עוד לא לעולם חוסן

ההכרזה של חברת פייזר על 90 אחוזי יעילות בחיסון שפיתחה נגד נגיף הקורונה היא אכן סיבה לאופטימיות, אך לצידה יש לא מעט סימני שאלה

אסף משניות , כ"ה בחשון תשפ"א

ניסוי ראשון של חיסון הקורונה בבית החולים הדסה
ניסוי ראשון של חיסון הקורונה בבית החולים הדסה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

קרוב לשנה מאז התגלה בעולם החולה הראשון בנגיף הקורונה, וכשמונה חודשים אחרי שהנגיף הגיע לישראל, וסוף סוף יש חדשות חיוביות בגזרת המגפה. חברת פייזר האמריקנית הודיעה השבוע על נתונים יוצאים מהכלל במסגרת השלב השלישי של פיתוח החיסון לנגיף. לפי הנתונים שהחברה הציגה, רמת היעילות של החיסון עומדת על 90 אחוזים, אחוזים שכמעט לא רואים אותם בתחום החיסונים.

"רמת יעילות של 90 אחוזים זאת רמה של חיסוני ילדים. כשאנחנו מדברים על חיסונים למבוגרים, שהרבה יותר קשה להם לפתח חסינות מפני וירוסים, לא נתקלים במספרים כאלה", אומרת פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר. "חיסון של שפעת, למשל, מחסן רק ב־60 אחוזים, ולחיסון נגד שלבקת חוגרת יש רמת חסינות של 50 אחוזים בלבד. להגיע ל־90 אחוזים זה כמעט בלתי נתפס".

עד כמה הנתונים של פייזר צריכים לעודד אותנו?

"פה מתחילה הבעיה. המחקר עדיין לא מקיף מדי בשביל שנוכל לדעת עד כמה הוא יעיל, אין לנו מספיק נתונים בשביל זה. עד היום נדבקו בקורונה 94 אנשים מתוך כל משתתפי הניסוי, אלה שקיבלו את החיסון האמיתי ואלה שקיבלו את חיסון הדמה (פלצבו - א"מ). ומדובר על 40 אלף איש שמשתתפים במחקר. זה פשוט לא מספיק עדיין בשביל לדעת, אבל ככיוון זה מאוד חיובי".

איך באמת מספר הנדבקים בקרב משתתפי הניסוי נמוך כל כך?

"זאת הבעיה בכל המחקרים שאנחנו עושים בתחום הקורונה. בשביל להבין איזו תרופה עובדת או איזה חיסון יעיל אנחנו צריכים חולים, אבל יחד עם זה אנחנו עושים הכול כדי להוריד את התחלואה ככל הניתן. אז לכן הנתונים כרגע עדיין מאוד חסרים".

הנתונים המועטים שיש כרגע מהווים חלק מהשלב השלישי של הניסוי שעורכת חברת פייזר בשיתוף פעולה עם חברת ביונטק הגרמנית. הנתונים שפרסמה החברה אינם הנתונים הסופיים של המחקר, שכן הוצב יעד של 164 מקרי הידבקות. לפי הודעת החברה, התחזית היא שעד סוף חודש נובמבר או לכל המאוחר תחילת דצמבר הניסוי יסתיים וניתן יהיה להגיש את התוצאות ל־FDA האמריקני - מנהל התרופות הממשלתי, על מנת לקבל אישור חירום להפצת החיסון. אחוזי היעילות שהתפרסמו גבוהים בהרבה מהרף שקבע ה‑FDA, שעומד על 50 אחוזי יעילות בלבד.

מספרים קטנים, תקוות גדולות

החיסון של פייזר אינו פורץ דרך רק בהתמודדות עם הקורונה, אלא הוא ייחודי בכל עולם החיסונים. בניגוד לחיסונים אחרים, פייזר בנתה את החיסון שלה על בסיס mRNA, אחת המולקולות בתאים של יצורים חיים. התוצאה היא שההתמודדות עם הקורונה לא מתבססת על נוגדנים שנוצרים בגוף אחרי מחלות, אלא למעשה ממגנת את התאים בגוף האדם מפני הנגיף. עד היום מעולם לא אושר חיסון מהסוג הזה, ומלבד פייזר, גם החיסון שעליו עובדת חברת מודרנה פועל באותה צורה.

