הרב חנן פורת
הרב חנן פורתערוץ 7

יוסף יוצא לבקש את אחיו, אבל אחיו לעומת זאת הרואים אותו מרחוק (תרתי משמע) אומרים: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא" הם אמרו זאת בלעג. אבל נראה שחלומותיו התגשמו. נראה שהם כינוהו "בעל החלומות" מתוך שהוא לא רק חלם אלא גם שיתף אותם בחלומותיו (והרי כל אחד חולם), ועוד יותר מפני תוכן חלומותיו כנראה.

מה בדיוק חשב יוסף על חלומותיו? האם הם נבעו מההורי ליבו? האם ראה בהם נבואה שעליו להגשים?

מי שהכיר את חנן פורת ז"ל ידע שחנן הוא סוג של "בעל חלומות". אבל מהסוג שחולם ויוצא להילחם על חלומו. חנן נולד בשנת תש"ד כשחלום חידוש מדינה עצמאית לעם ישראל בארצו עמד להתגשם. חנן נולד בשבוע של פרשת "וישב" (יום הולדתו - ט"ו כסלו באותו שנה חל שבוע וחצי לפני חנוכה).

לחנן היו חלומות בנוגע לישוב ארץ ישראל, מי האמין אז שניתן להגשים את שיבת הבנים לחבלי הארץ ששוחררו בשעה שממשלות ישראל רצו להחזיק בהם רק לצורך מיקוח עתידי. כשחנו פורת ראה שרוה"מ לוי אשכול לא נותן אישור לשוב לכפר עציון, שהוחרב במלחמה שלתוכו חנן נולד, הוא הציע:

“אם אדוני ראש הממשלה יסכים, אולי יש מקום שנתפלל שם בראש השנה?” אשכול ראה בזה חלום ילדותי של נערים מעט הזויים וענה “נו קינדערלאך, רוצים להתפלל, תתפללו”.

חנן רצה לבהיר לרוה"מ על חלומו הרציני בבהירות וענה לו: “אדוני ראש הממשלה, לא מדובר פה בהנצחה בלבד, אנחנו רוצים להקים יישוב של חיים שיהיה בניין עדי עד”.

אבל אשכול לא התייחס ברצינות וענה במעט זלזול “כשמדברים איתי במילים גדולות קצת מבהילים אותי. בואו נדבר על זה בצורה יותר מצומצמת. עלו להתפלל וזהו”. אבל חנן לחם על חלומותיו. והמשיך לדבר "במילים גדולות" כי הוא חלם בגדול והאמין שחלומות ניתן להגשים!

את סוף הסיפור כולנו מכירים - גוש עציון פורח ומשגשג באלפים רבים של יהודים ששבו לארצם.

גם על ישובי, עפרה, חנן חלם וקידם כמו עוד ישובים רבים ביש"ע.

חנן חלם על עליית עולי רוסיה, זכיתי לעבוד לצידו כשהתמסר לנושא. ועליית יהודי אתיופיה. הוא חלם על צדק חברתי ונלחם על זה בכנסת ויזם חוקים חברתיים. חלם חסד והקים את "אורות חסד".

זכינו לראות איך חנן חלם בגדול ואז ירד לפרטים המעשיים.

בהלויית חנן ז"ל בכפר עציון, בדברי ההספד שלו, נשיא המדינה היום, יו"ר הכנסת דאז, ראובן (רובי) ריבלין אמר בין היתר: "מעטים הם אנשי החזון והמעש, ועוד יותר מעטים הם אנשי הרוח והמשוררים, שנותנים את עצמם בעשייה הפוליטית ובשליחות הציבורית. אך אתה, חנן, ידעת גם ידעת לעשות זאת. ידעת להיות שליח ציבור שפיו מלא שירה, להיות פרלמנטר מובהק שנפשו חולמת, שהרוח תמיד שורה בה. מורה דרך להמוני תלמידיו, זך ונקי, שמעורב בין הבריות וגם מורם מעם".

זכינו, חבורה מצומצמת של חברים, להתקבץ מדי יום חמישי במשרדי "התקומה" ב"היכל שלמה" בירושלים לשמוע שיעור מפי חנן (השיעור הופסק בשבוע שגילו לחנן את המחלה). את חלק מהשיעורים תיעדתי משום מה במצלמת הוידאו שלי.

בשיעור לפרשת וישב דיבר חנן על ענין החלומות (מספר רגעים מהשיעור מצ"ב). חנן דן בשאלה האם יוסף ראה בחלומותיו נבואה, ועל מהות וסוגי החלומות בכלל. יש חלומות כפי שמצאנו במסכת ברכות (דף נה) "אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". חלומות הבאים מגבוה. חנן הצביע על כך שאפשר שאדם חולם דברים גדולים ורציניים , אך יכול אדם חלילה להרהר בדברי טומאה ואז לחלום עליהם. יוסף צדיק בוודאי האמין בחלומותיו, נראה שאביו יעקב התייחס ברצינות (ולאו דווקא הודה בכך כלפי חוץ) לחלומות בנו.

לא תמד ידעו כולם להתייחס ברצינות לחלומותיו של חנן, אבל זה לא הפריע לו ללכת ולהגשימם.

ברצוני לספר כאן על חלום אחד של חנן. חנן אשר חלם בטהרה ובגדול ובנושאי כלל ישראל.

היה זה ערב פתיחת שערי בריה"מ וזרם העולים הענק של יהדות רוסיה.

בשובי (עם חברי יונה גודמן) משליחות משרד החוץ בבריה"מ, הטיל עלי מזכ"ל בנ"ע דאז אברהם ליפשיץ להקים את מחלקת הקליטה של בנ"ע. ניסיתי לתאם ישיבה עם אברהם ועם חנן. היות שהם אנשים עסוקים מאד (בענייני כלל ישראל) היה קשה מאד לתאם מועד לפגישה.

לבסוף נאלצנו לקבוע ישיבה ב7:30 בבקר בלובי של מלון ירושלמי. ב7:30 ישבנו שם אברהם ליפשיץ ואני והמתנו לחנן (לא היה נדיר, בלשון המעטה, שאנשים המתינו לחנן). אברהם הצליח להגיע מרמת הגולן בשעה המוקדמת אבל חנן התמהמה במיוחד ולא הצליח להגיע אפילו קרוב לזמן שנקבע, מביתו בכפר עציון.

כשחנן הגיע לבסוף, כהרגלו התנצל וסיפר על סיבת איחורו. הוא סיפר כי סבו (סבא אריה בן צבי) היה נוהג לומר שכדי להתעורר בבוקר ולקום גיבור כארי ורץ כצבי לעשות רצון אבינו שבשמים, הוא זקוק לשתי מקלחות: מקלחת אחת ברותחין, ומקלחת אחת בצוננים. בצוננים - כפשוטו. הוא היה קם בארבע בבוקר ומתקלח במים קרים-קרים, בחורף ובקיץ. ואחר כך היה יושב ללמוד מסילת ישרים, שזו הייתה מקלחת הרותחים.

וחנן השתדל אף לנהוג כך (קרים במקווה, ורותחים בספר "מסילת ישרים" שהיה בקי בו ומצטט ממנו בעל פה ללא הרף). והנה בגלל העיסוק הנמרץ בקליטת אחינו העולים מרוסיה, הוא לא תמיד מספיק.

הבקר הוא רצה להזדרז אל פגישתנו ונזכר פתאום בחלום הלילה:

בחלומו הרב צבי טאו בא אליו בטרוניה- "אתה עוסק במצווה כה גדולה של קיבוץ גלויות וקליטת עליה, ואתה לא טובל קודם במקווה?!" "נבהלתי" אמר חנן "מהגערה, ורצתי קודם לטבול במקווה, לקראת המשך העשיה בנושא". כל אחד והחלומות שלו...

בחבורה שסביב חנן הוחלט להדפיס תמונה של חנן ז"ל עם המשפט שבעיניי כל כך אפיין אותו (תמונה זו תלויה מול עיניי על קיר המשרד שלי): "חולם לוחם, מגשים". אני מביט בתמונה זו לעיתים קרובות, מקבל השראה ומתגעגע.

אינני יודע, שמא מורנו ורבינו הרב נריה זצ"ל חשב על חנן תלמידו שכתב את המילים: "גדולים החולמים חלומות גדולים- הופכים חלומות למציאות. גדולים העוסקים במעשים קטנים- הופכים את המעשים לגדולים".