דירות תת קרקעיות שהופכות למלכודת
דירות תת קרקעיות שהופכות למלכודתצילום: דוברות כב"ה מחוז י-ם

בימים האחרונים חזרה תשומת הלב לתופעת הבתים הזעירים הנבנים בחניונים בריכוזי אוכלוסייה חרדית. זאת בעקבות דליקת הענק שפרצה בשכונת רוממה בשל ליקויי בטיחות חשמל. הדליקה הגדולה הזו הסתיימה בנזקים קשים לרכוש ובנס לא בנפש, אבל היא גם הציפה נתונים על שריפות נוספות שפורצות במתחמי המגורים התת-קרקעיים במגזר החרדי ורובן כלל לא מגיעות לידיעת הציבור והתקשורת.

דב צימרמן, מנהל הנדסה בחברה 'איטון' הנותנת פתרונות בתחומי האנרגיה, מתייחס לדרכי ההתמודדות עם סכנות בעולם החשמל וקובע כי הסוגיה אינה תלויה במיקום הדירה אלא באופן בו מערכות החשמל מתחברות לדירה.

"אם מתייחסים ללוח חשמל תקני, יש לו הרבה חוקים ותקנים והגנות כדי להגן על המתקן ועל המשתמשים בו. היום בהרבה מאוד מקרים רוצים לחסוך כסף ומשתמשים בכבלים, חוטים מאריכים ואמצעים לא תקניים וגם ההגנות לא מתאימות ומתפתחות תופעות של שריפה וכשלים".

צימרמן מוסיף ומתייחס גם לעומסי החשמל הלא מתוכננים המתווספים לרמת החשמל המתוכננת במתווה של חניונים בהם החשמל אמור להעביר תאורה בלבד ועליה מוסיפים מכשירים בייתיים רבים עם הקמתן של דירות שכאלה: "כשחשמל לא תוכנן לשאת את כל העומסים זו אחת הסיבות לתופעות של שריפה, אבל גם ההולכה לדירות הללו צריכה להיות מחוברת בצורה תקנית ונאותה".

מבלי לעסוק בשאלת חוקיותן של הדירות התת-קרקעיות מתמקד צימרמן בשאלת הבטיחות ומרחיב: "מלוח חשמל יוצאים האלמנטים של החשמל שמזינים את האלמנטים שבדירה, מהם יוצאים כבלים שצריכים להתאים לעומסים שמותקנים עליהם, וכדי למנוע תופעות של קצרים ועומסי יתר משתמשים באמצעי הגנה שאלו המפסקים שמטרתם להגן על המתקן ועל המשתמש".

"האמצעים נועדו להגן מקצר, תופעה של חוט שנחתך ויצר קצר מלא שהוא תופעה נדירה ואביזר ההגנה יקפוץ והתופעה המוכרת יותר היא עומס יתר. ברגע שההגנה לא מתאימה לאותו כבל או לאותו עומס יכול להיות שההגנה לא תגיב, או שהיא תגיב מאוחר מדי, כלומר כשהשריפה החלה. אמצעי נוסף הוא מפסק הפחת שמגן מהתחשמלות ומטפל בתופעות של זליגה, כשמוליך חי נוגע באלמנט מתכתי, אם אדם נוגע באותו גוף נסגר מעגל והאדם מתחשמל לפרק זמן קצר מאוד, אם אמצעי ההגנה פעל. אם אמצעי ההגנה לא פעל בזמן ההתחשמלות יכולה להגיע עד כדי מוות".

מדגיש צימרמן כי "כל זה טוב כשהמתקן עובד לפי כל התקנים ועומד בכל החוקים והבדיקות של העומסים. היום יש גם תופעות שאותם אמצעי הגנה לא מנטרים ולא פותרים בכל מקרה. הדוגמא הנפוצה ביותר היא כבל מאריך. כבל מאריך יוצא מהשקע עד לנקודת עומס. המתקן החשמלי לא לקח בחשבון שהכבל הולך להיות ארוך יותר ושבקצה שלו יש מפצל ושהתחברו למספר אלמנטים נוספים שהוא לא מיועד לשאת, ואז הקצר, השריפה או הכשל בכבל עצמו לא יזוהה על ידי אמצעי ההגנה. כאן מתחילה הבעיה הגדולה. אנחנו חושבים שאנחנו מוגנים אבל אמצעי ההגנה לא מגלה שום דבר ולא מגן".

צימרמן מציין כי "קיימים היום פתרונות להגנה גם מתופעות כאלה, אבל לצערי ההגנות הללו לא מחלחלות לשוק. יש פחת שיודע לזהות כשלים", הוא אומר ומציג דוגמא: "אם יש מצב שבו כבל החשמל נלחץ על ידי רהיט או דלת, נוצרת תופעה של זליגה בין המוליכים ומתחיל חימום. התופעה הזו לא מזוהה על ידי הפחת או ההגנות האחרות עד שמגיעים לקצר מלא או למצב של התחממות, כלומר שריפה, כלומר מאוחר מדי. אמצעי ההגנה אמורים לזהות את הדברים מוקדם יותר, לנתק את המקור וגם להציג בנורית אם זו תקלת פחת, עומס יתר או כשל אחר".

"זה מוצר קיים כיום. הוא לא זול וזו בעיה אחת, אבל בנוסף אין חוק או רגולציה שמחייבת אנשים להתקין מוצר כזה. בנוסף, גם המהנדסים לא מודעים לפתרונות האלה, וגם כשמודעים זה נופל בשלב המחיר. אנשים שוכחים שהמתקן החשמלי הוא מסוכן ומהווה מקור להרבה בעיות. יש מדינות שבהן העידוד להשתמש במוצרים האלו מגיע מחברות הביטוח שהוזילו פרמיות למי שמשתמש במכשור הזה. בארץ זה לא קיים".