הרב שלמה סובול
הרב שלמה סובולצילום: גיא טייב

בפרשתנו מסופר על כך שיצחק מתחתן עם רבקה ובמשך 20 שנה הם לא זוכים לילדים. הם מתפללים להקב"ה שיזכו להמשכיות, ואז בתחילת פרשתנו אכן נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה' ותהר רבקה".

רש"י מסביר את הפסוק על פי חז"ל:"ויעתר" פירושו הרבה והפציר בתפלה. "ויעתר לו" זה נתפצר ונתפייס ונתפתה לו. "לנכח אשתו" פירושו עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת. "ויעתר לו" זאת אומרת, לו ולא לה שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה.

מפירושו של רש"י אנו למדים כי יצחק ורבקה מרבים להתפלל לריבונו של עולם, וביחד הם 'קורעים את השמים' כדי שיזכו שיהיה להם ילד שימשיך את עם ישראל. ובאמת, לבסוף ה' נענה לתפילתו של יצחק ולא לתפילתה של רבקה, ורבקה זוכה להריון. נשאלת השאלה מדוע דווקא הקשיב הקב"ה דווקא לתפילת יצחק? הסיבה לכך היא שיצחק גם הוריו, אברהם ושרה, היו צדיקים, ואילו רבקה הייתה בת בתואל שהיה רשע.

הדבר הזה הוא תמוה מאוד, מדוע תפילתה של רבקה לא התקבלה וכי יש תפילה יותר רצויה לה' מאשר תפילתה של אישה עקרה החפצה להיות אמא ולהחזיק תינוק שלה? יתרה מזאת: הרי "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים" ודווקא תפילת רבקה שגדלה בבית רשעים הייתה אמורה להיות רצויה ביותר?

אלא שניתן לומר שניתן ללמוד מסיפור זה נקודה חשובה ועמוקה על תפילה. פעמים רבות אנחנו מתפללים ולא זוכים שהתפילות תתממשנה. המציאות הזאת שאדם מתפלל והדברים לא קורים, עלולה להביא אותו למחשבה שהתפילה איננה פועלת חלילה, אבל האמת היא שאין תפילה שלא משפיעה.

לעיתים בגלל חשבונות אלוקיים התפילה לא מתממשת מיד כפי שהיינו רוצים, אך בוודאי שהיא פועלת את פעולתה. ואף אם היא לא תתממש בחיינו היא משפיעה על הדורות הבאים ויכולה להתגלות בילדינו.

אברהם ושרה התפללו כל חייהם על זה שיזכו שתקוים בהם ברכת ה' והם יזכו לצאצאים שיפיצו את שם ה' בעולם ויגורו בארץ ישראל. הם עצמם זכו לבן אחד, יצחק, שהמשיך את דרכם, אך תפילותיהם משפיעות על כל הדורות כולם. לכן כאשר יצחק מתפלל על כך שיהיה לו ולרבקה בן, הוא לא בא רק מכוח עצמו אלא הוא בא גם מכוח התפילות של אברהם ושרה, וזאת הסיבה "שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע".

יכול להיות שאם היינו משווים את תפילתו של יצחק לחוד מול תפילתה של רבקה, אזי תפילותיהם היו שוות או אפילו תפילת רבקה הייתה במעלה גבוהה יותר, אך יצחק לא בא רק עם תפילותיו, הוא בא עם זכות התפילות של הוריו.

ודבר זה נכון תמיד, כאשר אנו מתפללים, צריך לזכור שגם כל הדורות הקודמים של משפחתנו מצטרפים לתפילות שלנו, וגם לזכור שאנחנו מתפללים על כל הדורות העתידים לצאת מאיתנו בעזרת ה'. וגם כאשר אנו זוכים לברכת ה' צריך לזכור בענווה שאנו זוכים לזה גם בזכות התפילות של אבותינו ואימותינו הצדיקים שהתפללו עבורנו בדורות הקודמים.

אנו מתפללים כל יום בברכת התורה "ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל", ובהמשך התפילה אנו מתפללים בשמונה עשרה "וזוכר חסדי רבות ומביא גואל לבני בניהם" - יהודי לא מתפלל רק על עצמו אלא על כל הדורות וההמשכיות של עם ישראל.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין