כנס רבנים. ארכיון
כנס רבנים. ארכיוןצילום: יוני קמפינסקי

עמותת מוזאיקה מקיימת היום כנס בסוגיית תפקידם של רבנים כמגשרים בסכסוכים פנים קהילתיים. הרב ד"ר דניאל רוט, סגן מזכ"ל העמותה, מתייחס לתפקיד זה שהפך ליומיומי עבור רבני הקהילות.

"מאז ומתמיד הרב מוצא את עצמו באמצע כל הקונפליקטים של הקהילה", אומר הרב רוט שבימים אלה נמצא לקראת הוצאת ספרו על תפקיד רב הקהילה ובו גם סיפורים ושו"תים המעידים על כך שרבנים נקלעים לסכסוכים ונאלצים לדעת כיצד נכון להתמודד.

"רבנים מוצלחים היו הרבנים שידעו לתווך השלום, כפי שהם מוגדרים. אנחנו רוצים להחזיר את המציאות הזו לשולחן הרב ולחזק אותו עם הכלים הנדרשים", אומר הרב רוט. "רב שמחובר לכל מה שקורה בקהילה, מטבע הדברים פונים אליו בסוגיות שונות. רב לא צריך להיות הגוף המקצועי שמטפל בכל הסוגיות. הוא נותן את הטיפול הראשוני ואותו הוא צריך לדעת, אבל אנחנו רוצים לא רק להפוך את הרב לכתובת, אלא שהוא יכיר את הכתובות לדיאלוג קהילתי. תפקידו של הרב לא מסתכם בפסיקת הלכה".

התמודדות של רב עם קונפליקט קהילתי לא פשוטה עבור רב שמטבע הדברים גם לו עצמו יש עמדה. כיצד הוא יכול לנתק את עצמו ואת עמדותיו מניהול הדיון והגישור בין הצדדים? "יש הבדל בין מגשר מקצועי שצריך להיות אובייקטיבי. הרב הוא לא מגשר חיצוני אלא חלק מהקהילה. הוא קשור מן הסתם יותר לצד אחד מאשר לצד השני וזה נוגע בו, אבל אם יש לו את הכלים של זיהוי צרכים והקשבה כדי לאזן בין ערכים ואינטרסים הוא יכול להוביל את תהליך ההסברה של שני הצדדים כרב".

האם הקהילה לא דורשת מהרב את ההכרעה? האם היא תסתפק בהסברת הקונפליקט? "לפעמים הרב צריך להכריע אבל לפעמים יש דברים דינאמיים ומצווה לקדם פשרה. גם כשיש מחלוקת בין הסנהדרין יש ערך בפשרה. תיווך פשרה והבאת שלום בין אדם לחברו היא המועדפת לכוליה עלמא ומי מתאים מהרב לתווך שלום?".

מוסיף הרב רוט ומספר כי "החיד"א ידע שלפעמים צריך לפסוק מצד הדין אבל הוא גם ידע לתווך בין האנשים בהיבט החברתי שלהם. יש גם קשרים חברתיים בין אנשים וזה לא מסתיים רק בפסיקה וחלוקת המשאבים ולכן הרב צריך להיות רגיש כדי לפעול למען השלום הקהילתי".

ומה באשר לחשש שמא גם לרב כבן אדם באופן טבעי יש אינטרסים, ולעיתים אחד הצדדים הבאים לפניו להתדיין נוטה לכיוון הרשות המקומית שמינתה אותו? האם הנגיעות הללו אינן מקשות על קבלת הרב כמגשר ומפשר? הרב רוט מזכיר כי הדברים מתחדדים כאשר מדובר ב"ועד מנהל שבחר אותו ויכול גם לפטר אותו", ועל כך הוא משיב: "לכן אנחנו אומרים שהרב לא צריך להיות הכתובת היחידה. אם הרב בקשר טוב עם מרכז גישור מקומי הוא יודע ששם ניתן לפתור את הסוגיה. כפי שאנחנו לא רוצים שכל קונפליקט קטן במשפחה יגיע לבית משפט. ככל שיהיו כלים לפתור את הסכסוכים בעצמנו או דרך מגשר לא נצטרך להביא כל דבר לפסיקה ולהכרעה משפטית או דיינית. כך אנחנו צריכים לבנות את החברה שלנו וככל שהרב מכיר את הכתובת ויודע למי להפנות זה מחזק את מעמדו. אם זה מתגלגל אליו הוא צריך לדעת לפסוק, ארבל אנחנו רוצים שיהיה לו את ארגז הכלים שהוא יכול לפוח בפני הצדדים המסוכסכים כדי לפתור את העניין בדרכי שלום".

"אנחנו פועלים כדי לפתח תרבות של גישור, שילמדו את השפה של הגישור בכל מה שקשור בקהילה, לכן אנחנו מקדמים מרכזי גישור בכל הארץ. אין מרכזי גישור כאלה בכל העולם. זה דבר ייחודי לנו", אומר הרב רוט ואנו שואלים אם מפעל גישור זה שלעיתים מתנתק מההכרעה הרבנית בנוסח השולחן ערוך, נוסח של אסור ומותר, מגיע גם לחברה החרדית המצפה להכרעה רבנית או נשאר בחברה הציונית דתית.

"כרגע אנחנו בעיקר פועלים בתוך הציבור הדתי לאומי", אומר הרב רוט ומוסיף כי "יש לנו מרכזי גישור באזורים של ציבור דתי לאומי, אבל לכנס מגיעים חרדים וזה השלב הבא. דרך תכנית 'פלוגתא' שהעבירה סכסוכים מלב ליבו של הציבור החרדי לגופי גישור מקצועיים, ולאט לאט מטפחים גם בערים חרדיות את הגישה הזו ולא הכול מגיע לרב, כך גם בחברה הערבית, לא הכול מגיע להכרעת השייח'".