אך העובדה כי תאוריות רבות שנאמרו לגבי הקורונה התבררו כלא נכונות, או לכל הפחות לא מדויקות, יחד עם הנתונים המועטים והקונספט החדש של החיסון, כל אלה גורמים למרבית המומחים לנקוט משנה זהירות מפני תקוות שווא. עם כל זה, הם עדיין נותנים פתח רחב לתקווה.

"צריך להבין כמה דברים בנוגע לחיסון המדובר", אומר פרופ' יוסף קרקו, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית ומנהל המרכז למחקרים קליניים במרכז הרפואי הדסה. "בכל המחקרים ההידבקות בקורונה נעשית בצורה ספונטנית, כלומר שלא מדביקים בכוונה אנשים בקורונה כדי לראות האם הם חסינים או לא, אלא נותנים למשתתפים להמשיך בשגרת חייהם, ועוקבים אחריהם לראות מי נדבק ומי לא. בגלל העובדה שמאז קבלת המנה השנייה עברו רק שמונה ימים, וכן העובדה שלפי תנאי המחקר צריכים עוד 70 משתתפים להידבק כדי להשלים אותו, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שבתוצאה הסופית אחוזי היעילות יישארו אותו דבר. בגלל שמדובר במספרים מאוד נמוכים, אנחנו עלולים ליפול למה שמכונה 'סטטיסטיקה של מספרים קטנים'. ההשפעה של כל אדם במספרים כאלה על עמודת האחוזים היא מאוד גבוהה. לצורך העניין, נניח שעשרת החולים הבאים שיתגלו יגיעו מהקבוצה שקיבלה את החיסון, כבר היעילות שלו תרד לאזור ה-70 אחוזים".

אם זה אכן כל כך מוקדם, יש בכלל משמעות לנתונים?

"בהחלט יש משמעות, אבל צריך להיות זהירים. המחקר עוד לא הושלם, ובטח שלא עבר בקרת עמיתים. בינתיים מה שיש לנו זה הודעה לעיתונות של החברה עצמה. בעיקרון, כאיש מדע, אנחנו לא ניזונים מהודעות לתקשורת אלא מנתונים שאנחנו יכולים לבדוק, ופייזר עוד לא פרסמו נתונים כאלה. מה שכן, מדובר בחברה כל כך גדולה שחייבת לעמוד באיכויות מחקר גבוהות, שאפשר בהחלט להניח שמדובר בנתונים מדויקים ככל הניתן בשלב זה, ולכן יש מקום להיות מעודדים. לא לחשוב שהנה מצאנו את הדרך למגר את הקורונה, אבל בהחלט נעשה צעד חשוב בכיוון".

החיסון שבתא ינצח

נכון לשלב זה של פיתוח החיסון, איש אינו יודע לכמה זמן הוא מגן מפני הידבקות בנגיף. אלברט בורלה, נשיא פייזר, אמר בריאיון לרשת CNN שנכון לשלב זה השאלה הזאת נותרת ללא מענה. הסיבה לכך היא שעוד לא עבר מספיק זמן מרגע קבלת החיסון. החשש הוא שבדומה לווירוס הקורונה, שהחסינות מפניו למי שנדבק בנגיף פוחתת ככל שחולף הזמן ונעלמת כמעט לחלוטין לאחר כמה חודשים, כך גם החיסון יעבוד בדומה לחיסונים עונתיים ולא יבטיח חסינות לשנים ארוכות. "אנחנו יודעים שהנוגדנים לווירוס הקורונה פוחתים עם הזמן. אנחנו מכירים את זה גם מזנים אחרים של הקורונה, וגם מקוביד־19, שאנחנו רואים בו תחלואה חוזרת. אנחנו גם יודעים שתהליך של הידבקות טבעית מחסן בצורה חזקה יותר מאשר קבלת חיסון מלאכותי. לכן אף אחד בשלב זה לא יודע לומר האם נצטרך לקחת את החיסון פעם בחיים, פעם בשנה או אולי אפילו פעם בשלושה חודשים", אומרת פרופ' רהב.

