מכוני הכושר סגורים והמשמעות היא מעבר של הרבה מתאמנים לאימוני זום. התוצאה של אימונים ביתיים שכאלה בהיעדר פיקוח צמוד היא לא פעם פציעות. על כך שוחחנו עם ד"ר עופר זקס, מומחה ברכיים וכירורגיה אורתופדית
"בתקופה האחרונה אני נתקל במתאמנים שעברו לאימונים ביתיים ואישיים, חלק בזום וחלק בתכניות עצמאיות שהם עורכים לעצמם, והאלמנט המרכזי שחוזר על עצמו הוא שתכנית האימונים לא תמיד מותאמת ליכולת של המתאמן".
"במכון כושר או בקבוצה המדריך מכין תכנית מותאמת למתאמן ועוקב אחריו ואחרי הביצועים שלו. כשמתאמנים בזום יש אימונים מול מאמנים אישיים ואז יש בקרה, אבל אימונים מול סרטונים ותוכנות יוצרים תכנית לא מדורגת ולא מתאימה ליכולת של המתאמן וגם יש חוסר בקרה על אופן וטכניקת הביצוע של התרגילים. שני אלה הופכים לגורם פציעה משמעותי למתאמני הזום", אומר ד"ר זקס.
עם זאת בדבריו מציין זקס כי אין צורך להפריז ולראות בכל אימוני הזום מתכון הכרחי לפציעות שכן "לא מדובר בטכניקות מסובכות, אבל צריך להיות דגש בציפייה לא רק מה לעשות אלא על איך המתרגל עושה את הפעולות ולנסות לחקות אותו בצורה הטובה ביותר ואז אנחנו יכולים להקטין את שיעור הפציעות. בנוסף, להקשיב לגוף, אם מרגישים איתות מהגוף, כאב לא רגיל, להפסיק את האימון ולא להתאמן על כאב חריג ובכך אנחנו ממזערים את הסיכון לפציעה".
על סוגיה הפציעות שהוא עצמו נתקל בהן בימים אלה של אימוני זום עצמאיים, מספר ד"ר זקס: "נתקלתי בקריעת מיניסקוס כתוצאה מאימון אירובי של קפיצות או מדרגות מול הזום, עשו תנועה לא טובה שהביאה לסיבוב הברך ולקרע במיניסקוס". עוד הוא מציין את סוגיית סביבת העבודה: "אחד המטופלים התאמן במרפסת שהיו צעצועים מפוזרים בה, הוא לא פינה סביבת עבודה כמו שצריך והחליק על אחד הצעצועים תוך כדי אימון וקרע את המיניסקוס. חשוב לפנות לעצמכם סביבת עבודה טובה כשמתאמנים בזום בבית".
"פציעות נוספות שנתקלתי בהן, קרע בכתף, מתיחות שרירים, קרעים בשרירים ופציעות כרוניות כמו בגיד האכילס, גיד הפיקה, גידי שרירי הכתפיים והזרועות ועוד. אלו פציעות שלא דורשות התערבות דחופה אבל יכולות להשפיע על איכות החיים של המטופל לזמן ארוך".
ד"ר זקס מציין כי קופות החולים משתתפות במימון חלק מתכניות הכושר והאימון האישי בזום ומי שיכול מומלץ לו לעשות שימוש באפשרות הזו.