ויקיפדיה
ויקיפדיה ויקימדיה

כשחזר העיתונאי מולי שפירא להגיש את התוכנית 'בילוי נעים' בגלי צה"ל, הוציאה דוברות התחנה הודעה ייחודית שבה הוצג הרקורד העיתונאי המפואר של שפירא.

בין היתר פורסם כי בעבר הגיש שפירא את התוכנית 'הפתעות לשבת'. אלא שתוכנית רדיו שכזאת לא הייתה ולא נבראה, והיא לא הוגשה מעולם על ידי שפירא ולא על ידי אף עיתונאי אחר. מקור הטעות היה כמה שנים קודם לכן, כששני חיילים בגלי צה"ל חמדו להם לצון והוסיפו ברגע של הומור את הפרט הזה בערך של מולי שפירא באתר ויקיפדיה. באותה הזדמנות הם גם כתבו שאלכס אנסקי הוביל רצועת שידור בשם 'חמינדוס'. הפרטים הללו נותרו בדפי האנציקלופדיה האינטרנטית במשך כשנתיים, עד שעורכים בכירים באתר הבחינו בהם.

הטעות שהתגלגלה לגופי חדשות רבים נובעת מהחשיבות ומהאמינות שמייחס הציבור הרחב למה שנכתב בוויקיפדיה, עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע לא טורחים לבדוק על מה מסתמך המידע שנכתב בו והוא הופך לאמת עובדתית בעיני רבים.

עשרים שנה בדיוק חלפו מאז הוקמה הבמה המרכזית למידע ברשת, שעוסקת כמעט בכל נושא אפשרי – זמן מתאים לבחון כיצד הפך האתר למוקד מידע ראשוני לכל שאלה, עד כמה ניתן להישען עליו ומדוע בחלק מהמוסדות האקדמיים הוא נחשב למקור לא מהימן. ויקיפדיה היא אחד מעשרת האתרים הנצפים בעולם, ובישראל היא מדורגת במקום השישי אחרי גוגל, יוטיוב, פייסבוק, ynet וגוגל ישראל.

מה בין יצהר לבורין?

הלל גרשוני, עורך, מתרגם ופובליציסט, הוא גם עורך פעיל בוויקיפדיה. בשיחה עם 'בשבע' הוא עומד על היתרונות והחסרונות של האתר. "היתרונות של ויקיפדיה ברורים", אומר גרשוני. "זה מקור זמין, חינמי, הוא מסדר את המידע באופן הכי נוח שאפשר ומתעדכן כל הזמן, בניגוד לספרי מדע או הגות מודפסים. זה מה שהופך אותו לכלי שגם עיתונאים ואנשי מחקר רציניים עושים בו שימוש.

"מייסד ויקיפדיה ג'ימי וויילס אמר שאת הרעיון למבנה של ויקיפדיה הוא ביסס על הרעיון של שוק חופשי. הוא מסתמך על התיאוריה של חתן פרס נובל לכלכלה האוסטרי פרידריך האייק, שנהג לקדם מאוד את הקפיטליזם. השוק החופשי בעצם עובד מלמטה למעלה, בניגוד לפילוסופים ואחרים שחשבו שנכון לכונן ולקיים חברה באמצעות צווים, פקודות וניהול. האייק הראה שחברה עובדת הרבה יותר טוב כשלא מנהלים אותה, על ידי ההמון שקובע את סדר הדברים ולא מקבל תכתיבים למיניהם. וויילס לקח את הרעיון של שוק חופשי כלכלי והחיל אותו על תחום המידע והידע. מבחינת התנהלות – זה דבר יעיל. אם נחפש מידע על כל דבר בעולם - בעלי חיים, צמחים, דת, פוליטיקה או כל תחום אחר – אפשר למצוא אותו בוויקיפדיה באופן מדויק, ובהקשר הזה מדובר ביתרון גדול מאוד. זאת בניגוד לאנציקלופדיות מודפסות שנמצאות בספריות או בבתי הספר, שלא מתעדכנות וגם לא תמיד זמינות להמון".

