רון לאודר
רון לאודרצילום: באדיבות הקונגרס היהודי העולמי

לאחר שנים של עבודה עם הנהגת האיחוד האירופי לבניית צעדים למאבק באנטישמיות ברמה האירופית, המדינתית והמקומית, הקונגרס היהודי העולמי מברך על החלטת מועצת האיחוד היום להציב במרכז את מניעת האנטישמיות על כל צורותיה.

מועצת האיחוד האירופי מורכבת משרי ממשלה מ-27 המדינות החברות באיחוד, שנפגשים כדי לקבוע חוקים ולתאם מדיניות. לשרים יש את הסמכות לחייב את ממשלותיהם לפעולות עליהן הסכימה המועצה - הגוף מקבל ההחלטות העיקרי של האיחוד האירופי.

ההכרזה מציבה את המאבק באנטישמיות בראש סדר העדיפויות של הרשות המבצעת באירופה.

כחלק ממאבק השוטף באנטישמיות, הקונגרס היהודי העולמי עבד במשך שנים בצמוד לרשויות ומוסדות ממשלתיים באירופה, כמו גם קהילות יהודיות ברחבי היבשת, כדי להדגיש את חשיבותה של הנהגת האיחוד האירופי בתחום זה, מה שהוביל להצהרה החדשה.

נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רונלד לאודר, בירך על ההכרזה. "באירופה יש בעיית אנטישמיות חמורה ומפחידה, והגיע הזמן שהאיחוד האירופי, המדינות החברות בו והרשויות המקומיות יפנו אליה משאבים אמיתיים. אימוץ הצהרה זו על ידי מועצת האיחוד האירופי, מוכיח כי גרמניה, כנשיאת המועצה, והנהגת האיחוד האירופי בכללותה, מכירות בסכנות שאנטישמיות ושנאה יוצרות, ובאיום שלהן על החברה והביטחון שלה".

״הצהרה זו מהווה צעד משמעותי קדימה בהפיכת אירופה למקום טוב יותר עבור היהודים. האחריות מוטלת כעת על המדינות החברות ליישם את המדיניות וההבנות שקבע האיחוד האירופי בכל אחת ממדינותיהן, כדי להבטיח כי מכת האנטישמיות תטופל, כי מבצעי הפשעים יועמדו לדין בחומרה המקסימלית של החוק, וכי הדור הבא שלנו ילמד ששנאה אינה באה בחשבון”, הוסיף לאודר.

ההצהרה מכנה את האנטישמיות "התקפה על ערכים אירופיים" וקובעת כי: "כל סוג של אנטישמיות, חוסר סובלנות או שנאה גזענית אינו עולה בקנה אחד עם הערכים והמטרות של האיחוד האירופי והמדינות החברות בו, ויש להגיב אליהם באמצעות פעולה החלטית באירופה״.

ההצהרה קובעת כי ”למדינות החברות יש אחריות משותפת וקבועה להגן ולתמוך באופן פעיל בחיי היהודים". היא מכירה בשכיחות הגוברת והולכת של אנטישמיות באירופה, במיוחד בהקשר מגיפת ה-COVID-19, וכי "העלייה באירועים אנטישמיים ופשעי שנאה מהווה גורם לדאגה רבה“.

מדינות אירופה נקראות להנהל "דיאלוג רציף עם הקהילה היהודית במטרה להבטיח רמות מתאימות של מודעות בטחונית, הכשרה ספציפית לצוותי הביטחון וגורמי אכיפת החוק, שיתוף שיטות עבודה מומלצות ויישום יסודי של צעדים מתאימים לבטחון המוסדות היהודיים”.

ההצהרה קוראת גם לאיסוף שיטתי של נתונים על תקריות אנטישמיות כדי "לפתח, ליישם ולפקח על ההתקדמות באסטרטגיות מקיפות ומכשירי חינוך מותאמים אישית", ולהגדיל את החינוך לשואה כ"אחד הכלים החשובים ביותר למניעת דעות קדומות אנטישמיות”.