ח"כ מתן כהנא פנה לראש הממשל בנימין נתניהו בבקשה לבטל את הליכי הבירוקרוטיה המקשים על נשים עגונות ומסורבות גט בהשגת מעמדה "הורה עצמאי".
לדבריו, תיקון פשוט זה יאפשר מעט הקלה בתהליך הממושך שהן עוברות ויסייע בתיקון העוולה הקשה שהיא מנת חלקן היום-יומית.
במכתב ששלח אמש ח"כ מתן כהנא לראש הממשלה בנימין נתניהו ובהתאם למידע שנמסר ללשכתו מ'קואליציית עיקר' למען נשים עגונות ומסורבות גט, ביקש כהנא לתקן את הנוהל הנוגע לנשים אלה כך שלא יתבקשו לחדש מדי שנה את הסטטוס שלהן כ"הורה עצמאי".
כמו כן ביקש כהנא ליישם כלפיהן את מדיניות הנגשת מאגרי המידע הממשלתיים שתחסוך מהן רישום נפרד בכל מוסד ממשלתי רלוונטי.
לדברי חה"כ כהנא: "נשים מסורבות גט ועגונות אינן מצליחות להתגרש במשך שנים רבות לנוכח סירובו של בן הזוג לתביעת הגירושין או לנוכח אי כשירותו הגופנית/נפשית או היעדרותו. הן דבר ידוע הוא כי על פי ההלכה היהודית, הגירושין יכולים להיכנס לתוקף אך ורק עם מתן שטר הגט של האיש לאישה, ומכאן שסירוב או אי כשירות של בן הזוג יוצר חסם שלא מאפשר את הגירושין ומותיר נשים בקשר נישואין שלא ברצונן, כאשר בפועל הפירוד חל תקופה ממושכת".
"במקרים מסוימים, בתי הדין הרבניים מעניקים לאותן נשים אישורים על היותן 'מסורבות גט' או 'עגונות'. אישורים אלה ניתנים לרוב רק לאחר הליך ממושך שבמהלכו בית הדין השתכנע שעומדת לאישה הזכות ההלכתית להתגרש. נשים אלה סובלות בהקשר זה מפגיעה כפולה: הן אינן מצליחות להשתחרר מקשר הנישואין שהסתיים, ובנוסף, ובניגוד לנשים גרושות, הן נדרשות מדי שנה לפנות לבתי הדין ולבקש אישור עדכני על עובדת היותן פרודות פרוצדורה שלעיתים כרוכה באגרה ובתשלום שכר טרחה לעו"ד", הסביר כהנא.
כהנא הוסיף, "נשים רבות מרגישות תחושת השפלה קשה כאשר הן נדרשות להוכיח מדי שנה שהן לא "חזרו לשלום בית" ושהן לא חזרו בהן מבקשתן הנושנה לגירושין. אני חוזר ומדגיש כי מדובר במקרים בהם בית הדין הרבני השתכנע שהנישואין הגיעו לקיצם".
על פי סעיף 1(2) לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב –1992 ובהתאם לנקוב בסעיף 1(2) (א) לחוק, אדם ש"חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת זו שנתיים לפחות", יוגדר כ"הורה עצמאי", ויהיה זכאי להטבות שמקנה החוק כמו גם תקנות נוספות שהותקנו מכוחו. זכאות דומה חלה, בהתאם לסעיף 1(2)(ב) לחוק, באשר לאישה המוגדרת כ"עגונה" על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995. מצבן של נשים עגונות ומסורבות גט הוא למעשה דומה לקטגוריות המנויות בחוק, שכן דה-פקטו אותן נשים אינן חלק ממערכת זוגית של נישואין, אלא שעומד בפניהן חסם הלכתי.
"לנוכח האמור, אבקש להציע לתקן את הנוהל הנוגע לנשים מסורבות גט ועגונות, כך ש-אלה לא יתבקשו לחדש מדי שנה את הסטטוס שלהן כ'הורה עצמאי'. אבקש להפנות ולהזכיר כי ע"פ החלטת ממשלה מס' 1933 מיום 30.08.2016, ממשלת ישראל אישרה את החלטת משרד ראש הממשלה, רשות התקשוב הממשלתי ומשרד האוצר לקידום מדיניות הנגשת מאגרי המידע הממשלתיים לציבור וקבלת מידע מהציבור פעם אחת בלבד הנקראת. הצעד כונה בשם Tell Us Once", הוסיף.
"בהתאם להחלטה זו אין מדובר כאן בהליך של תיקון חקיקה אלא בהנחיה מתבקשת של משרדך לכלל הגורמים הממשלתיים להשאיר את הסטטוס של אותן נשים כ'הורה עצמאי' ובכך להקל מהן את הטרחה והבושה ללכת ולחדש את מעמדן מדי שנה בשנה, כך שבהסתמך על מתן אישור ספציפי של ביה''ד ביחס לאותה אישה העדכון יהיה אוטומטי בכל גורמי הממשלה מבלי שזו תצטרך להמציא אישור שנה בשנה", ציין כהנא.
כהנא פירט מספר גורמים ממשלתיים בהם הסטטוס הנ"ל חיוני מאוד: ביטוח לאומי, משרד השיכון, רשות המיסים, משרד התמ״ת, רשויות מקומיות- ארנונה, חברת החשמל ועוד. "על כל הנ"ל אשמח לקבל תשובה גם בכתב ע"י שאילתה ישירה שהגשתי היום למשרדך. אין ספק כי תיקון פשוט זה יאפשר מעט הקלה בתהליך הממושך שהן עוברות ויסייע בתיקון העוולה הקשה שהיא מנת חלקן היום-יומית".
מ'עיקר - קואליציית הארגונים למען עגונות ומסורבות גט' נמסר: "אנו מברכות את ח"כ כהנא שנענה לבקשתנו ופנה לראש הממשלה בעניין זכויותיהן האזרחיות של מסורבות הגט. מצבן של נשים מסורבות גט בישראל בלתי נסבל. מעבר להגבלות ההלכתיות שחלות עליהן, החוק הישראלי פוגע בהן ומחשיב אותן כנשואות, זאת למרות שהן חיות בנפרד מהבעל המעגן ובמקרים רבים מגדלות לבד את ילדיהן. התיקון המוצע יכיר בהיותן חד הוריות באופו קבוע ובכך יסיר את המגבלות הקיימות היום, כדוגמת מניעת מתן תמיכות סוציאליות נדרשות. קואליצית עיקר תמשיך לפעול לתיקון האזרחי וההלכתי המיוחל".