למרות חוסר הוודאות בכל הקשור למשך יעילות החיסון, מומחים סוברים שדווקא קיימים סיכויים רבים שהוא יהיה יעיל לתקופה ארוכה, וזאת בגלל השיטה הייחודית שבה הוא פועל. "מה שאנחנו יודעים כיום זה שהנוגדנים אומנם נעלמים, אבל החיסון של פייזר פועל על התא עצמו, ועד לרגע זה אין לנו שום ראיות שהחסינות של הזרוע התאית נחלשת עם הזמן. כך שיש סיכוי גבוה מאוד שהחיסון יהיה יעיל לזמן ארוך", אומר ד"ר גל ארליך, מומחה לביולוגיה והנדסה גנטית ומייסד ומנכ"ל קבוצת ארליך.

בצד השמחה על הצלחת הניסויים וההתקרבות המשמעותית לקראת החיסון, בעיות לוגיסטיות הקשורות לייצור החיסון ולהפצתו ברחבי העולם עולות בימים האחרונים. "ה־RNA, החומר שעליו מתבסס החיסון, הוא חומר מאוד רגיש שמתפרק במהירות. בשביל שיהיה אפשר לשנע אותו ממקום למקום צריך להעביר אותו במכלים שיכולים לשמור על טמפרטורה של מינוס 70 מעלות. אין היום בעולם כמות שמתקרבת למה שנדרש בשביל שניתן יהיה לשנע כמות עצומה כזאת של חיסונים, ולייצר את המכלים האלה זה לוקח זמן", אומר ארליך.

כבר לפני כמה חודשים הבין ממשל טראמפ, יחד עם החברות המייצרות, שנושא השינוע מהווה מוקש רציני להפצת החיסון. לכן עוד בטרם קיבל החיסון אישור, החלו במדינה לייצר מיליוני מכלים להעברת החיסון בתנאים הנדרשים. הממשל האמריקני השקיע מיליארדים בתוכנית החירום לפיתוח החיסון כדי לזרז תהליכים.

"מכלים מיוחדים הם לא הדרך היחידה להעביר חיסון כזה. אפשר גם להשתמש בחנקן נוזלי, זה שכולנו רואים בתוכניות הבישול כל הזמן, שיכול לשמור את החיסון בטמפרטורה הנדרשת, וגם הרבה יותר קל ונוח לייצר אותו. יחד עם זה, צריך לזכור שאנחנו מדברים פה על מספרי ענק, מה שמסבך את כל התהליך באופן משמעותי. גם לחלק ארטיקים למיליארדי אנשים זאת פרוצדורה מורכבת מאוד", אומר ארליך.

מדביקי־העל ראשונים

החיסון מתבסס על קבלת שתי זריקות בהפרש של 21 יום בין זריקה לזריקה. המשמעות היא שכדי להגיע ליעד השאפתני של חיסון כל העולם יש צורך לייצר 16 מיליארד מנות חיסון, בהנחה שהחיסון אכן מספק הגנה למשך שנים. לאף חברה בעולם אין יכולת ייצור של כמויות ענק כאלה. מנכ"ל פייזר עצמו אמר בשורה של ראיונות בתקשורת האמריקנית שהמקסימום שהחברה תוכל לייצר מדי שנה הוא מיליארד מנות חיסון. לאור זאת, בעולם התחילו לייצר רשימות תעדוף לקבלת החיסון. בבריטניה, לפי פרסום בטיימס הבריטי, מי שיקבלו את החיסונים ראשונים הם עובדי מערכת הבריאות והסיעוד. בשלב העשירי של החלוקה יקבלו את החיסון בני 50 ומעלה. לפי הנחת העבודה בבריטניה, שקנתה 40 מיליון חיסונים מפייזר, לא יצליחו לחסן במדינה בני 50 ומטה, אלא אם הם משתייכים לקבוצת סיכון.

"בגלל שלא יהיה חיסון לכולם, אנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו מחסנים בצורה חכמה כך שנוכל להסתפק במספר מחוסנים נמוך יחסית בשביל להגן על רוב החברה. זה שהחיסון עובד ב־90 אחוזים זה לא מספיק, צריך גם לחסן בפועל את הציבור. לכן מטרת העל שצריכה לעמוד בפני מקבלי ההחלטות היא להגיע למצב שאנחנו מסכנים כמה שפחות אנשים על ידי זה שהם לא מקבלים חיסון, כי חיסנו בצורה נכונה את מי שצריך לחסן", אומר ארליך.

