מדגם מייצג שכלל 500 משתתפים רווקים/ות סטודנטים/יות מהאוכלוסייה הדתית והחילונית בישראל, בדק את השימוש באפליקציות היכרויות פופלריות: טינדר, אוקיופיד, באמבל, שניים שהם אחד ושליש גן עדן.
נמצא כי מעל 80% משתמשים באפליקציות לצורך היכרות. מתוכם יש הנכנסים לאפליקציות מעל 5 פעמים ביום, בקרב החילונים כרבע מהמשתמשים ובקרב הדתיים כ-15% מהם.
בקרב המשתמשים הצעירים המשוייכים לדור ה-Z המכונה "דור המסכים", קיימת תופעה נפוצה שנחקרה רבות ומכונה Fear of Missing Out - FOMO. תחושה זו נובעת מהפחד להחמיץ. הפחד מהחמצה גורם לרצון להישאר מחובר חברתית לרשתות ואפליקציות.
תופעת ה-FOMO עשויה להתבטא בחרדה חברתית, ובנוסף נמצא קשר במחקר גם למצב רוח ירוד וחוסר סיפוק מהחיים. מחקרים נוספים מגדירים תופעה זו גם כדאגה לפספס חוויה מתגמלת. מהספרות ניכר כי לתופעה זו השלכות נפשיות ופיזיולוגיות על החווה אותם.
ד"ר ריקי טסלר מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, מצאה במחקר כי תופעת ה-FOMO קשורה לחוסר סיפוק מהחיים, לסימפטומים שלילים ולהערכה-עצמית נמוכה יותר. בנוסף דווחה עלייה בבעיות שינה, חוסר אנרגיה ונטייה להתרגז.
לאחר דייט שיעור החשים שהחמיצו הזדמנות טובה יותר, מופיעה בשיעור הגבוה ביותר בקרב רווקות חילוניות (60%) ודתיות (55%) וכן נמצא כי הרווקים הדתיים (45%) חשים מעט יותר תחושה זו מאשר חילוניים (44%).
שפע ההיצע ומגוון האפשרויות באפליקציות להיכרויות מהווה קושי, כמו דפוסי דיכאון בקרב נשים דתיות בהשוואה לשאר הקבוצות וזוהי בהחלט אוכלוסייה בסיכון שיש לקחת בחשבון.
נציין כי לכל המשתמשים באפליקציות להיכרויות תחושת FOMO שמהווה גורם מסכן לסימפטומים כמו: רגשות שלילים, בעיות שינה, חוסר אנרגיה, מצוקה ונטייה להתרגזות, האוכלוסיה הנמצאת בסיכון עם מכלול סימפטומים הינה האכלוסייה החילונית שסובלת יותר מהאוכלוסייה הדתית במכלול גורמי הסיכון מה-FOMO.
לדברי ד"ר ריקי טסלר, האיזון והשליטה העצמית בשימוש, והיכולת לגלוש באפליקציות בצורה מבוקרת ומודעת, הם הדברים שהופכים את האפליקציות לדבר מבורך שמקדם את מטרתן. "אנו ממליצים לפתח תוכניות לתמיכה והסברה במסגרות אקדמיות, שיאפשרו למשתמשים כלים להתמודדות עם תופעת הFomo ולשימוש מושכל יותר באפליקציות בכדי לשמור על בריאות הגוף והנפש".