הרב זאב וייטמן
הרב זאב וייטמןצילום: אלעד וייטמן

כשהרמב"ם מתאר את מלך המשיח הוא כותב: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות... ויכוף כל ישראל לילך בה... ויילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת משיח, אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש... וקיבץ נידחי ישראל - הרי זה משיח בוודאי". כיום אין לנו מלך, אבל יש לנו את מדינת ישראל, שנלחמת מלחמות ה' וב"ה מנצחת את האומות שסביבותיה, והחזירה את השלטון הריבוני לעם ישראל בארץ ישראל, ומקבצת את נידחי ישראל מכל קצוות העולם. האם אפשר לפיכך לומר על מדינת ישראל שמגשימה את רוב משימותיו של מלך המשיח שהיא בחזקת מלך המשיח, הגם שהיא איננה מלכות אלא דמוקרטיה?

משימה חשובה שלא הושלמה עדיין היא גאולת התורה. אף על פי שמצוות רבות חוזרות להיות מקוימות בארץ ישראל, ואף על פי שלימוד התורה משגשג במדינת ישראל כפי שלא היה מעולם, הרי שעדיין לא נבנה מקדש, ולא חזרו כל משפטי התורה כמקדם, ולא כל עם ישראל הולך בדרך התורה. אבל ריבונות - יש, ושלטון יהודי על ארץ ישראל – יש, וצבא שמגן על עם ישראל ועל מדינת ישראל - יש ב"ה, וקיבוץ גלויות מדהים ומרשים שלא היה כדוגמתו מעולם – יש.

סוגיה בפני עצמה היא כיצד נתייחס למציאות שבה לנגד עינינו מתגשמות חלק ממשימותיו העיקריות של מלך המשיח, אלא שבמסגרת זו נתייחס רק לשאלה האם אחת מהמשימות שעדיין חסרה לנו היא החזרת המלוכה, או שהמלוכה עצמה איננה מעכבת, וגם שלטון דמוקרטי יכול להיות "מלך המשיח"?

דווקא בימים אלה אנו עדים לחסרונותיה של הדמוקרטיה, כאשר המחויבות לדמוקרטיה מונעת הקמת שלטון יציב ומתפקד, והיא גורמת לנו כבר שנתיים ללכת שוב ושוב לבחירות עקרות שאינן מניבות שלטון המסוגל לטפל באתגרים שניצבים בפנינו. גם עוצמת מערכת המשפט, שהיא חלק בלתי נפרד מהשלטון הדמוקרטי, מגבילה מאוד את האפשרות לשלטון יציב ומתפקד. אלא שגם השלטון המלוכני איננו חף מחסרונות, וההיסטוריה מלמדת שחסרונותיו רבים הרבה יותר מחסרונות השלטון הדמוקרטי. העוצמה שיש למלך הכל יכול ואי כפיפותו ואי תלותו בעם ובמערכת המשפט מסוכנות עד מאוד, ועלולות להביא לשחיתות שלטונית גדולה, לפגיעה באזרחים ולהחלטות לא שקולות ולא ענייניות שפוגעות בעם ומנצלות אותו לצרכיו של בית המלוכה.

ואכן האברבנאל, שהיה מקורב למלך פורטוגל והיה עד לגירוש ספרד ופורטוגל, היטיב לתאר את חסרונותיה של המלוכה בפירושו לפרשת המלך בדברים פרק י"ז. הוא מסיק שיש חיסרון בשלטון יחיד לעומת שלטון רבים, ויש חיסרון בשלטון שאינו עומד לביקורת ולבחירה מתקופה לתקופה, וחיסרון שלישי הוא שאין לשלטון מגבלות תחוקתיות. לדעתו, גם אם המלוכה נדרשת בעמים אחרים, הרי שהיא מיותרת בעם ישראל, וההיסטוריה מוכיחה שהמלוכה בעם ישראל הייתה ברוב המקרים מקולקלת והסבה צרות ופורענויות. מסקנתו היא שאין מצווה במינוי מלך, וממילא השלטון וההנהגה בעם ישראל יכולים להיות גם במתכונת של דמוקרטיה.

כך גם סבר הנצי"ב (שם) שאין מקום לצוות על מלך, מכיוון שיש מדינות וזמנים שלא יסבלו הנהגה מלוכנית, והנהגת הכלל צריכה להיות בהסכמת העם, כי אחרת יש בכך פיקוח נפש וסכנת נפשות של העם כולו.

גם הרב שאול ישראלי הסיק בכתביו, בעקבות הראי"ה קוק, שאם יש קבוצה נבחרת ומוסמכת על ידי העם, יש לה תוקף וסמכות הלכתית כמו למלך, מכיוון שסמכות המלך נובעת מהסכמת העם, והעם יכול לתת את הסמכות למערכת שלטונית אחרת. לדבריו, הצורך בסנהדרין ובנביא למינוי מלך הוא רק כאשר מינוי זה לא נעשה בהסכמת העם ובבחירתו.

לאור הדברים הללו אין מניעה מלומר שמשימותיו של מלך המשיח יכולות להתבצע גם על ידי שלטון דמוקרטי נבחר, ואם מדינת ישראל תשלים את משימותיו של מלך המשיח גם בתחום הרוחני, הרי שנוכל להגדירה לא רק בחזקת משיח אלא כמשיח ודאי, ולא יהיה צורך בשינוי השלטון למלוכה מבית דוד.

זאב וייטמן

רב היישוב אלון שבות ורב תנובה