במשך עשרות שנים בית המשפט העליון היה מעוז לדמוקרטיה, ובשנים האחרונות הוא מפורר אותה עד דק.
ישראל, למיטב ידיעתי, היא המדינה היחידה בעולם, שבה הסכנה לדמוקרטיה מגיעה מכיוון פקידים ממונים במערכות אכיפת החוק, בתי משפט ומשרדי ממשלה. הנבחרים אינם מסכנים את הדמוקרטיה, הם הפכו להיות שחקני משנה לא חשובים בעיני אלה שלא מוכנים לקבל את הכרעות האזרחים ונציגיהם בבחירות חופשיות.
רוב שופטי העליון, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה, שר המשפטים ועמותות מוכרות שהפכו להיות ידידות קרובות של בית המשפט, החלו לנהל את המדינה, בקול תרועה רמה. החוקים בעיניהם הם בסך הכל המלצות, שלא תמיד יש צורך להתחשב בהן. כעת, בעקבות צווי המניעה שהוציא הבג"ץ, גם חוקי היסוד לא ממש חשובים ועקרוניים.
בימי שלטון מפא"י שררה הרמוניה בין הפקידים הממונים לנבחרים. הפקידים ברובם הגדול החזיקו בפנקס אדום, מונו באמצעות מנגנוני המפלגה וזיהו במדויק את טובת המדינה עם טובת המפלגה. באותה עת גם שופטי בית המשפט העליון נקטו קו שמשמעותו עליונות השלטון הנבחר וסיוע לו בקידום חזון שיבת ציון בחסות הסוציאליזם הבן־גוריוני. הסוציאליזם ומפא"י עברו מהעולם, אך נציגות האליטות היישוביות בבתי המשפט, בפרקליטות ובמשרד המשפטים שולטת ללא עוררין, והפעם בחסות מלל גבוה בדבר כבוד האדם, שלטון "החוק", סבירות, מידתיות ותקינות.
כבר באמצע שנות ה־90 של המאה שעברה שופטים בכירים בבית המשפט העליון נטלו לעצמם את החופש להתייחס לח"כים ככאלה שלא מסוגלים לתת ביטוי בחקיקה לתכליות שאותן רצו להגשים באמצעות החוקים.
בעיני השופטים, הם לא יכולים להיות יותר חכמים מהציבור שבחר בהם. התוצאה: בית המשפט התרחק מנוסח החוק, וקבע בעצמו את הנורמות שאמורות היו לקבל ביטוי בחוק. בסוגיות חשובות בית המשפט פירש חוקים באופן שונה לגמרי ממה שהתכוונו אליו המחוקקים. חוקי הכנסת הפכו להיות פלטפורמה שעליה השופטים מקדמים את האג'נדות שלהם.
בית המשפט העליון ירד ברגל גסה ולא חכמה לתוך הזירה הפוליטית החמה ממילא, ואגב כך ידיו התמלאו כוויות. רוב הציבור איבד את האמון בבית המשפט העליון וקירב את האמון בו לזה הניתן לתקשורת השמאל. איש במדינת ישראל לא בחר בשופטי העליון כדי לנהל את המדינה, לפסול או לשנות חוקי יסוד ולהוביל מהלכים משפטיים שיובילו לבחירות חדשות.
קביעת הרכב של תשעה שופטים ורמזים שיוצאים מבית המשפט רק ממשיכים לזעזע את אמות הסיפים של שלטון החוק ומקטינים את האמון בבית המשפט. הצעתי לשופטים שאם עתיד הדמוקרטיה חשוב להם, שימשכו ידיהם מסוגיות פוליטיות, ואם יש כאלה שבכל זאת חפצים בכך - אנא יתכבדו ויתמודדו בבחירות דמוקרטיות, ואז נדע בדיוק מה רמת התמיכה שיש להם ולדעותיהם בציבור.
באדיבות ישראל היום