עו"ד אלעד קפלן
עו"ד אלעד קפלן צילום: דוברות

ועדת חוקה קיימה היום (שלישי) דיון מעקב בעניין שיפור מערכות המחשוב בבתי הדין הרבניים בעקבות קריסת המערכת הישנה לפני מספר שבועות.

בדיון הביעו נציגי בתי הדין הרבניים צורך בתוספת תקציב משמעותית על מנת לפתח מערכת ממוחשבת חדשה, שתחליף את זו הקיימת.

אולם, כמה מהמשתתפים בדיון העלו את השאלה מדוע לא ישתלבו בתי הדין במערכת "נט המשפט", שנותנת מענה לכלל מערכת המשפט, וכך יתייעלו וגם יחסך הכסף.

בתגובה עלו טענות על כך שבתי הדין הרבניים עושים שימוש במערכת הממוחשבת כמאגר לשמירת מידע על אזרחי ישראל, שמשמש לשם הטלת ספק ביהדות.

עו"ד יוסף ויצמן, שכיהן כמשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, התרעם: "יש ציבור אזרחים ומתדיינים שלא מקבלים שירותי מחשוב, וראינו את הצורך לזה במיוחד בתקופה הקורונה. נחרדתי לשמוע שיצאו כבר 22 מיליון שקל, ואני לא יודע על מה זה יצא אבל יש מערכת מחשוב טובה שכל ערכאות בתי המשפט – לעבודה, למשפחה, לנוער, פלילי, אזרחי – כולם עובדים בה. מדוע לייצר מערכת חדשה בתוך מדינה אחת? בסופו של דבר זה פוגע בציבור".

בתגובה לשאלה אמר נציג בתי הדין הרבניים כי מעבר שכזה למערכת אחרת אינו אפשרי בין היתר כי "אנחנו צריכים אוטונומיה של פיתוח" אמר, והוסיף, בהתייחס לעתירה תלויה ועומדת בעניין החוקיות של איסוף ושמירת מידע על אזרחים לשם חקירת יהדותם: "אחר כך נחזור לבג"ץ ומה נגיד?".

בדיון העלו ח"כ מרב מיכאלי וח"כ תהלה פרידמן כי בתי הדין הרבניים יעשו שימוש בתוספת תקציב לשם שכלול יכולות איסוף המידע ולא רק לשם שיפור ההנגשה לציבור – סוגיה שנדונה בבג"ץ בימים אלו.

עו"ד אלעד קפלן, מנהל ארגון 'עתים' ואחד ממגישי העתירה לבג"צ הגיב בדיון: "כשנציג בתי הדין אומר שיש צרכי פיתוח מיוחדים של בתי הדין, לציבור יש זכות לדעת מהם. האם הם כוללים איסוף, אגירה והצלבת מידע על אזרחים, ומה יהיה האפיון המערכת. רק כך נוכל למנוע מצב שתקציבים שנועדו להנגשת המערכת לאזרחים, לא ישמשו לבילוש אחריהם. כשאומרים שבתי הדין צריכים יכולות מיוחדות, שהן שונות מיתר בתי המשפט, זה מגביר את הצורך בפיקוח ציבורי ושקיפות, כדי להבין לשם מה המערכת תשמש בפועל".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו