הרבי מילובביץ'
הרבי מילובביץ'צילום: פלאש 90

מדוע בחרת דווקא בו?

יכולתי לכתוב על בעלי, על הילדים, על ההורים, על חמי וחמותי, על הרבה דמויות של חכמים ורבנים ויועצים טובים שפגשתי לאורך הדרך. ברוך השם, זכיתי להכיר הרבה אנשים מאירים. אבל בחרתי לכתוב על הרבי מלובביץ'.

באיזה שלב בחיים נפגשתם?

חזרתי בתשובה בגיל הנעורים, שנים לפני שהכרתי את חב"ד. אחרי החתונה, כאשר גרנו ברמת השרון, הכרנו את הרב יהודה בוטמן, שליח חב"ד לעיר. במוצאי שבתות, אחרי ההבדלה, הוא היה מראה בבית הכנסת תוכנית קבועה של חברת JEM ובה קטעים מתוך שיחות של הרבי, וגם סיפורים של אנשים שפגשו אותו.

מה את לומדת ממנו? מה מיוחד בו?

הסיפורים האלה כבשו אותי. היו שם פרופסורים ובני נוער, יהודים ולא יהודים, גברים ונשים, שקיבלו בכמה דקות של מפגש מעין מצפן לכל החיים. במילה אחת, המכנה המשותף היה שליחות. אתה שליח. לא משנה מה אתה עושה, תעשה את זה מתוך גדלות, מתוך משמעות, מתוך שליחות. זה משדרג את כל מה שאתה עושה. הבנתי שאני שליחה בעבודה שלי, במפגשים עם אנשים. ואני שליחה גם כאימא לחמישה, ברוך השם. יש שליחות בכל סנדוויץ' שאני עושה בבוקר, ולא תמיד קל לזכור זאת.

מה הצידה לדרך שלקחת ממנו?

בעצם כל אחד מאיתנו שליח, הנשמה נשלחה לעולם הזה לתפקיד מיוחד. צריך לנצל את הכישרונות שלנו נכון. זה השפיע עליי לעזוב קצת את הסיקור החדשותי השוטף לטובת פרשת השבוע, ולחשוב על דרכים חדשות להפצתה. כלומר, אתה לא צריך להיות רב כדי ללמוד וללמד, ולא לחכות שתדע הכול. זוהי החובה הבסיסית שלך מעצם קיומך. מה שאתה יודע – תחלוק עם אחרים. לא צריך לפתוח בית חב"ד בתאילנד, צריך רק לפתוח את הלב לתובנה הזאת.

סיון רהב־מאיר

אשת תקשורת ומרצה