נרות חנוכיה חנוכה
נרות חנוכיה חנוכה ישי קרוב

משפחות רבות נקרעת היום בין שאלת האינדיבידואליזם – המקום שניתן לכל יחיד במשפחה לבין שאלת האחדות המשפחתית, היחיד כחלק מכלל המשפחה. האיזון הדק שבין צורכי הכלל לבין טובת הפרט, הוא שאלה מרכזית כיום בחיי משפחה המודרנית. מה יכולים ללמד אותנו נרות חנוכה בהקשר הזה?  

במובנים רבים מנהגים שונים בהדלקת נרות החנוכה מבטאים במצוות ההדלקה גם את ההשתייכות של כל יחיד למשפחתו וגם את הדלקת הנר הייחודי של כל אחד ואחד. עיקרון זה בא לידי ביטוי במיוחד בדין "מהדרין" (שבת כא ע"ב):

"ת"ר נר חנוכה איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד."

בניגוד למצוות "נר איש וביתו", שמבטאת את ההדלקה של נר אחד לכל בני הבית, מצוות ה"מהדרין" מדגישה את הייחודיות של כל אחד ואחד מהמדליקים. אינה דומה הדלקת בן אחד לבן שני. לכל אחד יש אור ממיוחד משלו שהוא שונה משל אחיו. 

הסביר זאת המגיד מקוז'ניץ (ר' ישראל הופשטיין) בספרו הנודע "עבודת ישראל" (בדרשותיו לחנוכה ולפרשת וישב):

"והמהדרין נר לכל אחד ואחד, דהיינו: אם בני ביתו הם אנשי לבב ויכולים למשוך להם בעצמם קדושת ה', אז נר לכל אחד ואחד".

אמנם, כאמור בגמרא, המצווה הבסיסית בנר חנוכה היא מצוות "נר איש וביתו. הביטוי "ביתו" מזכיר לנו את דברי ר יוסי (שבת קיח ע"ב): 

"אמר רבי יוסי: מימי לא קריתי לאשתי – אשתי ולשורי – שורי, אלא: לאשתי – ביתי, ולשורי – שדי".

הביטוי ההלכתי לרעיון זה מוזכר בהלכה בשני הקשרים:  פעם אחת  בדברי המשנה ברורה (סי' תרעא ס"ק ט), שלמרות שיש שנוהגים שכל אחד מבני הבית ידליק נר משלו, כלל זה אינו נוהג ביחס לאשתו, משום "שאשתו כגופו". ההלכה גם מלמדת את העיקרון ההפוך (סימן תרעה סע' ג): 

"אישה מדלקת נר חנוכה, שאף היא חייבת בה",

וממנה לומדים שהאישה אף יכולה להוציא ידי חובה את בעלה.

האליה רבה (סי' תרעא ס"ק ג) מוסיף מספר מילים להסברו של המשנה ברורה ואומר: 

"ואינה בכלל מהדרין".

למה הוא מתכוון?

נראה שהאליה רבה מא(ע)יר, שלא רק שהבעל יכול להוציא את אשתו ידי חובה, אלא שאף הבעל והאישה נחשבים כגוף אחד. בנוגע לשאר בני הבית, אנו רואים שכל אחד נחשב בן בית נוסף שכנגדו מוסיפים להדליק נר כמצות "מהדרין". אולם האישה והבעל תמיד נספרים בתוך הבית כיחידה אחת, משום שכ"גופו כגופה" ו"גופה כגופו".

נמצא  ששני רבדים מתקיימים בהדלקת נרות חנוכה: הראשון, הוא מצוות "נר איש וביתו" שמבטא את האחדות המופלאה שיכולה להיות בין בעל ואישה, שני אנשים שלפני החתונה היו זרים זו לזה, גדלו בבתים אחרים כאנשים בעלי אופי שונה, שהם הופכים לאישיות אחת ומאירים בנר אחד. כאשר נר זה דולק כהוגן, אפשר להוסיף עליו עוד ועוד נרות שמביאים לידי ביטוי את כל אחד מהאורות המופלאים שקיימים בתוך הבית.

הכותב הוא חוקר במרכז "אחווה" למדיניות חברתית יהודית, ניצן.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו