יניב וסגנים
יניב וסגנים צילום: יח"צ

מי שעוקב בתקופה האחרונה אחרי בית חולים וולפסון רואה שבית החולים עובר שינוי דרמטי.

עובדי בית החולים מופיעים בכל כלי התקשורת והפכו לסמל של למלחמה הקורונה. בבית החולים מבקרים אורחים רמי דרג, שרים, חברי כנסת, תורמים ופני בית החולים משתנה.

יניב פוגל מנהל אדמיניסטרטיבי של בית החולים עונה על השאלות

מה קורה בוולפסון?

וולפסון עובר תקופה של שינוי. שינוי בהנהלת בית החולים שאני חלק ממנה הוביל להרבה מאוד לשינויים והתחדשות הן בהיבטים הקליניים והן בהיבטים התפעולים הלוגיסטיים. השינויים האלה עתידים לעשות את בית החולים וולפסון כ"דבר הגדול הבא של הרפואה".

במה בית החולים עוסק עכשיו? איזה תהליכים קרו?

בית החולים עכשיו עוסק כמו כל מערכת הבריאות ומדינת ישראל בקורונה. אנו נערכים כמדי שנה לחורף ולצונמי שעתיד להגיע אלינו שילוב של שפעת חורף וקורונה. הערכות שמחייבת בינוי, תשתיות, רכש וכ"א. ובאחרונה גם לחיסון כל אנשי הצוות הרפואי – אתגר לוגיסטי לא פשוט אבל עשינו כבר דברים גדולים יותר.

לצד ההערכות הזו, בית החולים נערך לפתיחת בית חולים לילדים מקום שעתיד להיות מרכז בינלאומי לטיפול בילדים בנוסף, אנו משפצים בימים אלו את מחלקת יולדות, מחליפים ספקט סיטי, משפצים מספר מחלקות, משדרגים במעט את המטבח שנוכל לתת אוכל טוב יותר לחולים, פועלים רבות להנגשת בית החולים לאנשים עם מוגבלויות ולאוכלוסיות השונות. רוכשים הרבה מאוד ציוד גם מכשור רפואי וגם ציוד משקי, מיטות וארוניות חדישות שעושה את חווית מטופל קצת יותר טובה. אני תמיד אומר לאנשים שלי שאף אחד לא רוצה להגיע לבית החולים ( חוץ מיולדת ...) אז אם כבר הם פה אז שתהיה להם חוויה טובה . כדי להמחיש את זה אני אומר צריך שיהיה "בית מלון עם שירותי רפואה וסיעוד".

יש הרבה פערים להשלים בבית החולים ואנחנו על זה .

איך בית החולים מתנהל ביום יום?

את בית החולים מנהלת ד"ר אנגל מזה כשנתיים וחצי היא מנהיגה ומובילה את בית החולים ביד רמה . יש דיונים והחלטות שבסוף צריכות לקרות. יש תובנה מרכזית שכולנו מסנכרנים אליה שהיא שלכל פעולה בבית החולים רפואית ולוגיסטית יש שלושה גורמים שחייבים לעסוק. רפואה , סיעוד ולוגיסטיקה . אנחנו ביחד יד ביד . עושים את כל מה שצריך ו"גורמים לדברים לקרות" . כמובן שיש לכל אחד מאיתנו את הצוותים שלו שמנהלים את הדברים בפועל . מה שחשוב הוא שיש , ברוך ה' עבודת צוות ושיתוף פעולה מלא והדוק בין כולם. זה המפתח האמיתי להצלחה , גם אם יש לעיתים חילוקי דעות הרי ש"המחלקות היא לשם שמיים" ולכן סופה להתקיים.

מה אתה עושה ביום –יום – מה זה מנהל אדמיניסטרטיבי בבית החולים?

זה לעסוק בכל מה שהוא לא רפואה וסיעוד אבל להיות מחובר לעולם הזה ברמ"ח אבריי ושס"ה גידיי.

