שנאה יוקדת

האם טראמפ צודק בערעור שלו על תוצאות הבחירות? אי אפשר לדעת בשלב זה.

אמצעי התקשורת מנסים לצייר אותו כמי שלא יכול לקבל את התוצאות הברורות –לדעתם - כג'נטלמן היודע להפסיד בכבוד, אבל כשזוכרים שאין דבר אחד שהנשיא טראמפ עשה בארבע שנים של עשייה מבורכת שתואר בצורה חיובית בתקשורת המיינסטרים האמריקאית, הנשלטת על ידי השמאל הפרוגרסיבי, אפשר להבין למה הוא לא שם עליה.

ממילא לא ברור אם להיות ג'נטלמן נמצא גבוה בסולם העדיפויות שלו. את הישגיו מול סין, רוסיה, אירן, והאו"מ השיג דווקא על ידי התנהגות לא במיוחד ג'נטלמנית.

מה לא עשו לו? קראו לו אנטי-שמי, ניסו להאשימו בשיתוף פעולה עם רוסיה (!) בניסיון להדיחו, הוציאו את הנשמה לשופט קבנו, איש משפחה ישר דרך, לפני שאושר לבית המשפט העליון ועוד ועוד. אבל

טראמפ הצליח, למרות העוינות ההיסטרית כלפיו מכיוון המדיה והשמאל הדמוקרטי - שלא ירדו ממנו לרגע - ובין הדפת טענת שווא אחת למשנהו, לעשות הרבה מאד לטובת אמריקה ולטובת ישראל. בתוך מערכת הבחירות הקשה, בשבועות האחרונים, אף הספיק להוריד את המגבלות להשקעה אמריקאית במחקר מדעי וחקלאי ישראלי ביהודה ושומרון.

הקוטביות

הבחירות חשפו אוכלוסיה חצויה בין אלה שמאמינים באמריקה למרות שגיאותיה, ואלה השונאים אותה. המרשים ביותר עבורי היה מראה של אנשי ה-אמיש באזור לנקסטר, פנסילבניה, הנוצרים האלה עם המגבעת השחורה והזקן הנמנעים בדרך כלל מלהצביע, נוהגים בשורה ארוכה של עגלות וסוסים כדי להצביע לטרומפ מפחד שהפרוגרסיביים יהרסו את דרך החיים המסורתית שלהם. בקרית יואל של חסידי סאטמר, וכן בלייקווד מעוז הליטאים החרדים, הצביעו 98% לטרומפ. ההתפרעויות האלימות (שנקראו "מחאות שלוות" בידי תקשורת חסרת בושה) וגילויי האנטי-שמיות עשו את שלהם.

בבחירות הקודמות אתר ערוץ שבע אנגלית טען שאין יותר דבר הנקרא "קול יהודי" בארה"ב. וכן היה. יהודים שומרי תורה ומצוות מכל הסוגים, שרובם ככולם דואגים לישראל גם אם אינם קוראים לעצמם ציונים, הצביעו לטרומפ. מולם נמצאו הניו-קונסרבטיבים (המכונים אורתודוקסיה פתוחה), הקונסרבטיבים, הרפורמים ואלה הקוראים לעצמם יהודים אך אינם. אצלם ישראל אינו במקום גבוה בסולם העדיפויות, והיא לפעמים מהווה אפילו מטרד קולוניאליסטי. הם הצביעו לביידן. ויש משפחות ושכנים שהפסיקו לדבר אחד עם השני בגלל קוטביות זו.

היו אנשים שאמרו לעצמם שאם טרומפ ינצח, יתחילו שוב פרעות ולכן הצביעו לביידן – דוגמא החוזרת בהיסטוריה של הענשת הקורבן במקום הפושע. ארי שביט, למשל, בסוף מאמרו במקור ראשון השבת המחמיא לטרומפ על הישגיו, נסחף לתוך הרעיון הבלתי הוגן הזה ותאר את טרומפ כמי שגרם לטלטלה בארה"ב, כך שלא נורא אם ביידן ייכנס ויהיה שקט.

מערכות הבחירות מכוערות – עבר והווה

הבחירות חשפו את הכיעור באופן ההתמודדות ואת רמתה, השואפת לאפס. מצגת שווא של ניצחון סוחף לביידן טופחה משך חדשים על ידי מכוני סקרים, למעט אולי שניים. ניצחון סוחף ממש לא היה והסקרים נתגלו ככלי פוליטי – או כעלבון לאינטליגנציה.

