עו"ד מוריס הירש
עו"ד מוריס הירש צילום: עצמי

לטענת ראש הרשות לענייני האסירים והמשוחררים, קדרי אבו בכר, מדינת ישראל, בעקבות לחץ של האיחוד האירופאי, ויתרה על יישום חוק הקיזוז ותעביר לרש"פ את כל כספי המיסים שהצטברו בחשבונות האוצר בחודשים האחרונים. 

בהסכמי אוסלו הסכימה מדינת ישראל לוותר על מיסים רבים לטובת הרש"פ, וזאת כדי לספק לה מקורות מימון לתפעולה. בהסכמים נקבע כי מדינת ישראל תמשיך לאסוף את המיסים (מיסי בלו על דלק, מיסי ייבוא ומיסים אחרים) ותעביר אותם לידי הרש"פ בסוף כל חודש. כספים אלה מהווים כ-50% מכלל הכנסותיה המדווחות של הרש"פ.

בחודש מאי השנה החליט יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, לנתק את הקשרים עם ישראל ולהתנער מההסכמים שנחתמו. בכלל זה, החליט עבאס לסרב לקבל את כספי המיסים. מאז, מצטברים כספי המיסים באוצר וממתינים עד שהרש"פ תואיל בטובה לקבלם. לפני מספר ימים, נאותה הרש"פ לחדש את הקשרים עם ישראל, והסכימה לקבל את כספי המיסים. 

לדברי אבו בכר, ממשלת ישראל אף הסכימה להעביר לרש"פ את מלוא כספי המיסים, תוך התעלמות מהחוק הישראלי:

"גם העיתונות העברית שהתייחסה לנושא אמרה שיועברו לרשות - כמובן בהתערבות אירופאית - כספי המיסים מבלי לקזז אף שקל."  [סוכנות חדשות פלסטינית "וטן", 22/11/20]

את הדברים אמר אבו בכר במסגרת ראיון מעמיק שבו הכחיש את הדיווח בניו יורק טיימס, כאילו הרש"פ עומדת לערוך רפורמה בתוכניתה לתיגמול מחבלים, ועידכן על המשך צעדי הרש"פ להקים בנק ייעודי לתגמולי הטרור, כדי לעקוף את חוק המאבק בטרור שאומץ לאחרונה לדין באיו"ש. 

מאז כינונה, הרש"פ משלמת תגמולים כספיים למחבלים כלואים ולמחבלים משוחררים. בנוסף משלמת הרש"פ קצבאות למחבלים שנפצעו ולמשפחות מחבלים שנהרגו. תשלומים אלה, שממומנים לפחות בחלקם מכספי המיסים שגובה מדינת ישראל ומעבירה לרש"פ, מהווים עידוד ותמריץ לטרור. 

בשנת 2018 נחקק החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח - 2018, המוכר בכינויו "חוק הקיזוז". 

על פי החוק, בתום כל שנה מגיש שר הביטחון דו"ח לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני), ובו פירוט של היקף התגמולים שהרש"פ  שילמה "בזיקה לטרור" בשנה החולפת למחבלים או למשפחותיהם. לאחר אישור הדו"ח על ידי הוועדה, מוקפא הסכום ששילמה הרש"פ "בזיקה לטרור" מכספי המיסים שמדינת ישראל גובה ומעבירה לרש"פ.  

במהלך שנת 2019, החליט הקבינט הביטחוני לאשר שני דו"חות של שר הביטחון. בפעם הראשונה, בסמוך לאחר רצח אורי אנסבכר ז"ל, הוחלט על הקפאת 502 מיליון ₪, הסכום שהודתה הרש"פ בפומבי ששילמה למחבלים הכלואים והמשוחררים בשנת 2018, וזאת כפי שחשף מכון "מבט לתקשורת פלסטינית." בפעם השנייה הוחלט על הקפאת סכום נוסף בסך 149 מיליון ₪, גם זאת לאחר פרסום דו"ח נוסף של מכון המחקר. 

מאז ראשית 2020 מתעלם הקבינט הביטחוני מהדו"ח שהוגש לו על ידי שר הביטחון ביחס לתשלומי הרש"פ "בזיקה לטרור" בשנת 2019, ולא התקבלה בו החלטה כלשהי. לפי חישובי מכון "מבט לתקשורת פלסטינית", בשנת 2019 הוצאות הרש"פ "בזיקה לטרור" נאמדו בלא פחות מ- 669 מיליון ₪. 

לנוכח הימנעות הקבינט הביטחוני לקיים את החוק, ומתוך חשש שיועברו כספי המיסים לרש"פ ללא הקיזוז, פנה מכון "מבט לתקשורת פלסטינית", ביום 8 בנובמבר 2020, ערב כינוס הקבינט הביטחוני, לראש הממשלה נתניהו בדרישה לפעול למיגור מדיניות הרש"פ לעידוד טרור ותיגמול מחבלים, וליישם את חוק הקיזוז ביחס לשנת 2019.

למרבה הצער, אשר התרענו במכתב אכן עלול לקרות. הרש"פ כבר נאותה לקבל את כספי המיסים, ואילו הקבינט הביטחוני טרם אישר את דו"ח שר הביטחון כדי ליישום את חוק הקיזוז ביחס לתשלומי הרש"פ בזיקה לטרור בשנת 2019. 

למרות העיכובים מצד הקבינט הביטחוני, יש עוד אפשרות למלא אחר החוק. על פי הפרסום, מתעתד הקבינט להתכנס ביום ראשון הקרוב (29/11). אותה ישיבה תהיה הזדמנות נוספת, ואף אולי אחרונה, לאשר את דו"ח שר הביטחון ולהודיע על סכום הקיזוז כמתחייב בחוק, בטרם יועברו מלוא כספי המיסים לרש"פ. 

משכך הם פני הדברים, מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" שב וקורא לראש הממשלה ולקבינט הביטחוני לקיים את הוראותיו של חוק הקיזוז, ולפעול ללא דיחוי נוסף להקפאת תשלומי הרש"פ בזיקה לטרור בשנת 2019, מתוך כספי המיסים שהצטברו, וזאת בטרם העברתם לרש"פ.