אולם היתרונות של ויקיפדיה הם גם הסיבה לכך שקשה לסמוך על הגוף הזה. "חיסרון בולט במיוחד הוא חוסר הסמכות", אומר גרשוני, "רוב הגולשים בכלל לא יודעים מי כתב מידע בערך המבוקש, על מה הוא מסתמך ומה הידע שיש לו. יש אנשים שאצלם העובדה הזאת הופכת את השימוש באתר לביקורתי וספקני יותר. מי שנעזר בחומר מוויקיפדיה חייב להבין את זה. חשוב לדעת שמי שכותב ערך בוויקיפדיה לא בהכרח מומחה בתחום, ולא בטוח שהוא בכלל מבין בו. בניגוד לפרסומים מדעיים או מחקריים, אם משהו כתוב בוויקיפדיה זה לא בהכרח אומר שזה נכון, בדוק או מוכח. לכן התוכן שבעיניי הכי חשוב שם הוא לא המידע שמובא בגוף הערך אלא הקישורים למקורות".

בעבר נשמעו טענות על הטיה פוליטית בחלק מהערכים המצויים באתר ויקיפדיה. על פי בדיקה של עיתונאי 'בשבע' דביר עמר, בערך על היישוב יצהר הופיעה קטגוריה בשם "האשמות באירועי אלימות" שמיוחסים לתושבי המקום. מצד שני, בערך על הכפר הסמוך בורין, אשר משמש כמוקד של זריקות אבנים ואלימות נגד חיילי צה"ל ומתיישבי האזור, לא מוזכר כמעט שום אירוע שכזה.

"הטיות ישנן, אבל הן לא יהיו ברמת העובדות אלא ברמת אופן ההצגה של המידע", מסביר גרשוני. "נראה את זה באיך שמנוסחת עובדה כזו או אחרת, כמה נפח היא תתפוס. הבעיה הזאת לא תהיה בנושאים מחקריים ואקדמיים כמו חקר המקרא, שבהם יובאו כל הצדדים באופן שווה. בעניינים פוליטיים, אקטואליים ומהותיים בהחלט יש ערכים שאפשר לראות בהם הטיה ברורה. בערכים בנושא להט"ב אפשר לראות איך הצד התומך תופס יותר מקום. זה קיים".

לעומת זאת, טוען גרשוני, דווקא בוויקיפדיה ניתן לאורך זמן ליצור איזון בקלות רבה יותר מאשר ברשתות החברתיות. "גם בטוויטר ובפייסבוק אפשר לראות הטיות פוליטיות ואג'נדות שמובלטות. ההבדל הוא ששם יש מי ששולט בתכנים ומושך בחוטים. בוויקיפדיה יש אנשים שהם קובעי דעה, ואלו העורכים של הערכים השונים. אם אתה בא במטרה לשנות איזשהו ערך, יהיה לך קשה לשנות אותו בעצמך ולגרום לכך שהדברים יישארו כתוב כך לאורך זמן, מכיוון שיש שם אנשים אחרים שרואים את הדברים אחרת. בוויקיפדיה התפתחה קליקה מסוימת של אנשים שהם עורכים ותיקים יותר ששולטים בפרטים ולדעה שלהם יכול להיות משקל לא מבוטל. כדי להגיע למעמד הזה צריך לשבת זמן רב מול האתר, לכתוב ערכים רבים ולהוסיף מידע לערכים אחרים וכך להשפיע. בניגוד לאתרים אחרים, ויקיפדיה היא מוסד ללא כוונת רווח, לכן כגוף אין לו עניין לשרת צד כזה או אחר. מסיבה זו גם היכולת לחולל בו שינוי פשוטה יותר. אין עורך ראשי, אין הנהלה שמתערבת בתוכן, זה מנוגד לערכי האתר".

השופטת שביקשה ערך בהזמנה

ויקיפד ותיק אחר הוא עמיחי בנעט, שמשמש ככותב באתר הפופולרי. בנעט מספר איך הוא עצמו היה אחראי לטעות שהוטמעה בערך שנכתב על יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

עוד בתחילת פעילות האתר, כשכתב בנעט את הערך, הוא ציין שהתאריך של יום השואה נקבע בכ"ז בניסן משום שבשנה שבה רצתה הממשלה לקבוע יום ייחודי לזכר השואה התאריך הלועזי של מרד גטו ורשה נפל בתאריך הזה. פריט המידע הזה השתרש בציבוריות הישראלית, ובעיני רבים כך היה המעשה ההיסטורי. כמה שנים לאחר מכן מצא בנעט שביומן בהוצאת משרד החינוך הופיעה הידיעה הזאת כפריט מידע שהוגש באופן רשמי על ידי המשרד. באתר ויקיפדיה היו מי שחשבו כי מדובר באשרור לאמיתות הידיעה, אלא שבפועל נראה שבמשרד החינוך הסתמכו על המידע בוויקיפדיה, ש"לא מדויק" תהיה הגדרה שלו בלשון המעטה.