עוד סוג של רוע התגלה בפרסום תוצאות גורפות כוזבות לטובת ביידן לפני תום יום הבחירות במדינות מפתח, כדי שרפובליקנים יחשבו שכבר לא שווה להם לצאת לבחור. זו פעולה המכונה 'ווטר סופרשיון', הדחקת הבוחר, והיא נחשבת פסולה לחלוטין. אבל היא הייתה.

התגלית העצובה ביותר של מערכת הבחירות הייתה המדיה החברתית, שבתחילתה הייתה אפיק פתוח המאפשר העברת מסרים בניגוד לתקשורת מגויסת לשמאל, ונתגלתה כמגויסת אף היא. טוויטר,למשל, לא הביא חדשות משלו, אלא פשוט לא איפשר את מה שלא מצא חן בעיניו, קרי מסרים של הרפובליקנים. מידע שעלול היה להזיק לביידן נחסם על ידי הלורדים החדשים, אדוני הביג-טק.

מבט להיסטוריה מראה שיש תקדימים לזיופים במפלגה הדמוקרטית. הרב פרופסור דוב פישר, עו"ד ידוע מרצה למשפטים בקליפורניה, רב קהילה של ישראל הצעיר שם, ובעל תואר בהיסטוריה, ליקט מספר דוגמאות מהעבר. הראשון מביניהם יפתיע כי הוא כמעט ולא ידוע ברבים:

ג'ון קנדי הדמוקרטי בעצם הפסיד לריצ'רד ניקסון הרפובליקני בשנת 1960. באמצע הלילה, לאחר ספירת הקולות, פתאום נמצאו מספיק קולות להכניס את קנדי במקומו. ואיפה הם התגלו? בשני מעוזים דמוקרטים. האחד, שיקגו, עיר שעמד בראשה אז "בוס" חזק הזכור בעיקר בגלל אמרתו הקלאסית לגבי בחירות: "הצבע מוקדם (ביום הבחירות) והצבע הרבה".

השני, טקסס, היה אז בידי הדמוקרטים, וגם שם נמצאו בלילה שלאחר אותו יום בחירות עוד קולות לקנדי - ורק לקנדי. שתי "ההפתעות" הללו ביחד הספיקו להפוך את התוצאות ולהכניס את קנדי. ניקסון החליט לא לערער והתמודד שוב לאחר מספר שנים. רצח קנדי גרם לכך שתקופתו בבית הלבן מעוררת נוסטלגיה וניקסון ידוע לשמצה בגלל פשע ווטרגייט. אבל אנחנו מדברים על ספירת קולות ב1960, הרבה לפני כן. פשוט גנבו לניקסון את הניצחון.

בבחירות לסנט בשנת 2008, הרפובליקני נורמן קולמן קבל 725 קולות יותר מיריבו הדמוקרטי אל פרנקן, אבל הדמוקרטים דרשו ספירה מחודשת, והכניסו את פרנקן בהפרש של 300 קולות מתוך 3 מליון מצביעים. לאחר מכן, נתגלה שלפחות 400 מהקולות התווספו והיו של אסירים מנועי הצבעה (בארה"ב זה חלק מהעונש לפשעים קשים) וגם השאר קולות מפוקפקים.

באותה שנה, טד סטיבנס, המתמודד הרפובליקני באלסקה, הואשם בשחיתות, וגזר דין נגדו ניתן שבוע בלבד לפני הבחירות. הוא הפסיד, כמובן, אבל לאחר זמן קצר התברר שכל העניין הייתה עלילה מפוברקת ושכל אנשי התביעה ידעו זאת ושיתפו פעולה. השופט ביטל את תהליך המשפט, ששה תובעים נמצאו אשמים ואחד מהששה התאבד. לסטיבנס זה היה מאוחר מדי כי הבחירות כבר התקיימו והדמוקרט נכנס למשרד.

האם יש דברים בגו?

הטענות היום נראות באור אחרת כשיודעים שדברים דומים כבר קרו בעבר. טענות במקומן מונחות, אבל על הרפובליקנים חלה חובת ההוכחה ויש להם מעל לחודשיים לנסות לעשות זאת.

מה שמקשה הוא שבארה"ב קביעת תקנות ונוהלי יום הבחירות אינם אחידים, כל מדינה ובתי המשפט שבה רשאים לקבוע אותם לעצמם. למדינות היה מספיק זמן לארגן הצבעה בטוחה בקלפיות ביום הבחירות למרות הקורונה, אבל כפי שמושלי מדינות דמוקרטיות לא דיכאו את המהומות שלוחות הרסן בערים בהם שלטו, כך הם גם ניצלו את מגפת הקורונה והנהיגו הצבעה מסיבית בדואר לפני יום הבחירות.

הגדילה לעשות מדינת פנסילבניה, מדינה שהמושל שלה דמוקרטי, כשלמרות התנגדותו הנחרצת של טרומפ, התיר בית המשפט שם ספירת מעטפות שיגיעו לאחר יום הבחירות ואף אלו שאין עליהן חותמת דואר. את הביטוי 'לאו עכברא גנב אלא חורא גנב' שמעתם?

טוענים –כבעבר- שדברים מוזרים קרו בלילה שלאחר יום הבחירות. בערי מפתח דטרויט במישיגן, פיטסברג ופילדלפיה בפנסילבניה, ואטלנטה בג'ורג'יה, כולן בשליטת ראשי עיר דמוקרטים, טוענים שעובדי חלק מהקלפיות החליטו שהם עייפים, הלכו הביתה, וספרו את הקולות למחרת! חגי סגל כתב שזה מראה כמה שזה לא היה חשוב להם למרות שכל העולם בלחץ, הוא טועה. זה היה חשוב להם מאד, הם כנראה רצו להיות בטוחים בתוצאות, ובאמצע הלילה הגיעו מעטפות.

במישיגן, למשל, הגיעו קולות באמצע הלילה והסתבר, למרבה הפלא, שכל 138,339 היו לביידן. לאחר תגובה של חוסר אימון מוחלט ממחנה טרומפ,- תגובה שנחסמה על ידי טוויטר - פתאום הודו שהייתה טעות הדפסה וצריך להוריד אחד האפסים – ז.א. 100,000 קולות. ומשום מה, גם לאחר הורדת הספרה המוטעית. אף קול אחד לא נרשם לטובת טרומפ, מהי ההסתברות לדבר כזה?

בויסקונסן הגיעו שקיות עם 120,000 קולות באמצע הלילה וגם הם היו כולם, ללא יוצא מן הכלל, לביידן.

בפנסילבניה טוענים שכשהגיעו מעטפות בשקיות דואר ללא חותמת, החליטו שהמצביעים אינם אשמים אם הדואר פספס, וספרו אותם.

במדינות המפתח הללו, עד לתופעות אמצע הלילה, טראמפ הוביל.

בשני מקומות טוענים שעובדי דואר הודו שביקשו מהם לזייף תאריך הגעת המעטפות. כמו כן, טוענים שבמדינת נבדה נמצאו כ10,000 קולות של אנשים שאינם אזרחי המדינה בכלל, ושבדטרויט לא נתנו למשקיפים הרפובליקנים לראות את הספירה בחלק מהקלפיות, ובאחת אפילו הקימו קיר קרטון בפניהם. קרולין גליק סיכמה טענות רבות.

נו, בארץ עם 325 מליון איש, ארץ שבה מתנגדי טראמפ התאפיינו בשנאה יוקדת, כמעט מטורפת, וסלידה בוטה מכל הסמלים המסורתיים של המדינה, ישנה אפשרות סבירה שחקירה תגלה אי סדרים. התקשורת הרגילה את כולם לכך שאת טרומפ ניתן לתאר בכל מונח שלילי בלקסיקון, ואלה שלא סובלים אותו לא בחלו בשום דבר מהרגע שנבחר.

עו"ד רודי ג'וליאני, לשעבר ראש העיר האהוב והמוצלח של ניו יורק, מנהל את המאבק המשפטי עבור טרומפ, ואותו קשה לגמד. האם הוא יצליח לנהל חקירה שתגיע לאמת? ואם הוא כן יוכיח אי סדרים, האם מספר הקולות שיפסלו יספיק לשנות את תוצאות הבחירות?

מי יודע? אפילו אם כולנו חכמים, לא נוכל כאן לראות את הנולד.