפקידו, הרי כל מה שהמורה אומר ניתן למצוא בקליל על המחשב בבית, עם הרבה יותר פירוט והרחבה ממה שצריך לבגרות.

הגיע הזמן לעבור ללמידה עצמאית, למידה שבה התלמיד יכול ללמד את עצמו את מה שצריך והרבה מעבר. למידה פעילה שבה התלמיד מוצא בעצמו את הדברים שהוא צריך ורוצה ללמוד. הרי היום, גם ילדה בכיתה א' יודעת לחפש בגוגל כל דבר שתרצה.

אני לא מעלימה את תפקיד המורה, למורה יש חשיבות עצומה בעיניי התלמיד. הוא דמות סמכות שיכולה לחנך, ללמד, וליצור קשרים אישיים. אך הגיע הזמן שגם המורים ישכללו את דרכי הלמידה שלהם, ויתאימו אותם לכל האופציות הטכנולוגיות שנפתחו כיום. כן, גם למידה מצריכה פיתוח, שכלול ומחשבה מעמיקה.

הקורונה והלמידה מרחוק הכריחו את כולנו בבת אחת לעבור לדרכי למידה אחרות, יותר טכנולוגיות. מורים לומדים להשתמש ב'קהוט', ב'זום', ובעוד המון תוכנות אינטרנטיות שרק חיכו שיגלו אותם.

אני לא קוראת להעביר את הלמידה להיות מרחוק באופן תמידי. ההגעה לבית הספר היא מאוד חשובה ועוזרת לפתח מיומנויות חברתיות וקשרים חברתיים שלא יהיה ניתן לפתח באף מקום אחר. אבל כן הגיע הזמן שבתי הספר יתחילו לקדם את עצמם ולהשתמש באמצעים טכנולוגים למיניהם.

הלמידה מרחוק היא רק בהתחלה שלה, ומצריכה את כולנו להתמודד עם מציאות למידה מורכבת שאנחנו לא רגילים אליה. מן הסתם שיש טעויות וקשיים של מורים, הורים, ותלמידים. אבל חשוב לזכור שמדובר בהתחלה של תקופה שמשכללת את דרכי הלמידה ומתאימה אותן לימים שלנו.

לאחר הקורונה יהיה צורך לחשוב, אלו דברים אנחנו נעדיף לשכוח, ואלו דברים אנחנו נאמץ ללמידה הבית ספרית השגרתית, שהתקדמה כמה צעדים קדימה.

נאוה ששון היא תלמידת אולפנה בת 16 מבת ים