המתקפות משמאל על ראש הממשלה חריפות ובין השאר כוללות כידוע לא מעט השוואות לנאציזם ולאדולף היטלר עצמו. על מנת להוכיח שלא מדובר בשנאת הימין אלא בביקורת על נתניהו בלבד, טוענים שם לא פעם שהם מתגעגעים למנהיגות בנוסח מנחם בגין ויצחק שמיר, אבל האם אכן בתקופת בגין הקפידו בשמאל על שיח פולמוסי מהוגן כל כך?
את השאלה הזו הצבנו בפני ד"ר אפרים אבן, מחבר הספר 'ז'בוטינסקי ובגין, משנתם ומאבקיהם', יו"ר חטיבת 'המייסדים' בתנועת הליכוד ואיש תנועת בית"ר מזה עשרות שנים, והוא קובע בדבריו כי ההתקפות על נתניהו אינן אלא המשך ישיר למתקפות המסורתיות משמאל והדברים החללו עוד לפני קום המדינה.
"את ז'בוטינסקי האשימו בהיטלריזם", מזכיר ד"ר אבן ומציין כי את הדברים אמר ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, כאשר טען כי כאשר הוא שומע את נאומיו של בגין הוא נזכר בתוכן ובסגנון של נאומי אדולף היטלר.
עוד מזכיר ומציין ד"ר אבן בדבריו את הביקורת החריפה שהטיח פרופ' גורני במאמר שפרסם בשנת 96' ב'הארץ' ובו קרא תיגר על התרבות הרוויזיוניסטית מאז ימי ז'בוטינסקי דרך ימי בגין ושמיר ועד ימי נתניהו. זאת כאשר הוא מבקר בחריפות את הנכונות להקריב חיים במאבק על קבר יוסף.
כמו כן הוא מזכיר את דבריו של ד"ר מיכאל בר זוהר שטען במאמר שפרסם מיד לאחר מהפך 77' כי התנועה הרוויזיוניסטית אין כוחה אלא במלל בלבד. "הוא פוסל מכל וכל את התנועה הז'בוינסקאית כולה מאז ז'בוטינסקי ועד בגין. הוא טוען שכל מה שעשתה התנועה לא היה אלא דיבור".
לעומת זאת, מוסיף ד"ר אבן, בהתנהלותו הוכיח מנחם בגין מנהיגות נדירה כאשר ידע שאם ינקוט במהלכים היסטוריים השמאל לא יתמוך בו אלא יאבק בו בכל דרך. אשר על כן צידד ביריבו הפוליטי, דוד בן גוריון, כמנהיג שיקים את מדינת ישראל ובמאמריו ונאומיו קרא לו לעשות זאת בהקדם ולזכות בתמיכת התנועה הרוויזיוניסטית, וזאת על אף שהתנגד לתכנית החלוקה.
"בגין קיבל את החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית על ארץ ישראל, אבל לא קיבל את חלוקת הארץ כי לדעתו הארץ כולה מיועדת ליהודים כפי שמופיע בהצהרת בלפור. בימי המחתרת ביקשו אנשי הועדה המיוחדת של האו"ם להיפגש עם מפקד האצל ובגין אכן נפגש איתם עם בכירי המחתרת ובמשך שעה ארוכה התווכחו בדרישה לקבל את כל שטחי ארץ ישראל". ממשיך ד"ר אבן ומספר כי קריאותיו הרדיופוניות של בגין להנהגת התנועה הציונית להקים את מדינת ישראל הגיעו לאוזנו של בן גוריון שחשש שבגין יקים את המדינה באופן עצמאי ומשום כך שלח שליחים לבגין על מנת להבהיר לו כי אכן בכוונתו להקים את המדינה. חשש זה, אומר אבן, היה מהמדרבנים והמזרזים את מהלך הקמת מדינת ישראל.
"בעקיפין ובמישרין בגין תמך בבן גוריון כמקים המדינה. הוא היה חכם להבין שהשמאל לא ירשה לאנשי תנועת ז'בוטינסקי להקים את המדינה, הוא לא ייתן להם להיות בראש בשום אופן", מספר ד"ר אבן ומציין כי לאחר הקמת המדינה בהנהגתו של בן גוריון "בגין שמח על היום זה וחגג אותו".
לקראת תום דבריו מעיר ד"ר אבן כי נתניהו הוא אולי ראש הממשלה שפחות מכל האחרים תקף את השמאל, למעט אולי יצחק שמיר, ועם זאת הוא זוכה לתיוגו כמחרחר הפילוג ושנאת השמאל.