הקונגרס בארה"ב
הקונגרס בארה"ב צילום: Amos Ben Gershom/ GPO

לצד הבחירות לנשיאות, נדרשו האמריקאים לבחור גם את הנציגים שיכהנו מטעמם בשני בתי הקונגרס: בית הנבחרים והבית העליון – הסנאט.

על פי השיטה האמריקאית, בית הנבחרים מונה 435 נציגי מחוזות מכל רחבי המדינה, כשבכל מחוז מתנהלת בחירה ישירה של הנציג שיכהן מטעם המחוז ומי שמקבל את רוב הקולות הוא הנציג ללא כל קשר לשיוכו הפוליטי ולזהותו של הנשיא המנצח בבחירות.

הבחירות לבית הנבחרים נערכות מדי שנתיים ובכל פעם עומדים כל הנציגים לבחירה מחודשת, כשחלקם נבחרים פעם אחר פעם במשך עשרות שנים, ואחרים נדחקים החוצה לאחר שכיהנו כהונה אחת בודדת בת שנתיים.

לגבי הבחירות לבית העליון, הסנאט, מדובר בשיטה שונה במעט, כשגם כאן הבחירה היא ישירה, אלא שבסנאט מכהנים 100 חברים, וכל אחת ממדינות ארה"ב זכאית לשני נציגים מטעמה בסנאט, ללא כל קשר לגודלה של המדינה. כך למשל מיין הקטנה וקליפורניה הענקית, מיוצגות שתיהן על ידי שני סנאטורים.

כהונתו של סנאטור נמשכת שש שנים ומדי שנתיים עומדים להצבעה כשליש מחברי הסנאט, כך שאחת לשש שנים עומדים כל המקומות בסנאט לבחירה מחודשת.

הרעיון שעומד מאחורי השיטה הזאת, נועד להעניק למערכת יציבות ולמנוע טלטלה מיידית וחדה מימין לשמאל על ידי החלפתם של כל הצירים בפעם אחת.

מאחר שבכל פעם נבחרים רק שליש מהסנאטורים, התחלופה בסנאט איטית יותר ומדודה יותר ולכן היא גם פחות מושפעת מנקודות זמן שבהן יש סחף בדעת הקהל האמריקאית.

מאז 'בחירות האמצע' שנערכו לפני כשנתיים ובהן נבחרו מחדש כל חברי בית הנבחרים ושליש מחברי הסנאט, היה בארה"ב רוב דמוקרטי בבית הנבחרים, ורוב רפובליקני בסנאט.

על פי תוצאות האמת, נכון למועד כתיבת השורות בליל אמש הרפובליקנים מחזיקים כבר עכשיו ב־47 מקומות בסנאט לעומתם הדמוקרטים מחזיקים ב־45 מקומות.

שניים נוספים שבוודאות צפויים לנצח הם סנאטורים 'עצמאיים' שאינם רשומים באחת המפלגות, אבל מזוהים באופן לא רשמי עם המפלגה הדמוקרטית ומצביעים אתה ברוב המקרים, ולכן נהוג להחשיב אותם כסנאטורים דמוקרטים, כך שכרגע המצב הנתון הוא 47 רפובליקנים ו־47 דמוקרטים.

לפי ספירת הקולות בשאר המחוזות שהוצאו לבחירה הפעם, נראה כי הרפובליקנים צפויים לשמור את הרוב שלהם בסנאט, למרות שהם עלולים לרדת מרוב של 53 סנאטורים ל-51. בבית הנבחרים, בו הוצאו לבחירה כל 435 המושבים, נבחרו נכון לשלב זה של ספירת הקולות 185 נציגים מהמפלגה הרפובליקנית, ו־196 נציגים מהמפלגה הדמוקרטית.

גם כאן נראה שהדמוקרטים ישמרו את הרוב שהם החזיקו בו עד כה בבית הנבחרים וגם כאן צפוי הרוב להצטמצם לאחר שבשנתיים האחרונות נהנו הדמוקרטים מרוב גורף בבית הנבחרים.

המשמעות של שמירת הרוב הרפובליקני בסנאט היא שגם אם ג'ו ביידן אכן ייבחר לנשיא כפי שמסתמן כעת, הדמוקרטים לא יוכלו להעביר חקיקה להגדלת מספר השופטים בבית המשפט העליון.

האיום בהגדלת מספר השופטים נשמע לאחר שטראמפ מינה את השופטת איימי קוני בארט רגע לפני הבחירות לנשיאות, ובכך יצר בבית המשפט העליון רוב של שישה שופטים שמרנים מול שלושה ליברלים.

אולם כעת, גם אם יוכלו להגדיל תיאורטית את מספר השופטים, לא יוכלו הדמוקרטים למנות שופטים ליברלים לבית המשפט העליון, כי מינוי שכזה מחויב באישור של הסנאט, שבו צפוי כאמור להישמר הרוב הרפובליקני.