הזמן לעצור את המהפכה החוקתית השנייה

ישראל אינה איראן והחלום הציוני מעולם לא שאף לקליקה מצומצמת, נאורה בעיני עצמה, שתקבע את עתידה של מדינת היהודים במקום העם עצמו.

מתן פלג , א' בטבת תשפ"א

הזמן לעצור את המהפכה החוקתית השנייה-ערוץ 7
מתן פלג
צילום: אור אלכסנברג

שני אירועים דרמטיים ביותר התרחשו במדינת ישראל בשבוע אחד של חודש נובמבר 1995. על אף שאין קשר בין האירועים, הם דומים בעוצמת השינוי שהם יצרו בחברה ובמשטר הישראלי.

האירועים הללו הם רצח ראש הממשלה יצחק רבין שאירע ברביעי בנובמבר, והשני הוא "פסק דין המזרחי" שנתקבל חמישה ימים לאחר מכן.

על האירוע הראשון לא צריך להרחיב. רצח כל ראש ממשלה במדינה דמוקרטית הוא אסון נוראי שכן מדובר בנבחר ציבור ראשון במעלה. ירייה באדם שכזה הוא ירייה ברעיון חי, אשר מיליוני אזרחים בחרו בו. בנוסף לכך יצחק רבין לא היה "סתם" ראש ממשלה, אלא אבן יסוד באתוס הציוני. יפה הבלורית והתואר מן הפלמ"ח, משחרר ירושלים, גיבור ישראל. רצח רבין השפיע עמוקות על התרבות, על השיח, על החינוך ועל הפוליטיקה הישראלית.

חמישה ימים לאחר הרצח הנורא, בזמן שמדינת ישראל שרויה בהלם מוחלט, דנים תשעה שופטי עליון בעתירה של בנק המזרחי המאוחד נגד מגדל כפר שיתופי. בבנק המזרחי טענו כי חוק ההסדרים הקיים דאז, פוגע בזכות קניינם, כיוון שהוא מאפשר להפחית חובות שעל פי חוזה חייבים להם. לטענתם, החוק סתר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר חוקק שלוש שנים קודם לכן, מפני שהוא אוסר פגיעה בקניינו של אדם.

הערעור נדחה אגב, אבל כשאומרים היום "פסק דין המזרחי" אף אחד לא באמת מתייחס לסעד שביקש הבנק מבית המשפט ולא קיבל, אלא לעובדה שאז החליטו שופטי בג"ץ בדעת רוב, שיש בחוקי היסוד לפסול חוקים הסותרים אותם, מפני שמעמדם הוא של חוקה.

זהו פסק הדין אשר בישר לעולם כי המהפכה החוקתית הושלמה בישראל. אבל אף אחד לא שמע כשזה קרה. ואם יצא עשן לבן מארובה כל שהיא, אף אחד לא שם לב לכך. כולם היו שרויים באבל המטלטל המהול בסערה פוליטית חסרת תקדים שיצר רצח רבין.

מאז נפסלו במדינת ישראל 20 חוקים, 14 מתוכם בעשור האחרון. בוטלו מאות החלטות מבצעיות של מערכת הביטחון, עשרות מינויים לתפקידים שונים, מתווים, הסכמים ותקנים במערכות המדינה. אלפי חוקים נכתבו מראש "ברוח המהפכה" בשל השאלה כבדת המשקל "האם יעברו את מבחן בג"ץ או לא?" הכול השתנה מאז. בג"ץ של היום הוא הקובע הסופי בשאלות מדיניות, ביטחון, הגירה ואופי המדינה.

בשביעי לחודש טבת, 22 בחודש דצמבר 2020, בצדו של משבר פוליטי חסר תקדים ובלתי נגמר, המלווה במגפה עולמית שלא נראה דומה לה כמאה שנה, יתכנסו שופטי בג"ץ לדון בחוקיותו של חוק היסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.

עם הרעב בא התיאבון, כך מסתבר אצל שופטי בג"ץ, ואם במהפכה החוקתית הראשונה מיצבו לעצמם השופטים העליונים את המעמד לפסול חוקים באופן סיטונאי על בסיס פרשנות מרחיקת לכת של חוקי יסוד, הרי שעכשיו ידונו בשאלה האם מותר להם לפסול גם חוקי יסוד.

העם היום, כמו בנובמבר 95, טרוד בעניינים אחרים ולא מודע לגודל השעה. לא מדובר באסקפיזם או בחוסר עניין, אלא פשוט במסך העשן שבאמת קשה לראות מבעדו. ערפל המורכב מארבע שכבות של משברים. משבר פוליטי, משבר מגפתי, כלכלי וחברתי. אבל הפעם לחברה הישראלית אין את המותרות לקחת פסק זמן ולתת לדברים לעבור בשתיקה. הפעם חייב הציבור הישראלי לזעוק בכל הכוח כי חובתם של שופטי בג"ץ לעצור. חובה על הציבור הישראלי לומר בקול גדול- לא תהיה מהפכה חוקתית שניה.

העובדה שבשנים האחרונות הפכה הרשות השופטת לרשות-על המחליטה בכל תחום, כולל בסוגיות פוליטיות מובהקות, על חשבונם של נבחרי הציבור אינה התנהלות ראויה למדינה דמוקרטית ויש לאזן חזרה ובדחיפות, את יחסי הכוחות בין הרשויות.

ישראל אינה איראן והחלום הציוני מעולם לא שאף לקליקה מצומצמת, נאורה בעיני עצמה, שתקבע את עתידה של מדינת היהודים במקום העם עצמו. בעתיד הדרישה תהיה כלפי המחוקק כדי שיחוקק חוק יסוד להפרדת רשויות. אך עד אז- קולה של הזעקה צריכה לפנות אל השופטים העליונים. לבג"ץ אין סמכות לדון בחוקי יסוד. בוודאי לא בחוק הלאום.

מתן פלג, יו"ר תנועת אם תרצו