יש דרך לעשות את זה בצורה יעילה?

"בהחלט. אנחנו יודעים שיש מדביקי־על שהם אלה שמייצרים את רוב ההדבקה, ואליהם אנחנו צריכים להגיע. אם נחסן אותם בהתחלה נוכל למנוע את ההדבקה הנרחבת מהר יותר, וזה החלק החשוב, כי אין מספיק חיסונים ובינתיים יש הרבה חולים".

ארליך עבד בחודשים האחרונים יחד עם שותפו מאיר פנסטר על מערכת ניטור לאותם מפיצי־על, שתוכל לסייע בגיבוש סדר עדיפויות לקבלת החיסון. את המערכת הם רשמו כפטנט במשרד הפטנטים של איחוד האמירויות. "יש נהלים ברורים במחלות אפידמיות לגבי קבלת חיסון - קודם צוותי רפואה, ואז לפי הגיל וכן הלאה. אבל גם בתוך הקטגוריות השונות צריך לדעת לחסן בחוכמה. יש הבדל בין מנהל בית חולים שכמעט לא בא במגע עם מטופלים לאח בחדר מיון או לרופאה במחלקת קורונה. יש גם הבדל בין אדם בן 70 שנמצא רוב הזמן בביתו ובין אדם באותו גיל שמקיים המון אינטראקציות עם אנשים. לכן צריך לדעת לתעדף את מי שמגיע במגע עם יותר אנשים ואת מי שנחשף יותר למחלה. רק ככה נוכל לפצות על החוסר בחיסונים ולהגיע לרמת חסינות נדרשת מהר ככל האפשר. ובכל מקרה, מומלץ שכמה שיותר חברות יצליחו לפתח את החיסון שלהן כדי שיהיו יותר חיסונים", הוא אומר.

חיידק דמה

פייזר אומנם הקדימה את כל העולם בהכרזה שלה, אך שאר העולם ממשיך בכל המרץ במרוץ אחר החיסון. חברת מודרנה האמריקנית נמצאת גם היא בשלב מתקדם של הפיתוח. הניסויים של אוקספורד ושל חברות אחרות נתקלו בקשיים בשלבים המתקדמים. גם פיתוח החיסון הישראלי ממשיך להתקדם, כאשר בעוד כשבועיים צפויים להתחיל בחלק השני של הניסוי.

"החיסון שאנחנו מפתחים בישראל עובד אחרת מהחיסון של פייזר", אומר פרופ' קרקו, מנהל המחקר של החיסון שמפותח במכון הביולוגי בנס ציונה. "השיטה הישראלית היא שיטת וקטור. מה שעשינו זה לקחת נגיף שתוקף בקר ולא תוקף בני אדם, והנדסנו אותו גנטית כדי שהוא ידמה את נגיף הקורונה. כלומר מדובר בנגיף שלא פוגע בבני אדם שהתחפש לנגיף קורונה".

יש חשש שמשתתפי הניסוי יחלו בגלל קבלת החיסון?

"זה בדיוק העניין. בכוונה בחרנו בנגיף שלא מדביק בני אדם, כך שאין סכנה לכך שבני אדם יידבקו בגללו. מה שכן, הגוף כן מזהה אותו ומייצר לו נוגדנים ותגובה חיסונית תאית. התוצאה היא, לפי התיאוריה, שהאדם מייצר נוגדנים לנגיף הקורונה וככה לא יכול להידבק במקרה שייחשף לנגיף".

הנגיף שהמחקר הישראלי משתמש בו שימש בהצלחה ליצירת החיסון נגד נגיף האבולה שאושר בסוף שנת 2019 על ידי ה־FDA. עד כה קיבלו את החיסון נגד האבולה כ־20 אלף בני אדם, ופרופ' קרקו מסביר שהחיסון הוכח כיעיל ובטוח. החיסון נגד הקורונה שמפותח במכון הביולוגי עבר ניסויים בבעלי חיים, ושם לא נרשמו תופעות לוואי חריגות וכן החלו להופיע רמזים ליעילותו. "עד כה בשיטה הזאת לא התגלו תופעות לוואי חמורות, אלא רק דברים רגילים כמו רגישות במקום הזריקה", אומר פרופ' קרקו.