זה בגדול לנהל כ- 30 מפעלים עתירי כח אדם שכל מפעל כזה יש לו היבטי ניהול , תקציב , כ"א גדול ומשימות שצריך לבצע. זה מפעל ענק שמייצר רפואה עם תקציב של כמליארד שקל כ- 3000 עובדים ומתנדבים .

יש לי מטה ושלושה סגנים : רחלי אסא ,ליאור אבו , וגדי ליפובסקי מהתותחים שקיימים ביום בבתי החולים הממשלתיים . לכל אחד מהם יש 7-8 תחומי אחריות והם מנהלים את זה בשוטף וכמובן מובילים ואחראים על פרוייקטים.

מה זאת אומרת מפעלים?

אדגים :

לדוגמא : יש מערך הניקיון . מנהל את המחלקה ברק נונא והיא מהחלקה הגדולה בבית החולים כ- 150 עובדים . הם צריכים מדי יום לנקות כ- 100 ק"מ ניקיון ברמה של בית חולים עם דגשים של מניעת זיהומים . כמו הכביש בין ירושלים לחיפה....

יש את מערך מזון – מבשל כמיליון מנות מזון בשנה – כמה עסקים אתה מכיר שמבשלים ככה?

למערך הזה שהוא מורכב מטבעו , צירפנו באחרונה איש ניהול דניאל כהן , שעושה את זה בנוסף לעוד תפקיד שהוא מבצע בבית החולים והוא מסייע שם לצוות הניהולי והתוצאות נראות בשטח .

יש עוד מערכים – הנדסה שאחראי על בינוי , תשתיות ותחזוקה של כל בית החולים.

תחבורה – מדי יום יש פה מיני תחנה מרכזית עם 40-50 קוי תחבורה שמנוהלים ביד רמה.

מעבדות – מערך שאחראי על כל בדיקות המעבדות הקיימות כדי לתת מידע אמין לצוות הרפואי בעבר כיניתי אותם ה-8200 של עולם הרפואה...

בטחון – מערך בטחון שאחראי על שמירה על הסדר הציבורי מניעת אלימות , ועוד כל מיני משימות .

כמובן רכש מחסנים , כספים, משאבי אנוש , הנדסה ביו רפואית , רשומות רפואיות קבלת חולים ועוד.

נשמע מטורף ...?

כן , מאתגר אבל יש פה אנשים טובים מהטובים שקיימים בשוק בתי החולים הממשלתיים .

גדי דודיוביץ – מהנדס בית החולים נחשב לאחד מהטובים בתחום הנדסה ותשתיות של בתי חולים . חנן שמילוביץ- מנהל שירותי הנדסה ביו רפואית נחשב גם הוא לאחר המובילים בישראל בתחום . אורלי מילר מנהלת משאבי אנוש הגיעה אלינו מנציבות שירות המדינה ועושה מהפך בטיפול בדבר הכי חשוב שקיים. העובדים . המשאב האנושי. ועוד

כשיש לידך אנשים טובים ומצוינים שמבינים את המשימה ואת הדרך להשגתה – הכל פשוט.

רוב רובם המכריע מונע משליחות ולא מכסף בחוץ יכלו להרוויח הרבה יותר כסף – הם מבינם את החשיבות של תפקידם ופועלים ימים ולילות למען בית החולים ועם ישראל .

ראינו את זה הכי יפה בתקופת הקורונה – כולם נרתמו עבדו ימים ולילות שבתות הכל – אף אחד לא התלונן כולם הבינו מה נמצא על הפרק.

ואני חושב שהרבה בזכותם בית החולים נחשב לאחד המובילים בטיפול בחולי קורונה.

אז איך מספרים עליכם ב'ישראל היום' כל מיני דברים ?

תראה , זה משהו לא ייאמן.

יש עיתונאי שמעוניין לעשות את פרס סוקולוב השני על הגב שלנו . ויש בבית החולים גורמים שעוזרים לו . אלו אנשים שלא מקבלים את ההנהלה החדשה והדרך שלה שאותה אנו מנסים לקדם . אז הם חותרים תחת וחושבים שאם הדברים יתפרסמו זה יזיז אותנו מהדרך בה בחרנו. באנו לעשות טוב לעם ישראל – לא שום דבר אחר.....

אותם גורמים – מוציאים את דיבת בית החולים רעה משיקולים אישיים. בעבר הם עשו מה שרצו עכשיו יש הנהלה שאומרת להם מה לעשות. וזה לא מקובל עליהם . אז הם עושים את מה שהם עושים ...

הם לא יצליחו ! אומר פוגל

"כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקדוש ברוך הוא משלם שכרם" . הם אולי עוסקים בצרכי ציבור אבל לא עושים את זה באמונה...ולכן אני בטוח שהם לא יצליחו .

אנחנו כהנהלה כבר רגילים ומאומנים ולכן זה פחות משפיע עלינו . זה גורם נזקים ועוול לעובדים היקרים שלנו שעושים עבודת קודש ובסוף מתפרסמים כל מיני דברים שקריים . גורם לתדמית בעייתית אבל אני חושב שהאנשים כבר מבינים את העניין .

סתם אנשים שמוציאים דיבה על בית החולים והנהלתה – חבל.

איך מתמודדים איתם?

מקווה שיצטרפו להצלחה של וולפסון – אנחנו הולכים להיות 'הדבר הגדול הבא' – ומי לא רוצה להיות שותף לדבר מצליח?. ואם לא – אז הם ימשיכו ל"שבת במרפסת ולזרוק עלינו אבנים עד שהם יתייאשו" – אנחנו לא נתייאש...

עם ישראל מאמין בדרך ארוכה ...

איפה הקשיים בתפקיד הזה?

מי שבחר לעסוק בניהול מבין שיצטרך להתמודד עם קשיים . אני קורה לזה אתגרים .. קושי קיים בכל מקום . אתגר זה דבר שצריך להתמודד איתו. לפני כמספר שבועות סיימנו קורס למנהלים באחת ההרצאות שהעברתי להם אמרתי להם שתמיד יש בעיות של כסף וכח אדם – ועדיין יש לנו משימה . עם כסף או בלי , עם מעט כ"א ועם הרבה עדיין המשימה צריכה לקרות ...

ואיך עושים את זה ?

ביצירתיות ובחשיבה מחוץ לקופסה וכמובן בנחישות ו"חתירה למגע".

1+1 = 3 . תמיד תחשוב על האלמנט הנוסף בביצוע . איך עושים מכל שקל שלושה שקלים . איך עובד או מנהל עושה את המוטל עליו ועוד משהו, המשהו הזה – הוא הערך המוסף!

אם נשאר שבלוניים ( 1+1 =2 ) אז נדרוך במקום ולא נעוף קדימה .

לא מזמן עשינו רשימה של הפרויקטים והתהליכים שעשינו בבית החולים בשנתיים האחרונות . הגענו ל120 והפסקנו לספור . אני מאמין זה משהו סביב 180-200 תהליכים גדולים וקטנים שקרו בבית החולים בשנתיים האחרונות .

את זה אי אפשר לעשות עם אנשים בינוניים רק עם תותחים ורק עם יצירתיות ושליחות .

אתה בטח מגזים – לא כולם כאלה ובכל זאת אתה מתאר פה משהו אוטופי?

ברור שלא כולם כאלה . שליש כאלה , שליש יהיו שם עוד מעט ועל השליש השלישי אנחנו עובדים.

אבל הרוח היא כזאת.

הרוח בבית החולים עוברת שינוי ועכשיו היא של עשייה ושיפור מתמיד וזה מה שחשוב . אם יש רוח של עשייה , של שיתוף פעולה וכבוד הדדי הדברים קורים וקורים טוב.

אפשר לראות את תנועת התורמים לבית החולים שגדלה מאוד בשנתיים הללו . זה מדד טוב לרוח בית החולים.

ראיתי כתבה על הניהול הנשי של וולפסון ולך יש גם סגנית שהיא אישה איך העבודה בסביבה נשית?

לא אוהב את השאלה.

אני אישית לא בוחר אנשים לפי מין או דת או משהו אחר . אני בוחר אנשים לפי שלושה פרמטרים : נאמנות ואמינות , שליחות ומוטיבציה לעבוד בבית חולים ומקצועיות . כל פרמטר אחר לא רלוונטי בעיני . מה שכן אני יכול להגיד לך שכל הצוות שעובד איתי הוא רב גוני : נשים וגברים , ספרדים ואשכנזים , חילונים , דתיים וחרדים הכל בכל מכל כל. זה מה שיפה – זה עם ישראל, השילוב והביחד של כולם זה מה שמוביל להצלחה.

אז לשאלתך לגבי נשים וכו' – לא רלוונטי בעיני מי המנהל מה שחשוב זה איך גורמים לדברים לקרות. נשים , גברים – לא משנה העיקר שיקרה ויקרה טוב.

יש לך תחביבים?

כתיבת ספרים וצילום – אני מת על זה. באחרונה הזנחתי את זה בגלל התפקיד אבל אני אוהב ללכת לים לצלם .

כתיבת ספרים?? מה אתה כותב?

ספר אחד אוטוטו כבר יפורסם בהוצאת 'ידיעות ספרים'. ספר על פרקי אבות וניהול . דילמות של מנהלים ואיך אפשר לפתור אותם באמצעות המקורות היהודים . ספר שכתבתי עם חברי זיו אלול , מנכ"ל של חברת פייבר העולמית .לפני כעשור חשבתי על העניין וביחד עם זיו שהכרתי אותו בצבא ועברנו מסלולים די דומים החלטנו להוציא את הפרויקט הזה לפועל .

והתחלתי לכתוב ספר על ניהול ומבצע אנטבה והקשר בניהם. בגלל הקורונה זה קצת נעצר.

מה הקשר בין מבצע אנטבה לניהול?

מבצע אנטבה זה משהו שנמצא אצלי בלב כבר הרבה מאוד שנים . אני חוקר ולומד על זה כבר 25 שנים מכל ההיבטים והזויות שאפשר , גם מרצה על זה הרבה . ומצאתי הרבה מאוד אלמנטים ניהוליים שאפשר ללמוד מהאירוע . על זה הספר.

ויש עוד כמה מחשבות על ספר ניהול ופרשת שבוע אבל זה עוד לא מבושל מספיק.

ראית גם שיש תפילה שכתבת על תומכי הרפואה – מה זה?

בטח – דבר חשוב מאוד. יש תפילה לאחות ותפילה לרופא אבל לא מצאתי תפילה של אלו שעושים את העבודה מאחורי הקלעים כמו שיש תומכי לחימה בצבא , יש תומכי רפואה בבתי החולים .

אלה הצוותים החשאיים – לא מדברים עליהם , פחות שומעים עליהם אבל הם אלו שבלעדיהם לא תהיה רפואה. ולכן חשוב שתהיה להם תפילה . אף אחד לא עשה זאת למיטב ידיעתי , אז כתבתי.

מה חסר לך?

בעיקר זמן . המשפחה שלי לא רואה אותי הרבה . הפכתי להיות "אבא של שבת" אשתי והילדים יודעים שמה שאני עושה זה חשוב והם תומכים ונושאים בנטל . אבל לי זה קצת קשה.

איפה תהיה עוד 5 שנים ?

בוולפסון והוא יהיה מקום הרבה הרבה הרבה יותר טוב.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו