ההתקרבות ביחסים בין ישראל לסעודיה מעלה אצל חוקר תולדות ארץ ישראל, ד"ר דותן גורן, תזכורות על ההיסטוריה המורכבת בין השתיים עוד קודם להקמתה של ישראל.
ד"ר גורן מזכיר עמדתה של הממלכה הסעודית בשאלת ערביי ארץ-ישראל והקמת המדינה היהודית בשלהי תקופת המנדט הבריטי: "בראשית אפריל 1947 שלח המלך איבן-סעוד אגרת מיוחדת לנשיא ארה"ב הארי טרומן ולאו"ם, שבו הדגיש כי גורל ערביי ארץ-ישראל נמצא בראש מעיניו ('הבוקר', 2.4.1947). ואכן ב-26.10.1947 כתב אבן סעוד לנשיא טרומן על התנגדותו להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".
ד"ר גורן מצטט את דבריו של המלך הסעודי מתוך ספרו של ההיסטוריון בני מוריס, 'מדינה אחת, שתי מדינות': "אפילו נניח כי היהודים יצליחו לגייס תמיכה... מדינה כזאת, עקב אמצעי הדיכוי והעריצות של היהודים וכספם, דינה לגווע בתוך זמן קצר. הערבי יבודד מדינה כזאת מהעולם ויטיל עליה מצור עד שתגווע ברעב... קיצה יהיה כקץ מדינות הצלבנים".
ממשיך גורן בהשתלשלות האירועים ההם: "חודש לאחר מכן התנגדה ערב הסעודית לתכנית החלוקה בעצרת האו"ם. בימים הבאים, שהסתמנו לימים כראשית העימות הצבאי בין ערביי ארץ ישראל לבין היישוב היהודי, נאם הקונסול הסעודי בירושלים בפני מפגינים ערבים ליד בית הקונסוליה. הוא ביכה את ההסכמה הבינלאומית שניתנה להקמת המדינה היהודית "האסון גדול ומכאיב" והתחייב כי סעודיה תנקוט "בפעולות מעשיות כדי לשמור על המולדת. תהיו בטוחים שלא נחסוך מאמצים, כדי לבוא לעזרת אחינו, ערביי ארץ-ישראל, שהתחייבנו בפני אללה לפדותם. בהשתתפות עם שאר המדינות הערביות אנו עושים למען האינטרס שלכם ולהגן על ערביותה של מולדת קדושה זו" (הארץ, 3.12.1947). כשנשאל מדוע מדינתו אינה מבטלת את זיכיונות הנפט האמריקניים ענה ש"סעודיה תקריב למען ארץ ישראל דברים חשובים יותר מן הנפט"", מצטט גורן מתוך דיווח בעיתון 'הצופה' (5.12.1947).
"חיזוק לדבריו המציא הקונסול הסעודי כשלושה שבועות מאוחר יותר בהצהרה רשמית מטעם המלך "איבן סעוד יעזור לערביי א"י 'במלחמתם לעצמאות הארץ', אך עליהם להבין, כי ע"י ההסכם שקיים עם חברות הנפט זורם כסף רב לארצו [שיסייע במלחמה נגד הציונות] ולכן יש לקיים את ההסכמים האלה ויש צורך גם בקיום יחסים טובים עם ארצות-הברית ואנגליה..." (על המשמר, 21.12.1947). בהמשך ההצהרה נכללו כמה פסקאות נגד ברית המועצות (שתמכה באו"ם בתכנית החלוקה) והיא הסתיימה במילים אלו "תודות לאללה ואיבן סעוד אין אף קומוניסט אחד בסעודיה" (המשקיף, 21.12.1947)".
את סקירתו חותם ד"ר גורן בציון העובדה לפיה "בסופו של דבר השתתפה ערב הסעודית במלחמת השחרור באופן סמלי למדי ושלחה כוח בן 3,000 חיילים כדי לסייע לפלישת מדינות ערב למדינת ישראל".