החתולים והשמנת

מכתב גלוי ליושב ראש ועד ראשי האוניברסיטאות

פרופ' אלישע האס , ג' בכסלו תשפ"א

פרופ' אלישע האס
פרופ' אלישע האס
צילום: עצמי

דברי הביקורת החריפים של השר זאב אלקין על התנהלות ועד ראשי האוניברסיטאות נתקלו בתגובה לא עניינית.

לפי המצוטט בערוץ שבע נאמר בתגובת ור'ה "מדובר בהתבטאויות אומללות וחסרות שחר שעדיף שלא היו נאמרות" ובהמשך ניתנת הבטחה לפעולה למען עצמאותה של האקדמיה. האומנם?

אנו חברי חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בתוך עמנו (האקדמי) אנו יושבים ולכן מכירים היטב את האקדמיה בישראל ואת התנהלותה העצמאית ויכולים להעיד שדבריו של השר אינם חסרי שחר.

ההשכלה הגבוהה בישראל ממומנת על ידי משלם המיסים ונועדה לשרת את צרכי הכלל. אוניברסיטת אריאל הוקמה בידי ממשלה נבחרת, המייצגת את רוב הציבור ומקבלי החלטות העומדים למבחן הציבור אחת לארבע שנים לפחות. כלל חברי הסגל האקדמי בישראל הם משרתי ציבור המקבלים את משכורתם מקופת משלמי המיסים וכמי שאינם עומדים למבחן הציבור שליחותם היא לעשות כמיטב יכולתם לקידום ההשכלה בכל מקום שנבחרי הציבור מחליטים לפתוח מוסד השכלה גבוהה.

במשך שנים ראשי המוסדות מנסים להכשיל את מדיניות הממשלה שהחליטה להקים אוניברסיטה באריאל בשני נימוקים עיקריים: א. שמירה על גודל פרוסת עוגת התקציב ממנה הם נהנים (דבר שהוא בסמכות מלאה של נבחרי הציבור בלבד) וב. התנגדות פוליטית טהורה.

היו בהם כאלה שהכריזו על חרם וועד ראשי האוניברסיטאות פנה לבג"ץ בדרישה להכשיל את מדיניות הממשלה. גם כיום ועד ראשי האוניברסיטאות מחרים את האוניברסיטה הצעירה ואינו מוכן שנשיא אוניברסיטת אריאל יימנה כחבר שווה זכויות בור"ה.

באוניברסיטת אריאל לומדים כחמשה עשר אלף סטודנטים שרובם המוחלט אזרחי ישראל, משלמי מיסים, הזכאים לתמיכה ממשלתית בהשכלתם לא פחות מזו שממנה נהנים שאר הסטודנטים.

לפי דברי השר אלקין שצוטטו בערוץ שבע "הם (חברי ור'ה א.ה.) אמרו לי שהם מבינים שזה נכון, אבל מפחדים מביקורת של מגוייסים לשמאל בתוך האקדמיה. הם מפחדים מהסגל שלהם והסגל הימני באוניברסיטאות לא מספיק קולני לייצר תגובת נגד ולחץ".

ועל כך עלינו לשאול שתי שאלות: א. מה זכותו של הסגל האקדמי שלא לקיים מדיניות הממשלה? וב. מדוע "הסגל הימני באוניברסיטאות לא מספיק קולני"?

חברי הסגל הימניים באוניברסיטאות הישראליות אכן אינם קולניים, הם קיימים, אך רבים מהם גזרו על עצמם שתיקה בכל הנוגע למדיניות ופוליטיקה ישראלית.

לכך יש סיבה פשוטה והיא חוסר השקיפות של ניהול המינויים והתקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה. רבים מחברי הסגל שאנו יודעים שהם אינם אנשי שמאל לא חושפים עמדותיהם מתוך חשש שקידומם יעוכב וגרוע מכך, יפגע כושרם בתחרות על מענקי המחקר הממומנים על ידי ממשלת ישראל.

הסיבה העיקרית לכך היא שתקציבי המחקר שמקורם בכספי משלם המיסים מוקצבים על פי החלטות של ועדות אד הוק מקצועיות שחבריהן לא חייבים לנמק את החלטותיהם.

יתר על כן הם יודעים שאין שום חשש שמישהו אי פעם ידרוש מהם הסבר להחלטתם ה"מקצועית". בפועל אין שום מנגנון בקרה שיכול לבחון מקרים של חשש להטייה. עצם מצב זה, גם אם אין מקרי הטייה, די בו כדי לגרום לבעלי עמדות ימין למנוע חשיפת עמדותיהם האישיות. אם לשפוט לפי הצהרותיהם הגלויות של כמה חברי סגל, הטיה יש ועוד איך.

המצב הקיים בתוך האקדמיה הישראלית בה פועלים אנשים משכילים שלא יכולים לחשוף את דעותיהם הוא עגום, בלשון המעטה.

עדותם של ראשי האוניברסיטאות כפי שצוטטו על ידי השר מראה שאכן חוק ההשכלה הגבוהה 1958 שנועד להגן על ההשכלה הגבוהה מהטיות פוליטיות מנע הטיות חיצוניות, אך הוא לא מנע הטיות פוליטיות מתוך מערכת ההשכלה הגבוהה עצמה.

העדר מנגנוני הבקרה במערכת כה עתירת מימון מאפשר חדירת הפוליטיקה לתוך האקדמיה בדלת האחורית. אותו חוק שהפקיד את החתול לשמור על השמנת אפשר הטייה שיטתית ומתמשכת על פי מניעים פוליטיים ומציאות של השתקה.

לתשומת ליבם של חברי ועד ראשי האוניברסיטאות.

הכותב: פרופ' אלישע האס חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי