פרופ' גבריאל הלוי: אין עילה להרשעת אריה שיף ברצח

המשפטן הבכיר פרופ' גבריאל הלוי אינו מוצא כל סיבה להרשעת אריה שיף בעבירת המתה כלשהי לנוכח חוקי ההגנה העצמית והגנת הבית.

עוזי ברוך - ערוץ 7 , א' בטבת תשפ"א

פרופ' גבריאל הלוי: אין עילה להרשעת אריה שיף ברצח-ערוץ 7
אריה שיף
צילום: ללא קרדיט

הפרקליטות מתכוונת להגיש כתב אישום באשמת רצח נגד אריה שיף שירה לעבר הפורץ לרכבו.

פרופ' גבריאל הלוי, מרצה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומי שחיבר את הסדרה "דיני העונשין" אינו מוצא בשיחה עם ערוץ 7 עילה של ממש להרשעה בסעיף המתה כלשהו.

"החלטת הפרקליטות מעוררת הרבה סימני שאלה. אנחנו לא יודעים את כל העובדות, אבל לפחות לפי מה שמתפרסם בכלי התקשורת מדובר בכניסה של פורצים לתוך קראוון בניסיון לגנוב את הרכב החונה בסמוך לבית בו ישנים בני הזוג. הם מתעוררים ואריה, אדם ללא עבר פלילי כלשהו, מגיב. החוק הפלילי אומר שיש שני טיעוני הגנה במצב כזה. הטיעון הבסיסי הוא הגנה עצמית, כשאדם מפתיע אותך אתה יכול להגיב בפרופורציונאליות. בשנת 2008 התווסף חוק שי דרומי, חוק הגנת הבית, המאפשר להגיב גם בצורה לא פרופורציונאלית, כי זה הבית שלך ואתה לא אמור לברוח מהבית שלך".

על סוגיית מידתיות התגובה הסבירה והפרופורציונאלית אומר פרופ' הלוי כי אכן "הגדרת הסבירות והפרופורציות סובייקטיבית מאוד. הדברים הם בעיני אותו אדם בנסיבות העניין. כשאדם נמצא באזור מוכה גניבות, מתלונן למשטרה מספר פעמים והוא נמצא בעיצומו של אירוע של גניבה, הוא לא יודע אם מדובר בגנבים אלימים וחמושים או לא, והוא מגיב, קשה מאוד שלא לראות בתגובה אלימה מצידו כפרופורציונאלית. יש כאן עניין מסוים של שיקול דעת".

לטעמו של פרופ' הלוי מאחר והפעולה נועדה לנטרל את האיום "יש פה בסיס לזיכוי של ממש". לזאת מוסיף הלוי ומעיר כי "גם אם הוגש כתב אישום בעוון של המתה בקלות דעת או רצח זה לא סוף העולם, כי כשטענת הגנת הבית או טענת הגנה עצמית מתקבלת התוצאה היא זיכוי מוחלט ולא רק הפחתה בעונש". עוד הוא מציין כי "הנסיבות בתיק של שי דרומי היו הרבה יותר חמורות ובכל זאת בית המשפט זיכה אותו".

על החשש שענישה מקלה או התעלמות מהמעשה תביא למציאות בה כל אדם החושד שגנבים הגיעו לביתו יפתח באש, אומר פרופ' הלוי כי מדובר במעבר מהתחום המשפטי לתחום המסר לחברה והמסר העולה מהחלטה משפטית שכזו עלול להיות הפוך. "המשמעות היא שאם אדם בא אליך במחתרת ומסכן את החיים שלך כי אתה לא יודע אם הוא נושא נשק, אם אתה יכול לעמוד לדין בעוון רצח, המסר הוא שאולי עדיף לתת לו לגנוב והוא ייצא ללא דבר, ואולי גם נגיש לגנב משקה קר או שמיכה אם קר לו... זה נותן פתח לעבריין להבין שהוא מוגן ושאם הוא לא יצליח בגניבה הוא לא חשוף לסכנה, אלא דווקא נפגע העבירה הוא שחשוף לסכנה. בעיניי זה מסר בעייתי".

"אין ערובה שהגנב לא יחזור עם אלה ומתוך תחושת נקם יבקש להכות בבעל הבית. אי אפשר לנתח מה עובר בראשו של קרימינאל. דברים אמורים להישפט מנקודת המבט של נפגע העבירה ונסיבות הלחץ, בלילה, עם חוסר הוודאות והצורך להגיב כי אם לא יגיב הוא עלול למצוא את עצמו או את בת הזוג שלו מתים".

את הטיעון לפיו העובדה ששיף לא יצא להגן על ביתו עם משקפיים ופתח באש תעמוד לחובתו רואה פרופ' הלוי כטענה בלתי סבירה, "אדם שומע רעשים ויוצא. נעמיד את עצמנו במקומו, אם אנחנו ישנים שנת ישרים בביתנו ושומעים רעש וחשש לפורץ, האם הדבר הראשון שניקח הוא המשקפיים? זו דרישה לא סבירה".

"אני לא יודע לנבא, אבל אם אני קורא את לשון החוק ואת סעיף ההגנה העצמית ועל אחת כמה וכמה את סעיף הגנת הבית שבא לאחריו, קשה לי לראות כאן תרחיש סביר של הטלת אחריות פלילית ברצח או עברה אחרת סביב עברת ההמתה, אלא אם כן יש כאן עובדה נוספת שאנחנו לא מכירים".