ד"ר מיכאל אבולעפיה
ד"ר מיכאל אבולעפיהיח"צ

משחר ההיסטוריה התפתחה האנושות בהרבה מאוד תחומים, מהמצאת הגלגל ועד מכניקת הקוואנטים.

דווקא בעולמות הרגש, האנושות נותרה במלוא האותנטיות הפרימיטיבית שלה. מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש בעומקי הנפש.

אנשים הם מה שהם: אנושיים. הם כועסים, אוהבים, שונאים, מקנאים, מדוכדכים, חרדים, מדוכאים, מתגעגעים, שופעי עליצות וכן הלאה.

התנ"ך משופע באירועים רגשיים, החל מתחושת הפיתוי של חווה בגן העדן, דרך הקנאה של קין בהבל, עבור לתחושת החמלה של אברהם כלפי הגר וישמעאל, לעומת הנכונות המיידית להקריב את יצחק לעולה מתוך אמונה שלמה בהבטחת הזרע. התנ"ך שזור בנקודות שיא רגשיות, המעוררות בנו תחושות הזדהות עמוקות, השתאות, כעס או שאט נפש. הכל על פי העניין.

בעיות נפשיות מימי התנ"ך

לצד הפיקים הרגשיים הללו, ניתן למצוא התייחסויות לכוחות הריפוי השונים המתקיימים באדם. כוח התפילה, למשל, מטפל בצרת נפשה של חנה בעודה עקרה. מיד לאחר שפנינה צרתה מכעיסה אותה, הולכת חנה להתפלל בהיכל ה'. "והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה". ומיד לאחר ששפכה את ליבה וקיבלה את ברכת עלי הכהן מתואר מצבה הנפשי כך: "ופניה לא היו לה עוד".

גם במקום אחר בתנ"ך מתואר לנו מה שבעולמנו המודרני היה זוכה לכינוי "התקפי חרדה". שאול המלך מתואר כך: "ורוח ה' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת ה' ", ומיד לאחר מכן מתואר מה שנראה כטיפול פסיכותרפי באמנות: "והיה בהיות רוח-אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורווח לשאול וטוב לו וסרה מעליו הרוח הרעה".

ולא צריך להרחיק ולחפש מקרה שיספק לנו הצצה אל דכאון קליני, כאשר ספר שלם מוקדש לתיאור המצוקה הנפשית, אליה נקלע איוב בעקבות האסונות שפקדו אותו.

ארבעה נכנסו לפרד"ס הנפש

מחוזות הנפש זוכים להרבה מאוד התייחסויות בספרות חז"ל ובתורת הקבלה. זה מתקיים גם בספרות התלמודית, בספר האגדה ובספרי הגות במחשבת ישראל. כך, למשל, אותו סיפור מפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס, מתאר למעשה, מקום שאיננו פיזי, אלא נמצא בעמקי הנפש החותרת אל האמת.

כזכור, כל אחד מהארבעה נמשך אל אותה נקודה שנפשו צמאה אליה. שלושה נשאבו לתוך אותו מקום בעומק נשמתם, למעט רבי עקיבא שזיהה מראש את אזור הסכנה, הזהיר את חבריו ופעל באופן מעשי כשהתמודד עם הרצון הטבעי שלו ולא נכנע לו. הוא היחידי שיצא בשלום. בן עזאי - מת, בן זומא – נטרפה דעתו ואלישע בן אבויה התפקר והפך לאפיקורס.

הסיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס משקף יחס להעדר בגרות נפשית, להתלהבות יתירה ולחוסר הבנה ביחס ליכולת ההכלה הנפשית, למרדנות ולאומץ לב קיצוני, עד כדי קפיצה לתהום בניסיון לאחוז בזנבה של אמת מוחלטת, ולעומת זאת, ביכולת להרפות, שהינה הדרך להיכנס בשלום ולצאת בשלום.

הטיפול במטפל

יש מי שלומדים פסיכותרפיה בשיטה כזו או אחרת והופכים להיות עבדים של השיטה, וחסידים עיוורים של מפתחה. הגישה היהודית עוסקת בראש וראשונה באישיותו של המטפל. היא מנסה להביא אותו למקום של צניעות עמוקה, מתוך הבנה שעבודת הריפוי של נפש מצולקת, הינה בעיקר עבודתו של המטופל. תפקידו של המטפל לסייע לו ולכוון אותו אל כוחות הריפוי החבויים בו ולעורר אותם להתמודד עם המצוקה הנפשית.

הטיפול הנכון לא בא ממקום של אגו. ההפך הוא הנכון. המטפל צריך להיות מסוגל לבטל את עצמו כדי לתת מקום אמיתי לנפש המטופל, וכדי לייצר לעצמו גמישות בבחירת דרכי ושיטות העבודה עימו. אבן היסוד של פסיכותרפיה יהודית הינו דה-דוגמטיזציה של הריפוי. היכולת ליצור מזיגה נכונה של שיטות עבודה שתתאים למטופל, כרוכה ביכולת שלא להתאהב עד כלות בשיטה אחת ולדבוק בה כאילו מדובר בדברי אלוהים חיים.

הנפש של כל אדם שונה משל חברו. ממש כמו שבני אדם אינם מגיבים בצורה זהה לטיפול תרופתי במחלה גופנית, כך הם אינם מגיבים כשטאנץ לשיטת טיפול אחת ויחידה.

לימודי פסיכותרפיה יהודית

במכון אבולעפיה מלמדים מספר רב של שיטות טיפול, לימוד תיאורטי ומעשי. יחד עם שיטות הטיפול המודרניות – נותנת תוכנית הלימודים מקום של כבוד לתוכן יהודי עמוק, העוסק ביסוד הנפשי של האדם. תוכן שעוסק שבאיזוני ובבלמי הנפש, בדרך האמצע, בחשיבה פתוחה ובהצנע לכת של פותר החלומות, המנהיג, הרופא וגם המטפל.

קואוצי'נג להעצמה רגשית

צוק העיתים ותקופת הקורונה המביאה רבים וטובים עד לפת לחם, מעלה את הצורך בהעצמה רגשית המעוררת את כושר ההסתגלות והיצירתיות של מי שאבדו את מקור פרנסתם ומתקשים להתרומם. לפעמים, חוסר היכולת למצוא עבודה חלופית או להכניס שינוי מהיר ורווחי בעסק הקיים – נובעים מייאוש נקודתי, חרדתיות, דכאון ובלבול, המייצרים נקודת קפאון של המחשבה והתושייה.

מתוך מחשבה שאנשים רבים יזדקקו למאמן שיסייע להם לא רק להרים את הראש מעל המים, אלא לחזור לשחות במים עמוקים – אנו מציעים קורס מאמנים אישיים להעצמה רגשית בדרך יהודית. לימודי תעודה שהינם מסע אישי שבסופו גם מקצוע מבוקש.