מה מסמלות הבארות שחפר יצחק?

למול השאלה ה"פשטנית" כמה בארות יצחק חופר, הדעות השונות "מצמידות" לכל מספר משמעות משלה.

תגיות: יהדות
ניתאי הוד , ג' בכסלו תשפ"א

באר. אילוסטרציה
באר. אילוסטרציה
צילום: iStock

"וישב יצחק ויחפור וגו'. כמה בארות חפר אבינו יצחק בבאר שבע? רבי יהודה אמר ד', כנגד כן נעשו בניו ארבעה דגלים במדבר.

ורבנן אמרי חמש, כנגד חמשה ספרי תורה: ויקרא שם הבאר עשק, כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקדוש ברוך הוא וברא את העולם. ויקרא שמה שטנה, כנגד ספר ואלה שמות על שם "וימררו את חייהם בעבודה קשה".

וימצאו שם באר מים חיים, כנגד ספר ויקרא, שהוא מלא הלכות רבות. ויקרא אותה שבעה כנגד ספר וידבר (במדבר), שהוא משלים שבעה ספרי תורה והלא חמישה הן? אלא בן קפרא עביד וידבר תלתא (שלושה) ספרים. מן וידבר עד ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו, מן ויהי בנסוע ודבתריה ספר בפני עצמו, ומן סיפיה דפסקא ועד סופיה דספרא ספר בפני עצמו. ויקרא שמה רחובות, כנגד משנה תורה, על שם כי ירחיב, כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". (בראשית רבה, ס"ד ח')

איזה מדרש מוזר. למול השאלה ה"פשטנית" כמה בארות יצחק חופר, הדעות השונות "מצמידות" לכל מספר משמעות משלה. בעוד שההקבלה לדגלים ולחומשים מיד זועקת דרשני, הרי שגם במעקב אחר פסוקי התורה מתגלים מספר קשיים.

דעת חכמים מוסיפה כמו מדעתה באר נוספת - "באר מים חיים", שאינו אלא ההקדמה לתחילת המריבות על הבאר בין רועי יצחק לרועי גרר. ואם זה לא מספיק, בגוף דרשתם מצויה סתירה, שהרי בהתחלה הבארות הן כנגד חמישה חומשי תורה, אך הבאר "שבעה" נאמר על במדבר, שהוא משלים ל...שבעה ספרי תורה.

שבעים פנים לתורה, ושבעים פנים למדרש. אודה מראש שאין כאן תשובות לכל השאלות, אך בכל זאת אנסה להציע כיוון חשיבה, ואידך זיל גמור.

מסע האמונה

כבכל לימוד מדרש, יש לברר את הקשרם המלא של הפסוקים. סיפור המסגרת למסע הבארות הוא מוטיב מוכר בסיפורי האבות – יש רעב בארץ. יצחק יורד לגרר, ואלוהים מצווה עליו שלא לרדת למצרים, ומברך אותו בברכת אברהם (בראשית כו, ג).

ההישארות של יצחק בארץ אינה מובנת מאליה. מדרש נוסף שם לב לציווי אלוהים להישאר בארץ, ומסיק: "מכאן אתה למד שהיה בדעתו לירד למצרים" (מדרש אגדה בראשית כו, ב). אם כן, הבארות מסמלות את ההתמודדות שמלווה את יצחק הנשמע לקול ה', שנשאר בארץ כנגד האינטואיציה הבסיסית. הוא מוצא מים חיים, אך מיד נוצר ריב על הבאר. הוא חופר עוד בארות נוספות, הולך לבאר שבע ומנסה גם שם את כוחו. ניתן להציע, שהמדרש שלפנינו מחפש מקומות נוספים בעלי מוטיב דומה של אמונה ומסע, "מסע האמונה".

ר' יהודה מוביל אותנו למקבילה מעניינת – עם ישראל במדבר, וליתר דיוק ארבעת הדגלים. הדגלים מופיעים תמיד בהקשר של "מסע המחנות", והשורש הבולט בהקשרן הוא נ.ס.ע. ביצירתיות רבה, ר' יהודה מעניק למסע של העם במדבר רובד נוסף של אמונה – המוכנות ללכת במדבר על אף הקשיים הרבים שנקרו בדרכם. מעל לפני השטח, עם ישראל מתלונן ומתאונן.

במקרה (או שלא?) עם ישראל מתלונן על מים ארבע פעמים במהלך השהות במדבר – במי מרה, ברפידים, בנחש הנחושת ובמי מריבה. אך מתחת לפני השטח, ר' יהודה מאותת לנו שעצם ההליכה במדבר, עצם המוכנות להשמע לדבר ה' הוא מעשה של גדולה, שמאפיין את אבות האומה כמו גם את מסעם של בני ישראל במדבר. "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".

חז"ל משווים את חפירת הבארות לתורה, ומבטאים בכך את ההליכה של עם ישראל אחר דבר ה'. לא רק במדבר, גם בכל תלאות ההיסטוריה, החורבן והרדיפות, עם ישראל הלך בעקבות התורה מתוך אמונה בנותן התורה. ושמא נוסף גם דגש לחשיבות ההלכה בסיפור ההיסטורי, שרמוזה ב"הוספת" באר שאינה קיימת בפשט – "באר מים חיים – זהו ספר ויקרא, שמלא הלכות רבות".

כל זאת, מתוך תקווה לברכת האבות שמובטחת לנו. הבאר החמישית נלמדת כנגד פסוק ספיציפי בדברים – "כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך כאשר דבר לך" (דברים יב,כ). חכמים גם מצפים לכריית הבאר הזו, של המנוחה והנחלה, של הרחבת הגבול והפריון בארץ.

ואולי ניתן להסביר בדרך זו את הסתירה ב"מספר החומשים". הבאר נקרא "שבעה" בגלל הברית והשבועה של אבימלך ויצחק, לא בגלל המספר שבע. נדמה שחז"ל מובילים אותנו בעזרת הדרשה ללב ספר במדבר: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (במדבר י,לה). אין אלו רק המסעות במדבר, אלא "מסעות ה' עלי אדמות" (רש"ר הירש שם), אליו אנו קושרים את עצמינו.

***

"מאהבתי
הלכתי אל בורות המים
בדרכי מדבר
בארץ לא זרועה"

השיר הנפלא של נעמי שמר מתאר הליכה, כמיהה אל בורות מים, אל מקור החיים. זוהי הליכה שמהווה כניסה אל הלא נודע, למדבר שומם. החיפוש שמתואר בשיר הוא מסע מלא באמונה, בדרך רצופה קשיים ואתגרים. כך מסעו של יצחק אבינו בארץ, של עם ישראל במדבר, ושל העם היהודי לאורך הדורות.

ניתאי הוד הוא אברך בישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים