ניצב קובי שבתאי
ניצב קובי שבתאיצילום: דוברות

אם לא תהיינה הפתעות מכיוון ועדת גולדברג, ניצב קובי שבתאי ימונה למפכ"ל המשטרה. על האתגרים הצפויים לעמוד בפניו שוחחנו עם פרופ' דני גימשי, מרצה לקרימינולוגיה מהמכללה האקדמית אשקלון, קצין משטרה בדימוס ולשעבר מנכ"ל המועצה הציבורית למניעת פשיעה בישראל.

"האתגרים העיקריים לפי סדר עדיפות אחרי כמעט שנה של קורונה זה בניית אמון בין המשטרה לציבור. לא מדובר באמירה הכללית אלא בבניית אמון עם מגזרים ספציפיים כמו חרדים, ערבים, עולים חדשים וכן הלאה", אומר פרופ' גימשי. "בלי אמון בין המשטרה לציבור, המשטרה לא יכולה לתפקד. כל המחקרים והסטטיסטיקות מלמדים על רמת אמון ציבורי כלפי המשטרה נמוכה מאוד".

על הסיבות שמובילות לחוסר האמון הזה אומר גימשי כי מדובר בסיבות רבות ובהן בין השאר "פוליטיזציה של המשטרה, מעורבות והשפעה פוליטית על חקירות וכו'. סיבה נוספת היא שישנה תחושה בקרב אוכלוסיות שונות שהמשטרה אינה נותנת את השירות הטוב והשוויוני ביותר ביחס לאוכלוסיות אחרות. זה בולט באוכלוסייה הערבית והחרדית".

גורם בולט שאותו מוצא פרופ' גימשי כמחייב תיקון מהיר במשטרה הוא מה שהוא מגדיר ב"תרבות ארגונית". לדבריו "התפתחה תרבות ארגונית שהייתי קורא לה רמה נמוכה של איכפתיות ביחס לציפיות הציבור וביחס לתפקידה של המשטרה. המשטרה לא עושה את המירב, כמותית ואיכותית, על מנת למלא את תפקידה ולהבטיח את בטחון הציבור".

שאלנו האם הסיבה היא ניהול המערכת על ידי ממלא מקום במשך תקופה ארוכה, או אולי משהו אחר שקיים בדרגי הפיקוד השונים, ופרופ' גימשי משיב ב'גם וגם. "זה גם נובע ממציאות של ממלא מקום במשך שנתיים, וגם מאחר ולאורך כל שדרת הפיקוד במשטרה יש תרבות ארגונית שעל פיה לא צריך להתאמץ יותר מדי ואין תגמול למאמץ רב מדי. זה נובע מהיעדר מנהיגות. אין חתירה למגע כמו לפני עשרים ושלושים שנה".

עוד קובע פרופ' גימשי כי "איכות עבודת המשטרה כמעט ולא התפתחה במשטרה בעשרים השנים האחרונות. יש אמנם ציוד חדש יותר, אבל לא הייתה רפורמה אמתית כבר עשרות שנים, בעוד משטרות אחרות בעולם עברו רפורמה כזו. אחת הרפורמות שנדרשות ושבעבר הובלתי אותה במשטרת ישראל, היא שיטור קהילתי במודל המותאם לשנים הנוכחיות ולא במודל המותאם לשנות התשעים". בהקשר זה מזכיר פרופ' גימשי את ההחלטה להקטין מאוד את הדגש על השיטור הקהילתי אחרי החלפתו של המפכ"ל חפץ.

עוד הוא מזכיר את התמורות הטכנולוגיות שמתחוללות מבלי שהמשטרה יודעת לשלב אותן במערכותיה השונות. "התפתחו טכנולוגיות חדשות בתחומים השונים, זיהוי פלילי, האזנות, מצלמות ועוד", הוא מזכיר וקובע כי מערכות אלו לא הוטמעו באופן משמעותי וראוי בעבודת המשטרה.

"הדבר הנוסף הוא גלובליזציה שבשנות השמונים הייתה, אבל ברמה נמוכה בהרבה. היום שיטור קהילתי צריך להתאים את עצמו לגלובליזציה של השנים הללו".

וגם הקורונה מחייבת התמודדות משטרתית נדרשת, ועליה אומר גימשי כי אנו צפויים להיחשף לפניו המורכבות של ההיבט הפלילי של הקורונה. "הקורונה תוביל לגל של עבירות הונאה רמאות ושחיתות באופן כללי, בגלל הכספים הגדולים שמעורבים בדבר הזה. אם רוצים למצוא ולגלות שחיתות צריך לעקוב אחרי הכסף הרב שמעורב בתהליכים הללו, גם בתרופות וגם בתהליכים אחרים. יש כבר תופעות של שחיתות בדרום אמריקה, באירופה ובמזרח אסיה ואפריקה והם קשורות לנושא הקורונה על היבטיה השונים. זה אתגר שישפיע על כל ארבע השנים שבהן יהיה מפכ"ל חדש".

"אתגר נוסף הוא נושא הפעלת הכוח. כל משטרה צריכה להפעיל כוח וזה אחד המנדטים שיש לה, בעוד משטרת ישראל בשנים האחרונות מהססת להפעיל כוח בעיקר מול מגזרים מסוימים וחוסר הפעלת כוח פוגע במשילות של הממשלה. אם מגזר מחליט להתעלם מהנחיות כמו כניסה למלוניות כשחוזרים מלונדון, זה מלמד על היעדר משילות שנובעת מהססנות של המשטרה", אומר גימשי ומציין כי לעומת זאת "לעיתים המשטרה מפעילה כוח שלא לצורך כלפי אוכלוסיות חלשות" ומול הפער הזה דרוש איזון בתפקוד המשטרה.

על הסיבות לפערים אלה בהפעלת הכוח אומר פרופ' גימשי כי הדבר "נובע מתרבות ארגונית של משטרה שתופסת אוכלוסיות מסוימות כאוכלוסיות מסוכנות ומאיימות על הסדר הציבורי ועל ביטחון השוטרים, ונגדם יופעל כוח בעצמה רבה יותר מאשר אוכלוסיות שנתפסות עקרונית כנורמטיביות. בנוסף יש השפעה חזקה מאוד לתקשורת ואנחנו רואים נדנדה של הפעלת כוח בעקבות דיווחים תקשורתיים על התנהלות המשטרה. המשטרה צריכה להיות קשובה לפרסומי התקשורת ולהיות רגישה למה שנאמר שם אבל צריך להגיב בצורה מאוזנת".