השלב הראשון של פיתוח החיסון הישראלי מסתיים בימים אלה, ובינתיים החלו במכון לחפש מתנדבים לשלב השני. "בשלב הזה אנחנו מרחיבים גם את טווח הגילים של המשתתפים, שבשלב הראשון הוגבל לגיל 55, וגם מחפשים אנשים עם מחלות רקע שישתתפו בניסוי. בסופו של דבר צריך לוודא שהחיסון יעיל בקבוצות האוכלוסייה שזקוקות לו ביותר. הבעיה היא שיש יותר מדי קולות שמפיצים שקרים וגורמים לאנשים לפחד לקחת חלק בזה. לפי כל מה שידוע לנו בשלב הזה מדובר בחיסון ללא סיכונים למשתתפים בו, ובלי הירתמות של הציבור לא נוכל להתקדם לקראת יצירת חיסון".

אם הכול יתנהל כמו שצריך, מתי צפויות תוצאות?

"לפי מה שאנחנו מעריכים הצפי הוא שלקראת אמצע השנה הבאה, מחודש מרץ והלאה, יהיו לנו תוצאות".

ובינתיים – סגר

ישראל הימרה על חברת מודרנה שתהיה הראשונה שתשיג את החיסון, וכעת נמצאת בבעיה בדרך להשגת החיסון של פייזר. אמש (רביעי) שוחח ראש הממשלה נתניהו עם מנכ"ל פייזר במטרה לקדם את רכישת החיסון. הבעיה היא שרשימת ההמתנה ארוכה במיוחד, והחברה עצמה הבטיחה שהחיסון יהיה זמין לכל האמריקנים בחינם, מה שמוריד את ישראל בסדר העדיפויות לקבלת החיסון.

יעברו עוד חודשים עד שהחיסון יגיע לישראל, ובינתיים התחלואה חוזרת לעלות. מקדם ההדבקה בישראל מתקרב שוב ל־1, כאשר בחברה הערבית כבר חצו אותו לפני כמה שבועות. במערכת הפוליטית ובמערכת הבריאות מתחילים שוב לדבר על כניסה לסגר, שלישי במספר. בינתיים ההקלות הנוספות שהיו מתוכננות לתחילת השבוע הבא נעצרו.

"אנחנו עוד לא נמצאים במצב של סגר, ויש עוד אפשרות לא להגיע אליו", אומר פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל בית החולים איכילוב. "ההתנהלות שלנו כציבור בעייתית והאכיפה של הממשלה לוקה בחסר. אם לא נשפר את זה דרסטית נגיע לסגר נוסף. אבל צריך לומר בבירור: אנחנו לא נמצאים במצב שבו היינו באוגוסט שהיינו חייבים לסגור והתעכבנו הרבה יותר מדי עד שקיבלנו את ההחלטה הזאת".

היה אפשר לעשות את זה אחרת?

"אני לא בטוח. יכול להיות שהיה אפשר לפתוח את מערכת החינוך בצורה טובה יותר, אבל האמת היא שאנחנו לא יודעים לומר בוודאות מה גורם להדבקה ומה לא".

"יש בעיה בהתנהלות של מקבלי ההחלטות. הדרך להתמודדות עם הקורונה היא לקבל החלטות מהר ככל האפשר. אבל אצלנו כל אחד מושך לכיוון שלו, התהליך כולו משותק, ועד שמחליטים משהו כבר מאבדים שליטה על המחלה", אומרת פרופ' רהב. "כל עוד תהליך קבלת ההחלטות לא יתייעל אנחנו נמשיך להיכנס ולצאת מסגרים ולשלם מחירים יקרים שאפשר להימנע מהם".

בניגוד לרהב, ברבש דווקא רואה שיפור בהתנהלות הממשלה. "כמו שאני רואה את זה, הפעם מקבלים החלטות בזהירות גבוהה יותר. זה לא נראה כאילו יחכו הפעם יותר מדי זמן בשביל לעצור את תהליך הפתיחה. הוסקו מסקנות, ואפשר רק לקוות שכולם יתעוררו ולא נגיע לסגר נוסף. כרגע אנחנו עוד לא שם".