הרבנות הצבאית קיבלה החלטה לאפשר קבורה של חיילים יהודים ושאינם יהודים באותה החלקה בבתי העלמין.
קוטנתי מלדון ולהכריע בסוגה ההלכתית בנושא זה. אותי מטרידה המגמה שעומדת בבסיס ההחלטה הזו שלא מפתיעה את מי שעוקבים אחרי התנהלות הרבנות הצבאית בשנים האחרונות.
אחת התכונות המאפיינות ביותר את העם היהודי היא היכולת לעמוד בזקיפות קומה כנגד רוחות הזמן. תכונה אותה ירשנו מאבינו, אברהם העברי שעומד מהעבר השני מול כל העולם.
הרבנות הצבאית בשנים האחרונות חיזקה מאוד את תחום הכשרות במטבחים הצבאים, ופיתחה מאוד את תחום הכתיבה ההלכתית לחייל הדתי בצה"ל ועל כך מגיע ישר כוח והערכה רבה. יחד עם זאת, בסוגיות שנוגעות לצביון של צה"ל, הרבנות הצבאית מנהלת קרב בלימה ומפקירה עמדה אחר עמדה מול הפורום החילוני ויתר ארגוני השמאל הרדיקאלים.
השחיקה באיסור הכנסת חמץ לבסיסי צה"ל בפסח, החובה להשתתף בפעילות שכוללת שירת נשים, ההיתר להכנסת בשר טרף למקררים בצה"ל (אקס טריטוריה), פקודת השירות המשותף, פקודת הזקנים, הם מדגם חלקי של החלטות שמעידות על השחיקה הגוברת והולכת של הרבנות הצבאית בסוגיות שקשורות לשמירה על אופיו היהודי של צבא ההגנה לישראל והפיכתה מהחייל שאמון על הצביון היהודי של צה"ל. לחותמת כשרות של כל גחמה של ראש אכ"א וארגוני השמאל והתקשורת.
סוגית הקבורה של חילי צה"ל שאינם יהודים שנפטרו במהלך שירותם הצבאי היא מהרגישות והמורכבות ביותר. לאורך השנים עשתה הרבנות הצבאית מאמצים רבים על מנת לאפשר קבורה בצורה הכי מכובדת וראויה לאותם חילים מבלי שהדבר יפגע בצורת הקבורה ההלכתית. מי שיגיע כיום לבתי העלמין הצבאים לא יוכל להבחין בין החלקות השונות.
ההצעה שהתקבלה בימים האחרונים על ידי הרבנות הצבאית היתה מונחת על שולחנם של כל הרבנים הצבאיים לשעבר מהרב גורן ועד ימינו ונשללה על ידם. מה שמעלה את החשש ששוב בחרה הרבנות הצבאית לרדת למדרון אחורי ולחפש פתרון הלכתי נקודתי, במקום לזקוף קומה ולהציב עמדה יהודית ברורה ובלתי מתפשרת.
במציאות שכזו לצערי יש לחשוש שקבורה צבאית אינה בהכרח קבורה יהודית.
דביר עמיאור הוא מזכ"ל תנועת הנוער אריאל