"רק מאוחר יותר החלטנו לבדוק מה בדיוק היה הרקע לקביעת התאריך הזה", מספר בנעט. "עורך באתר רצה לפרסם את הפרט הזה בעמוד הבית של ויקיפדיה בתור פינת 'הידעת', והחלטתי לפני כן לבדוק את העניין ברצינות. בדברי ימי הכנסת מצאתי סיפור אחר לגמרי. ההצעה לקבוע יום זיכרון לשואה דווקא ביום זה עלתה ארבע שנים לפני אותה ישיבת ממשלה מדוברת. הרצון היה לקבוע את היום בחודש ניסן, אבל התאריך המקורי של המרד היה ערב פסח. הוחלט לקבוע את היום דווקא בתחילת ימי ספירת העומר, שהם גם כך ימי אבלות, וכמובן שבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל".

במקרה זה הטעות נשארה באתר במשך כמה שנים, כמו טעויות אחרות שבנעט יודע לספר עליהן. אבל בעיניו, הפתיחות של האתר להמון גם מונעת לא מעט טעויות. "זו אנציקלופדיה שנכתבת על ידי הציבור. הידע שיש להמונים הוא רחב, מאוזן ועשיר יותר ממה שמחזיקים המומחים. אני אומר את זה בכל תחום. לא הייתי מחפש מידע בוויקיפדיה במקום ללכת לרופא", אומר בנעט, "אבל בעולם הידע התיאורטי בהחלט יש לה הרבה מה לתרום. נכון שיכולות להיות טעויות, אבל יש גם מי שיתקן. ככל שיכתבו בה יותר אנשים, היא תהיה מאוזנת יותר ומדויקת יותר. לכן חשוב שכמה שיותר אנשים ייכנסו לוויקיפדיה, יכתבו בה, יהיו חלק ממנה וישפיעו על המידע שיונחל לילדים ולנכדים שלנו".

בנעט מדגים כיצד חוכמת ההמונים היא דווקא יתרון בכל הנוגע לתיקון טעויות באתר: "משרד הביטחון נותן אות מלחמה על מלחמת לבנון השנייה לכל מי ששירת באחד מגופי הביטחון בימי המלחמה", מספר בנעט, "אלא שבאתרי הממשלה נכתב שהמלחמה נמשכה מט"ז בתמוז עד כ' באלול. זו טעות. בוויקיפדיה הטעות הזאת תוקנה על ידי אחד הגולשים ארבע שעות אחרי שהמידע עלה לאוויר. באתר משרד הביטחון זה נותר כך עשר שנים ללא שינוי. זה היתרון באתר שמסתמך על ההמון, לעומת אתר רשמי שכל שינוי בו נשען על בעלי סמכות בודדים".

באשר לאפשרות של הטיות פוליטיות בוויקיפדיה אומר בנעט: "באתר יש ביקורת מתמדת מימין ומשמאל, לכן אפשר לומר שרוב הערכים הם איפשהו באמצע. אבל בהחלט יש מקרים של ניסיון להטות מידע בערך מסוים לפי עמדה פוליטית".

רק לאחרונה התעורר ויכוח בין העורכים הרבים באתר אם להכניס בערך על תא"ל במיל' אמיר השכל את העובדה שהטיח אמירות קשות ומתנשאות בשוטרת ממוצא אתיופי, וטען כי הוא העלה את ההורים שלה לארץ. את החשיפה פרסם עמית סגל בחדשות 12, אך אחרי שהסיפור נוסף בערך הוויקיפדי על השכל – הוא הוסר ממנו. "הנושא עלה להצבעת העורכים, מי שיש לו ותק של עריכה והיה פעיל בחודש האחרון יכול היה להשתתף בהצבעות. בסופו של דבר הוחלט לכתוב ניסוח עדין של התקרית המקוממת".

