1
דונלד טראמפ הוא הנשיא הכי ידידותי לישראל שהיה אי פעם בבית הלבן. בשורה ארוכה של החלטות הוא הוכיח שוב ושוב את אהדתו לישראל ואת תמיכתו בה. הוא אמר ועשה. הבטיח, ובניגוד לאחרים – גם קיים. לא צריך להיות חסיד של האיש, דעותיו, תכונותיו והליכותיו כדי להודות בכך ולהודות על כך שהוא היה לצדנו והרעיף עלינו טוב לכל אורך תקופת נשיאותו.
2
במסגרת החיזור אחר הקול היהודי, כמעט כל מועמד לנשיאות ארה"ב בעשורים האחרונים, רפובליקני או דמוקרט, שילב בקמפיין שלו הבטחת בחירות להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. אבל אחרי שהוא נבחר באו התירוצים והדחיות. טראמפ הוא היחיד שלא רק אמר אלא גם עשה.
עוד לפני העברת השגרירות, טראמפ היה הנשיא האמריקני הראשון שהכיר בירושלים כבירת ישראל. זה אולי הזוי ולא יאמן, אבל עד לפני שלוש שנים מעמדה של ירושלים כבירת ישראל לא הוכר על ידי ידידתנו הגדולה שמעבר לים. לא ירושלים המאוחדת, ואפילו לא ירושלים המערבית. כל הממשלים שכיהנו לפני טראמפ סירבו להכיר בירושלים כבירת ישראל, בטענה שמעמדה של העיר צריך להיקבע במשא ומתן בין ישראל לערבים. ההכרה במובן מאיליו, בהחלטת ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון שניתנה עוד ב-1949, הפכה להיות בת ערובה של הסרבנות הערבית העיקשת. עד כדי כך שבעלי אזרחות ארצות הברית שנולדו בירושלים לא יכלו להירשם בדרכונם כמי שנולדו בישראל. המקום בדרכון שלהם שבו אמורה להירשם ארץ הלידה נותר ריק גם לאחר שבשנת 2002 התקבלה החלטה בשני בתי הקונגרס לרשום אותם כילידי ישראל. מחלקת המדינה הרימה את נס המרד וטענה שההחלטה לגבי מדיניות הרישום נתונה לסמכות הממשל ולא להחלטת הקונגרס והסנאט, ובשנת 2015 אושרה טענה זו על ידי בית המשפט העליון.
על הצעד הזה לבדו של ההכרה בבירתנו ירושלים והעברת השגרירות אליה, טראמפ ראוי להיחקק באותיות זהב בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל. בכל שנה בפורים אנו מזכירים את זכותו של חרבונא הזכור לטוב, למרות שחז"ל קבעו שהוא פעל לא מתוך אהבת מרדכי ועם ישראל אלא משנאתו להמן. אז גם לטראמפ מגיע שנכיר לו טובה על הצעד הצודק וההיסטורי בלי לחטט במניעיו.
3
טראמפ ייזכר לטוב גם על הכרתו בריבונות ישראל ברמת הגולן. הצעד ההיסטורי הזה נעשה לאחר 38 שנים בהן כל ממשלי ארה"ב סירבו להכיר בהחלטה שקיבלו על כך ממשלת בגין וכנסת ישראל. נשיאי ארה"ב לדורותיהם, לעתים שלא בטובתן של ממשלות ישראל ולעתים בשיתוף פעולה שלהן, דחפו בכל הכוח למסירת האזור בחזרה לידי משטר הדמים של משפחת אסד, תוך עקירת עשרות יישובים ישראלים ובהם כ-20 אלף מתיישבים. ההכרה של טראמפ בגולן הישראלי לא הסירה לחלוטין את הסכנה הזאת, אבל היא בהחלט בגדר תקיעה של יתד נוספת שמחזקת את אחיזתנו בחבל הצפון-מזרחי היפהפה של ארצנו.
גם במישור הדיפלומטי הבינלאומי ממשל טראמפ העניק לישראל תמיכה איתנה. בניגוד לממשלים קודמים ובמיוחד ממשל אובמה, הנשיא ואנשיו מעולם לא הניפו מעלינו את איום ההפקרה להתעמרותן הצבועה של חברות מועצת הביטחון. הטלת הווטו הבטוחה של ארה"ב סיכלה מראש יוזמות אנטי ישראליות מהסוג שהופעל כלפינו בעבר. טראמפ ואנשיו לא היססו לקרוע את מסכת הצביעות ולהביע גם בצעדים מעשיים את חוסר שביעות רצונם מתפקודם של מוסדות האו"ם ובית הדין הבינלאומי בהאג. גם ביחסי ישראל והפלשתינים ממשל טראמפ ויתר על עמדת המתווך האובייקטיבי, ידע לזהות מי מגלה גמישות ומי יודע רק לדרוש ולדרוש, ולא נרתע מהחרפות הבזויות שספג על כך מאבו-מאזן ואנשיו.
4
מעל לכל הדברים החשובים הללו ייזכר טראמפ לטובה על התייצבותו המלאה לצדנו מול האיום האיראני. בהסכם הגרעין שחתמו עם משטר האייטולות, ברק אובמה וממשלו המנוכר לקחו סיכונים קיומיים על חשבון ביטחון ישראל ואזרחיה. טראמפ התנער מההסכם כפי שהבטיח לעשות, וגם ללא גיבוי בינלאומי נרחב עלה בידו להטיל סנקציות שפגעו אנושות בכלכלתה של איראן והרעידו את הקרקע מתחת למשטר הקיצוני והתוקפני השולט בה.
הממשל הרפובליקני פעל בהצלחה לגיבוש ציר מזרח תיכוני אנטי-איראני, שבמסגרתו הלך והעמיק שיתוף הפעולה בין ישראל לבין מדינות מוסלמיות המאוימות גם הן על ידי איראן. שיאו של התהליך הזה בהסכמי השלום ושיתוף הפעולה שנחתמו לאחרונה בחסות ממשל טראמפ בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין וסודן. יש לקוות שתוצאות הבחירות בארה"ב לא יקטעו את המהלך הזה שמיועד להימשך מול מדיניות ערביות נוספות, ביניהן סעודיה שכבר אפשרה מעבר טיסות ישראליות במרחב האווירי שלה.
הסכמי השלום הללו נחתמו על אפם וחמתם של הפלשתינים ולמורת רוחו של "מחנה השלום" הישראלי, שכבר עשרות שנים משנן לנו שלא תיתכן שום התקדמות מול מדינות ערב בטרם תבוא התובענות הפלשתינית על סיפוקה. לא מיותר לציין ששיתוף הפעולה הזה הוא במידה רבה פרי של מערכת היחסים האישית של טראמפ עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הידע, התבונה והניסיון הבינלאומי של נתניהו סייעו לכך שנשיא מעצמת-העל קיבל את עמדתו והלך עמו יד ביד בנושאים רבים.
5
'תכנית המאה' של טראמפ לגבי עתיד יהודה ושומרון אמנם לא יצאה אל הפועל, ותומכי ההתיישבות היהודית ביו"ש נחלקו בין מי שראו בעיקר את יתרונותיה למי שסברו שחסרונותיה מאפילים עליהם. אבל לכל הדעות נרשמה בתכנית הזו התקדמות חיובית משמעותית לעומת תכניות אחרות שבהן תמכו ממשלים קודמים. לראשונה הודיע ממשל אמריקני שהסכם מדיני בין ישראל לפלשתינים לא אמור לכלול עקירת יישובים. לעומת תכניות קודמות שבהן החלק של שטחי יו"ש שאמור היה להישאר בידי ישראל כלל אחוזים בודדים בלבד, תכנית המאה העניקה לישראל את בקעת הירדן ועוד 10 אחוזים משטחי יו"ש, ובסך הכול כ-30 אחוזים מהשטח שממזרח לקו הירוק. זה לא מספיק ולא מספק, אבל זה הרבה יותר ממה שהציעו לנו קודמיו וממה שהסכימו עליו ראשי ממשלות ישראל אהוד ברק ואהוד אולמרט.
6
נכון שהמצב נראה אבוד, ונכון גם שיש מי שעושים הכול כדי שהוא ייראה כך. אבל זה לא נגמר עד שזה נגמר. כל עוד דונלד טראמפ לא הרים ידיים ועדיין תולה תקוות בהליך משפטי, אמשיך לקוות לנס שיהפוך את התוצאות, ובטח שלא אצטרף לשמחים לאידו וללועגים לו. כך ראוי להתייחס לנשיא הכי ידידותי לישראל שהיה אי פעם בבית הלבן.
לפי פרסומים שונים, טראמפ שוקל ריצה לכהונה נוספת בשנת 2024, כך שגם אם הוא ייאלץ ללכת כעת עוד אפשר לקוות שהוא יחזור. כך או אחרת, ההיסטוריה היהודית יודעת לזכור לטובה את המעטים מבין מנהיגי האומות שהטו חסד לעם ישראל. לדונלד ג'ון טראמפ מובטח מקום של כבוד ביניהם.
לתגובות: [email protected]