לא להחריב. לתקן

אני קורא לכל משרת ציבור שישראל בראש מעייניו להתמודד על מקום בתוכנית של קרן וקסנר ולייצג את ישראל בפני סטודנטים מהעולם כולו.

אורן מגנזי , ז' בכסלו תשפ"א

לא להחריב. לתקן-ערוץ 7
אורן מגנזי
צילום: שימוש חופשי

גובה למאמר "הטווסים של וקסנר" של זיו מאור שפורסם בעיתון בשבע)

מזה שלושים שנה יוצאים טובי בניה ובנותיה של המדינה לתוכנית לימודים בת 11 חודשים במימון משותף של שירות המדינה וקרן וקסנר.

הקרן לא 'ייצרה' שמאלנים בשירות המדינה, כשם שלא יצרה את אנשי המחנה הלאומי והציונות הדתית, הרבים מספור, שהשתתפו בתוכנית. פני הבוגרים הם כפני שירות המדינה.

בשנותיה הראשונות של התוכנית היו בה יותר מ"ישראל הראשונה". מאוחר יותר, השתנה שירות המדינה, ועימו גם מאגר המועמדים והמועמדות לתוכנית. אין לי חפץ לכבד את המתקפה הבזויה על קבוצה נאמנה של ישראלים על ידי "חשיפת" הבוגרים הדתיים, בני ההתיישבות ביהודה ושומרון, ותומכי המחנה הלאומי שבין עמיתי התכנית.

בכל זאת אומר שכאיש ימין משחר נעוריו, חניך ומדריך בבית"ר, חבר גרעין נח"ל לחברון עיר אבותינו, מצביע ליכוד וגם חבר בו - אני ממש, אבל ממש לא לבד.

קונספירציות מרתקות את הדמיון, אך האמת היא הרבה יותר פשוטה ומשעממת: קרן וקסנר היא גוף אחד מיני רבים, המשתפים פעולה עם הממשלה, עם השלטון המקומי ועם המגזר האזרחי; אף עובד מדינה או קצין בצה"ל לא חזר מיליונר מהתוכנית (או מתוכניות דומות ומקבילות), אם יקבל חלילה בג"צ את הטענה ההזויה שהכשרה בשירות המדינה היא מתנה אישית לעובד – יישמט בכך הבסיס המשפטי לכל שיתוף פעולה של הממשלה והשלטון המקומי עם מאות ארגונים החברה האזרחית מכל המגזרים;

לסלי וקסנר, יהודי חם וציוני גדול, הוא ידיד של ראש הממשלה וחבר המפלגה הרפובליקנית. ראש ממשלתנו ממליץ כל שנה על מועמדים לתוכנית ומפליג במכתביו על חשיבות התוכנית; היעדרות משנת עבודה לטובת לימודים, על אף התרומה ארוכת הטווח בפיתוח כישורי הניהול - מחלישה ברוב המקרים את מעמדו של עובד אל מול אחרים בקידום, ולא להיפך; 90% מתוכנית הלימודים נקבעת על ידי כל עמית על פי בחירתו האישית והיתר הוא מפגשים וסיורים עם המיטב שיש לדמוקרטיה האמריקאית וליהדות ארה"ב להציע.

במהלך שלושים שנה אין ולו עדות אחת מתוך מאות רבות של משתתפים בכל התוכניות של וקסנר, של אדם כלשהו אשר יטען שיציאתו לתוכנית הותנתה בנקיטת עמדה, השתקת דעה או במחויבות לגורם כלשהו – פרט להתחייבות לשרת עוד ארבע שנים בשירות המדינה.

הרבה לפני שבוגרי התוכנית הפכו לקורבן התורן של שיח הזעם, נשמרו הבוגרים מכל פעילות פוליטית במסגרת האירועים הרשמיים של הקרן. אך הם אינם מחויבים בכך בחייהם ה'פרטיים'. אם השתתפתי בכנס בחירות של הליכוד הדבר לא הפך את חברי בתוכנית לליכודניקים, כשם שהשתתפות של בוגר אחר בכנס של "שוברים שתיקה" לא יכולה לצבוע את שאר הבוגרים כאנשי שמאל קיצוני. כל מי שטוען אחרת, עושה זאת בחוסר תום לב ומתוך כוונות זרות.

במעשים של זיו מאור ושותפיו לקמפיין הציני נגד מאות משרתי ציבור נאמנים אין ולא תהיה ברכה. אין זה מפתיע שמי שבחרו למצוא את פרנסתם בהבערת בארות, פלגנות ושיסוי חסרי תכלית, יכול שירגישו חוסר ביטחון אל מול אלו שביקשו ללמוד עם טובי המרצים ומניסיונם של אחרים בעולם, בפתרון בעיות הציבור בישראל. מכל מקום, לאחרונים יש אולי גאווה כזית, אבל התנשאות לא תימצא שם, גם לא בטלה בשישים.

כתשובה של אמת למחריבים ולמהרסים, אני קורא לכל משרת ציבור שמדינת ישראל בראש מעייניו, מכל עיר וכפר, מעמד ומגזר - להתמודד על מקום בתוכנית, ללמוד, להחכים ולייצג את ישראל נאמנה בפני סטודנטים מהעולם כולו. אלו שיסיימו את התוכנית המיוחדת הזו יחזרו בכוחות מחודשים להשלים את החסר, ולתקן את הדרוש תיקון. ובבניין ציון נתאחד ונשמח.

אורן מגנזי היה עוזר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויועץ ראש הממשלה. הוא בעל תואר מוסמך במנהל ציבורי מבית הספר לממשל ע"ש קנדי באונ' הרווארד ועמית במחזור י"ח של תוכנית העמיתים של קרן וקסנר ישראל.