מקרה נוסף של ניסיון ליצור תדמית פוליטית ממלכתית נחשף בטור של העיתונאי קלמן ליבסקינד ב'מעריב'. לדברי ליבסקינד, "ב־2017, בעיצומו של המאבק של שרת המשפטים איילת שקד למנוע את בחירתה של אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון, פנתה דוברות הרשות השופטת לוויקיפדיה וביקשה להחליף את הערך על השופטת בערך שלם חדש שכתבו בדוברות. הדף, שנוסח בתיאום עם הנשיאה המיועדת, היה שיפוץ מפואר של קורות החיים השיפוטיים שלה, ומי שיבקש ללמוד ממנו יקבל אסתר חיות אחרת מזו שבמציאות. יש גם אנשים שעובדים בכתיבת ערכים בשביל לקוחות מסוימים. זה דבר שוויקיפדיה מאפשרת, על אף שהיא מבוססת על מתנדבים, אבל בערך עצמו יש גילוי נאות שהערך המסוים נכתב על ידי עורך בתשלום".

בנעט יודע לספר על מה שהתרחש מאחורי הקלעים במקרה של חיות. "כל מי שיש עליו ערך בוויקיפדיה, יש דברים שחשוב לו שיהיו כתובים עליו. יש גורמים שמשנים ערכים על עצמם, אחרים שולחים נציגים או ויקיפדים אחרים לנסח עליהם ערך מפרגן יותר, עם דברים חיוביים שהם רוצים להבליט. במקרה של חיות, דוברות בתי המשפט פנתה לוויקיפד מנוסה וביקשה ממנו שיכניס את התדמית של הנשיאה כמו שהיא הייתה רוצה לראות אותה. הערך אכן שונה, אבל לא בדיוק כמו שהיא רצתה. אחרי חשיפת המקרה ב'מעריב', ישבו הרבה ויקיפדים שהבינו שהיה ניסיון להטות את הערך לצורך שיפור התדמית שלה ועברו על כל הציטוטים וכל הפרטים שמופיעים בו, ובאמת מצאו מה להוסיף ולשנות. הרבה אנשים שכותבים ערך באים עם אג'נדה, ובהחלט אפשר לראות את זה בערכים מסוימים. אבל ככל שיגיעו יותר אנשים לכתוב, לתקן ולשפר – יהיה איזון".

לסיום נזכר בנעט במקרה נוסף שבו הכלי שבידי ההמון תיקן טעות היסטורית במשרד ממשלתי. "במשרד הביטחון הייתה רשימה של אוניות המעפילים שהגיעו לארץ. ברשימה, כך מתברר, הייתה אונייה נוספת שלא הייתה ולא נבראה. אחד הוויקיפדים ראה ברשימה אונייה בשם אסתיר ואונייה בשם אסתיה. במקרה הוא הכיר את הסיפור שלה לעומק וידע שזו אותה אונייה עם שני שמות, והעלה בוויקיפדיה רשימה מעודכנת יותר. כאשר כמה שיותר אנשים באים עם הידע, הוא יכול להיות יותר ויותר מדויק".

מסננת המידע לא דקה מספיק

למרות הדברים שאומר בנעט, מרצים רבים באקדמיה ובעולם המחקר לא רואים בוויקיפדיה כלי שנכון להסתמך עליו. רועי כ"ץ, איש תקשורת ומרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, פורס את השקפתו לגבי השימוש באתר. "הסטודנטים אצלנו מגישים מוצר בעל אופי של תוכנית רדיו או כתבה מודפסת, אבל בתחקירים העיתונאיים שלהם אני לא מוכן לקבל את ויקיפדיה כמקור עיתונאי או מחקרי", אומר כ"ץ, "ויקיפדיה זה אתר של תוכן גולשים, של חוכמת המונים, אבל לא מקור אמין מספיק ולא מבוסס דיו מבחינה אקדמית".

כ"ץ מודע לטענה על חוכמת ההמונים המאפשרת דיוק בפרטים, אבל לדבריו "אי אפשר לדעת באיזה שלב אתה פוגש את הערך הוויקיפדי, אם בזמן שהטעות עלתה לאתר וטרם תוקנה או אחרי שבא גולש אחר ותיקן אותה. פרחי עיתונות צריכים לצאת מנקודת הנחה שזה בסדר לקרוא את הערך באתר, אבל ממש לא בסדר להסתמך עליו. זוהי אולי תחילת הדרך, ההנחה הראשונית, אבל זה לא מוצר אמין. אם מישהו יגיע לבית המשפט ויגונן על עצמו בטענת 'אמת דיברתי' כי ככה כתוב בוויקיפדיה – זו לא תהיה טענה שתתקבל".

לדברי כ"ץ, הפתיחות שמאפשרת להגיע לדיוק ועדכון פרטים בערכים שמתפרסמים באתר, יכולה באותה מידה לשמש גם ליצירת עיוותים היסטוריים במכוון. "לא מזמן חשף עופר אדרת בעיתון 'הארץ' שערך שלם בוויקיפדיה הומצא על ידי גורמים פולנים. הם המציאו מחנה השמדה שפעל בוורשה ובו הובלו פולנים רבים אל מותם. זה נעשה כחלק מיצירת הנרטיב הפולני למלחמת העולם השנייה, שלפיו הפולנים היו קורבן של הנאצים ולא שותפים לרצח העם היהודי. זו הייתה עבודה יסודית של משכתבי היסטוריה. הם כתבו שם פרטים, נתונים ותאריכים והעלו תמונות – וכל זה על דבר שלא היה ולא נברא. הערך החזיק מעמד בוויקיפדיה במשך 15 שנה, תורגם להמון שפות ואתרי חדשות אחרים ומחקרים רציניים השתמשו בו והסתמכו עליו. הוא צוטט בערכים אחרים הקשורים למלחמת העולם השנייה. הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר בעידן הדיגיטל לשכתב ולעוות את ההיסטוריה, והמהירות שבה ערך שעולה לאתר נטמע בתודעה שלנו – כל אלה יוצרים קושי אמיתי להפריך דברים, בייחוד בנושאים שאנשים פחות בקיאים בהם. ככל שערך מסוים הוא על נושא לא מוכר או מרוחק יותר מרוב הציבור – היכולת לתקן אותו ולהתעמת איתו מצטמצמת".

כ"ץ מחדד את הבעייתיות בכך שהתוכן באתר נתפס בקלות כאמין, בלי שום בדיקה מדויקת והתחקות אחר המידע המוצג בו: "כשערך ויקיפדי מסוים מתחיל להיות מצוטט במקומות אחרים, כשבעצם לא ברור מי המחולל שלו, זו בעיה. יש לא מעט אנשים שבאים בטיעונים משפטיים ומהותיים שמקורם בכלל בוויקיפדיה, בלי ביסוס ובלי מקור רציני, אבל הם נכנסו עמוק לעולם המשפט באופן שדברים אמיתיים שנכתבו באנציקלופדיות אחרות, מקצועיות מודפסות – לא נכנסו. בניגוד לאתרי תוכן גולשים כמו יוטיוב ואחרים, ויקיפדיה היא מפגש בין תוכן גולשים לחוכמת המונים. זה מאפשר יותר דיוק אולי, ועדיין החורים במסננת של ויקיפדיה לא קטנים מספיק. זה לא אומר שאנחנו צריכים להילחם בוויקיפדיה. אנחנו צריכים להילחם בדרך שבה צורכים אותה".

ואחרי הכול, כ"ץ יודע גם להחמיא לאתר הפופולרי: "זו תופעה מדהימה שיש בה יותר מ־49 מיליון ערכים, 5.7 מיליון ערכים באנגלית וכ־200 אלף בעברית. זה האתר התשיעי הכי נקרא בעולם וזה דבר מבורך. הפונט וסדר הדברים בו נוחים מאוד לקריאה וזמינים לשימוש לכל אחד. רק צריך לדעת איך לראות אותו".

ויקימדיה: "הידע שייך לציבור"

ויקיפדיה כאמור היא במה לגולשים בלי ראש פירמידה מובהק, ולכן לא ניתן להשיג תגובה מסודרת מטעם האתר. מי שמשיבה על הטענות היא רויטל פולג, מנכ"לית עמותת ויקימדיה בישראל, שהיא חלק מקרן ויקימדיה העולמית לקידום הידע וההשכלה בישראל ולהנגשת תכנים במגוון רחב של תחומי ידע. ויקימדיה תומכת בפעילות ויקיפדיה על ידי הכשרת עורכים מתחומים שונים, תוך ניסיון להביא לכך שקהל הכותבים יהיה הטרוגני יותר ויכלול למשל גם נשים ובני מיעוטים, ובכך ליצור את המגוון ורוחב הידע המתבקש בוויקיפדיה.

לדברי פולג, אין כאן ניסיון להתחרות באתרי החדשות, המדע והידע האחרים המבוססים על אנשי מקצוע ולא על ההמון. "ויקיפדיה היא לא אתר חדשות, לא של מחקר, לא של מדע, אלא של ידע רב־תחומי. לאחרונה הוא דורג כאחד מעשרת האתרים הכי נצפים בישראל ושובץ במקום השישי. האתרים ששובצו לפניו כולם אתרים מסחריים, יש להם אינטרסים כלכליים ובעלי הון מאחוריהם. אנחנו לא משרתים אף גוף, אף אדם, אלא אך ורק את חוכמת ההמונים והציבור".

באשר לחוסר האמון של מרצים רבים באקדמיה באתר הציבורי אומרת פולג: "היום גם באגף הזה המצב שונה. ויקיפדיה היא שחקן חדש בתמונה, שעשה שינוי פרדיגמה בכל הקשור ליצירת תוכן. התפיסה אצל מרצים רבים השתנתה. אחרי שנות פעילות שבהן ויקיפדיה הוכיחה את עצמה, גם האקדמיה מבינה יותר ויותר את הכוח שלה, ויודעת שאפשר לסמוך עליה דווקא בגלל חוכמת ההמונים, ולא למרות. אפשר ליהנות מהזמינות ומהבהירות שלה וכן מהדקדקנות בתוכן. לחלק מהמרצים יש תפיסה חברתית שהידע שייך לציבור ולא צריך להישאר על מדפי הספרייה באוניברסיטה או בפקולטה אחת בלבד. באוניברסיטת בן גוריון יש מרצה שמעודד את הסטודנטים שלו לכתוב בוויקיפדיה ערכים על מכשור רפואי. הוא נותן להם קורסים וציונים על כך, כדי שאנשים שצריכים לעבור הליך רפואי מסוים יוכלו לקרוא באופן נגיש מה הם הולכים לעבור. מבחינתו זו תרומה לחברה".

באשר לטענה על חוסר דיוק והטיות מכוונות בערכים מסוימים אומרת פולג: "הטיות פוליטיות יכולות להיות כי כך החליטו לכתוב ערך מסוים, אבל זה תמיד עומד לבחינת קהילת העורכים. קריאה ביקורתית זה דבר שהוא תמיד טוב. אני לא אומרת לקבל כל מילה שכתובה באתר, כמו שגם עיתון, ספר או מאמר צריך לקרוא באופן ביקורתי, לבדוק ולהעמיק. ערך בוויקיפדיה עובר הרבה עיניים, ולכן אני לא חושבת שדווקא בוויקיפדיה יש חוסר דיוק מכוון".

ויקיפדיה מובלטת על ידי מנוע החיפוש גוגל. בכל חיפוש בגוגל שיש לגביו מידע רלוונטי בוויקיפדיה - גוגל מקדם את הערך הוויקיפדי מעל כל התוצאות האחרות, עם תוסף מיוחד בצד העמוד אשר מפנה את הגולשים להשתמש דווקא באתר זה.

"זה לא מקרי", אומרת פרופ׳ קרין נהון, מומחית לפוליטיקה של המידע במרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. פרופ' נהון היא גם חברה בוועד המנהל של ויקימדיה ישראל. לדבריה, "יש שיתוף פעולה מלא ומתואם בין מנוע החיפוש גוגל ובין ויקיפדיה. כמובן שוויקיפדיה הוא מנגנון שאין בראשו אדם אחד, לכן את שיתוף הפעולה מובילה קרן ויקימדיה כחלק מתמיכתה בפעילות ויקיפדיה. מדובר באחד האתרים הכי נצפים בעולם. רק בישראל יש כ־1,200 עורכים, מאות אלפי ערכים, וברחבי העולם יש כ־41,000 עורכים פעילים".

פרופ' נהון מציינת עובדה מפתיעה בנוגע לוויקיפדיה: "לפני שמונה שנים נעשה מחקר מקיף שבחן את המידע שיש בוויקיפדיה מול אנציקלופדיות שנכתבו על ידי אנשי מקצוע, חוקרים ומדענים. ויקיפדיה יצאה מדויקת הרבה יותר מכל אנציקלופדיה אחרת, בכל מדד שנבדק".

לדבריה, ויקיפדיה לא מחליפה את מקורות הידע המסורתיים אלא להפך. "ויקיפדיה מעודדת את השימוש בכל אתרי הידע כי חוקרים, עיתונאים וסטודנטים מבינים שהיא רק תחילת הדרך למציאת המידע ולא סוף המסלול. לומדים רבים נכנסים לקישורים שוויקיפדיה מפנה אליהם, וכך כולם יוצאים נשכרים. בסופו של דבר ויקיפדיה היא אחד הדברים הגדולים שקמו לאנושות, ואני מברכת על התפקיד שהיא ממלאת ועל התוצאה הברוכה שלה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו