חיסון לקורונה. אילוסטרציה
חיסון לקורונה. אילוסטרציהצילום: ISTOCK

ד"ר צוריאל ראשי, מומחה לאתיקה איש אוניברסיטת אריאל, מתייחס לסוגיות העולות מהחיסון המתקרב לנגיף הקורונה, בין אם בתיעדוף חולים ובין אם בשאלת האפשרות לכפות חיסון על מי שאינו מעוניין בכך.

"כבר הרבה מאוד שנים דנים בתיעדוף חולים. כל מנהל מחלקת טיפול נמרץ היה צריך להחליט למי ללתת את המיטה האחרונה במחלקה. הקורונה הגבירה את הווליום של השאלות האתיות", אומר ד"ר ראשי.

"בנקודה הזו הרבה מדינות ואגודות רפואיות הגדירו לעצמן קריטריונים כשהקריטריון המוביל הוא איך מנצלים משאבים בצורה החכמה ביותר. בסבב הראשון באיטליה הייתה מצוקה רבה של מקום והייתה ביקורת רבה על רופאים שתיעדפו צעירים על מבוגרים. זו לא הייתה העדפה רק על בסיס גיל, אלא טענו שחיבור קשישים למכונת הנשמה לא יוביל לניתוק בעתיד והשתקמות אלא למוות, ולכן עדיף לתת לאדם צעיר שיש יותר סיכוי שיחיה ויאפשר להשתמש במכונת ההנשמה בהמשך".

"בארץ הייתה ועדה מכובדת שיצרה תיעדוף על פי קריטריונים רפואיים שבוחנים למי יכולים ולמי חייבים לעזור וכך לתעדף. למעשה גם בקביעת תקציב יש אלמנט של תיעדוף על פי הכרח ומותרות. עושים את זה גם במשפחות וגם במדינות. כך גם בנושא חיסונים תרופות ומיטות אישפוז. למעשה בסיס הדיון היה קיים והקורונה משדרגת את השאלה והוצרכנו לתת תשובות לשאלות מורכבות יותר כמו תיעדוף של מכונות הנשמה, מה שלא היה בעבר".

גם על כפיית חיסון מציין ד"ר ראשי כי הדברים אינם חדשים: "לפני הקורונה היו כמה וכמה מקרים של התפרצויות חצבת בישראל ארה"ב ואירופה, וסביב הסוגיה הזו האמריקאים נקטו ביד קשה יותר מאשר בארץ. הם סגרו את מוסדות הלימוד בעיקר בקהילות החרדיות שהיו מוקד התנגדות לחיסון".

"ניתן לומר לאדם שלא מחייבים ולא מכריחים אותו, אבל אם ילדיו יחוסנו הם יוכלו לחזור למערכת החינוך, ואם לא, שיישארו בבית, והוא לא יוכל לשבת בבית קפה או מסעדה. אני לא יכול להכריח אותך לסכן את עצמך, אבל אתה לא יכול להכריח אותי לסכן את עצמי", אומר ראשי ומספר על תוכן מאמר שפרסם באחרונה בכתב העת 'אתיקה' של אוניברסיטת אוקספורד ובו עסק בהיבטים הדתיים של העניין וציטט את "הרב אשר וייס, בין היתר הרב של 'שערי צדק', אחד התקיפים ביותר שדיבר על כך שכאשר הגיע סוחר לסדום כל אחד לקח קצת מהסחורה שלו עד שהוא נשאר ללא סחורה. הוא אומר שאתה לא יכול להגיד כך על החיסון, ש'רק אני לא מתחסן', כי המשמעות היא שכולנו לא נהיה מחוסנים ובסוף כולנו נמות".

עוד אומר ראשי: "יהיו מדינות שבהן תהיה אכיפה, כלומר שמי שלא יתחסן יקבל קנס שיילך ויעלה ככל שעוברת תקופה שבה האזרח לא מתחסן. זה קשור בתרבות המקומית ולחוקי המדינה, כמו שבנושא הצבעה יש מדינות כמו ישראל שאין חובה להצביע, אבל יש מדינות שמי שלא מצביע מקבל קנס, כך ניתן יהיה לומר בנושא החיסון".

עוד מספר ראשי על שאלה אתית נוספת שעולה בימים אלה, וזו השאלה שאותה העלה ביל גייטס. "כמי שמבקש לתקן את העולם ולקדם אותו הוא תרם הון עתק לפיתוח החיסון לקורונה. הוא פרסם מאמר על הצורך בתיעדוף בין המדינות. כעת המדינות העשירות נערכות ומשלמות מראש על החיסונים והתוצאה עשויה להיות שהמדינות העשירות יחוסנו והעניות תישארנה בתחתית הרשימה. הוא אומר שצריך לעשות תיעדוף גלובלי על פי רמת ההדבקה של מדינות ואם אין למדינה כזו כסף אנחנו ניתן לה".

ראשי מדמה זאת למצב בו יגיע חיסון שעלותו אלף שקלים והצורך לקבל שתי מנות חיסון מחייבת הוצאה לא מבוטלת, ואיש אינו רוצה מצב בו מי שיש לו כסף יחוסן קודם ובערים עניות, שאולי יש בהן היקף הדבקה רחב יותר, לא יחוסנו.

ברוח שאלתו זו של ביל גייטס "ארגון הבריאות העולמי יכול להחליט שהוא קונה מיליארד מנות לחלוקה לפי ראות עיניו והוא יעביר למדינות כמו אנגולה וקניה, בין השאר מתוך הראיה של הכפר הגלובלי שבו אם יש הדבקה בקניה היא יכולה להגיע בתוך שעות לארה"ב ואוסטרליה".